ההצעה הכי מפורטת לתום הסכסוך. מסמך אולמרט

השבוע נחשפו מסמכי אל-ג'זירה, שהכילו את התכתובות הסודיות של הרשות הפלסטינית בנוגע לשיחות עם ישראל. בספרו שטרם יצא לאור, ושקטעים ממנו הנוגעים למשא-ומתן עם הרשות התפרסמים כאן לראשונה, מגלה ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט איך באמת נראו הדברים מהצד הישראלי.

"נעביר לכם 100 מיליון דולר, מיידית"

באמצע אוגוסט ‭,2006‬ לאחר הפסקת האש בצפון, שב אולמרט לעסוק בהתנעה מחודשת של המשא ומתן עם הפלסטינים. הוא מורה להעביר לאבו-מאזן מסרים כי הוא מוכן לדבר, וכי יש לשני המנהיגים הרבה על מה לדבר.

"המטרה העיקרית של המפגש הראשון הייתה ליצור אווירה נינוחה שתאפשר לנו להמשיך במפגשים קבועים. השיחה נדדה בתחילה, מבלי להתמקד בנושא מסוים, ואז הגיעו הבקשות. לבסוף הגיע אבו-מאזן לעניין העיקרי: הם מבקשים שנשחרר להם את כספי המסים שלהם, שהוקפאו כבר תקופה ארוכה בידי רשויות המכס שלנו.

"'לכמה כסף אתם זקוקים‭'?‬ שאלתי את אבו-מאזן. 'אנחנו זקוקים ל‭50-‬ מיליון‭,'‬ אמר. 'שקל‭'?‬ 'כן‭,'‬ הוא השיב. 'משהו פה נראה לי לא סביר‭,'‬ אמרתי. 'ידעתי‭,'‬ הוא ענה, 'אתם לעולם לא תסכימו לתת לנו מה שמגיע לנו באמת'.‬

"'אדוני הנשיא‭,'‬ אמרתי, 'לדעתי בגלל ניסיון העבר אתה לא אומר לי את הסכומים שלהם אתה זקוק באמת. לפי החישובים שלנו אתם זקוקים ל‭100-‬ מיליון דולר, ואנחנו מוכנים להעביר לכם את הסכום הזה באופן מיידי‭.'‬

"דממה נפלה בחדר. אילו היו זבובים בערב חורפי בירושלים אפשר היה לשמוע זבוב במעופו. הפלסטינים היו בהלם. 'אתה מתכוון ל‭100-‬ מיליון דולר‭'?‬ שאל אבו-מאזן באיטיות. 'זה הכסף שלכם‭,'‬ עניתי, 'ואתם זקוקים לו כדי לסייע לאוכלוסייה שלכם. אם תזדקקו לכסף נוסף, נעשה מאמץ להעביר לכם‭.'‬

"בעיניי זו לא הייתה התחכמות, או אפילו נדיבות, אלא ניסיון להבהיר להם כי אנחנו לא מתכוונים להשתעשע במשא ומתן, או למשוך זמן, אלא להניח יסוד להידברות רצינית. לימים סופר לי כי מאוחר יותר באותו ערב, כשנכנס אבו-מאזן למרצדס הנשיאותית שלקחה אותו לרמאללה, הוא הסתובב לעבר מי שישב לצדו ואמר: 'אנחנו מתחילים תקופה חדשה לגמרי. זה שונה מכל מה שהיה בעבר‭."'

"היה ברור כי תהיה בנייה בשטחים"

אולמרט לא חוסך ביקורת מהממשלה הישראלית הנוכחית ומממשל אובמה בכל הנוגע לסוגיית הקפאת הבנייה בהתנחלויות. אולמרט כותב כי הממשלה בראשותו אפשרה לבנות בשטחים, במידה מוגבלת אך בגלוי. המשא ומתן, הוא מספר, המשיך ללא הפוגה.

"דיונים לא מעטים התקיימו לגבי השטח הידוע כ‭- E1-‬ המחבר בין ירושלים למעלה-אדומים. הפלסטינים גילו רגישות מיוחדת לגבי שטח זה וטענו שהבנייה בו עלולה לחסום את רציפות הקשר הקרקעי בין בית-לחם לרמאללה. הבטחתי לאמריקאים כי לא תהיה בנייה בשטח זה בתקופת המשא ומתן, אך יחד עם זאת, כי ישראל לא תסכים לכלול את השטח הזה בין השטחים שיפונו בעתיד. היה ברור כי תהיה בנייה בשטחים ובירושלים, והיה ברור שהאמריקאים והפלסטינים לא יסכימו לכך, אבל הייתה גם הסכמה שבשתיקה (שמאחוריה היו לא מעט דיבורים) שאם נעמוד בדיבורנו השיחות יימשכו.

"רק כשהתחלפה הממשלה בישראל, באפריל ‭,2009‬ וממשל אובמה החל להנהיג את אמריקה, הפכה שאלת הקפאת הבנייה בשטחים למחלוקת שהעולם כולו התמקד בה. אני סבור כי זו טעות חמורה, והצטערתי שהממשל האמריקאי נגרר למלכודת הזו‭."‬

"אל תהסס, גם לי זה קשה"

בצל חקירת המשטרה נגדו, המשיך אולמרט במרוצת 2008 בקידום המשא-ומתן. הוא השקיע את רוב מרצו בניסוח התוכנית חסרת התקדים שיציע לאבו-מאזן – ובשרטוט המפה שהמנהיג הפלסטיני לבסוף יעתיק על מפית.

"נקבעה לאבו-מאזן ולי פגישה ל‭16-‬ בספטמבר. פתחתי בהצגת העקרונות של ההסדר שאני מציע. לאחר שסיימתי נאנח אבו-מאזן אנחה עמוקה וביקש לראות את המפה שהכנתי. פרשתי אותה. הוא הביט בי, ואני התבוננתי בו. הוא שתק. מעולם לפני כן לא הציג שום ראש ממשלה ישראלי עמדה מגובשת ומפורטת כל כך לפתרון הסכסוך כפי שהוצגה לפניו באותו יום. בפעם הראשונה מאז שהתחיל המשא ומתן הייתי מתוח מאוד. לראשונה מאז שהפכתי לראש ממשלה הרגשתי באמת את משא ההיסטוריה היהודית על כתפיי, ולמרות שהייתי משוכנע שאני עושה את הדבר הנכון, המשא היה כבד מאוד.

"אבו-מאזן אמר כי איננו יכול להחליט מיד והוא זקוק לזמן. אמרתי לו כי הוא שוגה שגיאה היסטורית. 'תן לי את המפה כדי שאוכל להתייעץ עם חבריי',‬ אמר לי. 'לא‭,'‬ השבתי לו, 'קח את העט ותחתום עכשיו. לעולם לא תקבל הצעה הוגנת יותר או צודקת יותר. אל תהסס. גם לי זה קשה, אך אין לנו אופציה לא לסכם'.‬

"ראיתי שגם הוא מתייסר. לבסוף אמר לי, 'תן לי כמה ימים. אני לא מתמצא במפות. אני מציע כי מחר ניפגש עם שני מומחים למפות, אחד מהצד שלכם ואחד מהצד שלנו. אם הם יגידו לי שהכל בסדר, נוכל לחתום‭.'‬ למחרת התקשרו ואמרו כי אבו-מאזן שכח שהם צריכים להיות באותו יום בעמאן, וביקשו לדחות את הפגישה בשבוע. מאז לא נפגשתי עם אבו-מאזן. המפה נשארה אצלי‭".

"היינו קרובים מאוד, יותר מאי פעם בעבר, להשלים הסכם עקרוני שהיה מוביל לסיום הסכסוך בינינו לבין הפלסטינים‭,"‬ מסכם אולמרט, "אנחנו יכולים וחייבים להגיע לשלום. יש רגעים כאלה, שבהם ההיסטוריה מועידה לנו את הצורך לקבל החלטות קשות, קורעות לב. אני מתפלל שההנהגה שהחליפה אותי תהיה אמיצה מספיק כדי לקבל אותן‭."‬

הכתבה המלאה - היום במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות"