קטטה מלכותית: 40 מתאבקים אחרי חגורה אחת
הרויאל הראמבל ה-24 של ה-WWE ייערך בהשתתפות מספר שיא של מתחרים, הרוצים להגיע לקרב על האליפות ברסלמניה. המספרים שמאחורי הבלאגן, בדרך הכמעט בטוחה לתואר
בשנת 1994, כשה-WWF היה בשיא הפופולריות שלו בישראל, צפיתי ברויאל ראמבל הראשון השלי. זה היה אירוע אגדי. אוון הארט ז"ל היפנה עורף לאחיו ברט, יוקוזונה והרעים קברו את האנדרטייקר בארון והוא עלה לשמיים ובקרב הראמבל המסורתי היו שני מנצחים - לקס לוגר ואותו ברט הארט. מאז עברו כמה שנים וכלום לא השתנה. הרויאל ראמבל הוא עדיין הקרב האהוב עלי.
אז ביום ראשון הקרוב, הרויאל ראמבל של ה-WWE, הקרב הכי מגניב בהיאבקות המקצוענית' יתקיים בגארדן שבבוסטון/ פעם בשנה זה קורה, קרב בו לוקחים חלק 30 מתאבקים, כשהמנצח בקרב זוכה בהזדמנות לקרב אליפות באירוע הגדול של השנה, רסלמניה באפריל. השנה, בראמבל ה-24, בעל הבית התחרפן כשלא פחות מ-40 מתאבקים (!) ישתתפו.
למי שזקוק לתזכורת, זהו קרב בו כל מה שצריך לעשות זה להעיף את היריב שלך מעבר לחבלים ושהוא ינחת עם שתי רגליים על הקרקע (לוגר והארט נחתו באותו זמן). זה הכל. הקרב מתחיל עם שני משתתפים כשכל דקה וחצי נכנס מתמודד נוסף, כל פעם הפתעה אחרת, והוא מצטרף לקרב (תמיד בריצה מצחיקה לזירה, אגב) כשבסופו של דבר, הזירה נראית כמו מכות בחצר ביה"ס. המנצח הוא מי שנשאר אחרון בזירה.
יסוד ההפתעה משחק תפקיד חשוב וזו הזדמנות לתת למתאבקים שלא נראו זמן מה, בין אם בגלל פציעה או חופשה יזומה, לעשות קאמבק מרשים. כל בלוג מתחפש לוויקיליקס ומנסה להדליף כביכול מי ייכנס, מתי ואת מי הוא ידיח. בגלל שזהות הנכנסים לא ידועה, כל שנה יש הפתעות, יש כאלה צפויות ומטופשות, ויש הברקות אמיתיות. ככה זה בענף הזה, גאונות וטימטום, כמו כלים שלובים.
איך אפשר לשכוח את הראמבל מ-99, בו ניצח יו"ר החברה, וינס מקמהון? את העובדה שמאז 1998 אף אחד לא זכה בראמבל שנתיים ברציפות? הסטטיסטיקה והמספרים משחקים תפקיד מאוד משמעותי: מי נכנס ראשון, מי אחרון, מי שרד הכי הרבה זמן, מי שרד את הזמן המועט ביותר וכמה מהזוכים בראמבל באמת ניצלו את ההזדמנות וניצחו את קרב האליפות ברסלמניה.
אם כן, השנה, לראשונה בהיסטוריה של הקרב, שהתחיל ב-1988 וכלל 'רק' 20 מתאבקים, יתקיים ראמבל עם מספר שיא של מתאבקים. מצד אחד, כל המרבה הרי זה משובח ומאידך, כל המוסיף גורע. זה לא סוד שה-WWE נמצאת במעין מצב של עודף כשרונות ופוטנציאל ומעט מדי כוכבים כפי שהיכרנו פעם, דוגמת שון מייקלס וסטון קולד סטיב אוסטין. נדמה שזהו מעין נסיון של הארגון לזרוק את כולם יחד לזירה, לראות כיצד הקהל מגיב אליהם ולקוות שאחד מהם יוכל לסחוב את רסלמניה על הגב.
המיז, האלוף הנוכחי, זכה רק לפני כמספר חודשים בחגורה ואם יגיע כאלוף לרסלמניה מדובר בהבעת אמון העצומה של ה-WWE בו. המיז הוא דוגמה טובה למתאבק שעבר את כל הדרך הארוכה עד לאירוע המרכזי, המיין איבנט, אחרי שהגיע ל-WWE מתוכנית הריאליטי של MTV, "החיים האמיתיים". זכייתו באליפות היתה כה מסקרנת שמשכה תשומת לב מ-ESPN, TMZ, Us Weekly, אך המצב כיום הוא שיש הרבה מתאבקים שהגיעו קרוב לחגורה ללא כל התלאות. יש לזכור שגם המיז טרם הוכיח את עצמו בקרב המרכזי ברסלמניה. מאוד מסקרן לראות כיצד תיראה רסלמניה השנה.
דה מיז חותם למעריצים, יגיע כאלוף לרסלמניה? (גטי אימג'ס)
הפרשן הותיק והבלוגר החרוץ, ג'ים רוס, כותב כי ה-WWE נמצאת בתקופת מעבר. אבל עדיין יש סופרסטארים שסוחטים תשואות אדירות מהקהל דוגמת ג'ון
סינה, רנדי אורטון, אדג', וכל פעם שהספירה מגיעה לאפס ויוצא מתאבק חדש זו תמיד חגיגה. המתאבקים החדשים מאוד מוכשרים והם יספקו את הסחורה בוודאות, אך השאלה שעולה היא מי מהם ייבלע בהמון ומי יתבלט מעל השאר בים הכשרון?.
כשמסתכלים על השמות של המנצחים בראמבל לאורך השנים, אלה תמיד שמות אדירים (אולי חוץ מהראשון, האקסו ג'ים דאגן, מה לעזאזל?!). להיות בקרב המרכזי ברסלמניה משמעו שאתה אחד המתאבקים הגדולים בעולם. זה הרבה יותר מלשים לך חגורה על הכתף ולקרוא לך אלוף. ביום ראשון נדע מי הזוכה בראמבל לשנת 2011, מי שייך לקבוצה יוקרתית של מתאבקים אגדיים, מי הגברתן האחרון להישאר בזירה, מי יילך לרסלמניה. אולי הראמבל של 2011 יתעלה על זה של 1994 ויהיו שלושה מנצחים. זה לא מופרך, נכון?
הרויאל ראמבל ישודר בשידור ישיר בערוצים ספורט 1 ו-ספורט 1HD ביום ראשון ב-03:00 בלילה.
לפנייה לכתב/ת 
