מומחים: המסר - ארה"ב תתמוך בכל התקוממות

נשיא מצרים, חוסני מובארק, שוחח בסוף השבוע עם נשיא ארצות-הברית, ברק אובמה, אך לאכזבתו הוא לא קיבל תמיכה מהממשל האמריקני - בזמן שהמונים יצאו לרחובות והפגינו נגד משטרו. "הטלגרף" הבריטי דיווח כי הבית הלבן אף סייע למתנגדי המשטר במצרים. שגריר ישראל בוושינגטון לשעבר, פרופ' איתמר רבינוביץ', אמר הלילה (יום א') ל-ynet כי מדובר במסר שאובמה שלח למשטרים נוספים במזרח התיכון.

מצרים על סף הפיכה - כל הדיווחים, הכתבות והתמונות - בעמוד מיוחד

• המהומות במצרים נמשכות: עוד 25 הרוגים בקהיר
• מובארק הבן ניבא את העתיד: "יהיו זמנים קשים"
• סולימאן מונה לסגן נשיא. 'בניו של מובארק נמלטו'
• בן-אליעזר: "אין חלופה למובארק"
• היום הגורלי של המהומות / רון בן-ישי, פרשנות
• הרשתות החברתיות בסיוע למהפכה 
• עדכונים שוטפים - בפייסבוק של ynet
  

פרופ' רבינוביץ הסביר כי ארצות-הברית מיהרה לנטוש את הנשיא המצרי. "וושינגטון משדרת בכך שהיא תתמוך בכל התעוררות דמוקרטית באזור. יש כאן מסר ברור ומדאיג, מבחינתם של מנהיגים אוטוריטריים אחרים במזרח התיכון".

הוא קשר בין החלפת השלטון בתוניסיה לפני כמה שבועות לנעשה במצרים. "בולטים בין המפגינים אנשים צעירים, בוגרי אוניברסיטאות, שמסתובבים ללא תקווה במצרים. הכוח המניע כאן הוא הזעם, שנבנה על תחושת הייאוש הזו. המשטר המצרי מחזיק מעמד זמן רב, אבל האירועים בתוניסיה שינו את כל זה ונתנו ביטוי לתהליכים שנמשכו שנים רבות".

ההפגנות במצרים נמשכות (צילום: רויטרס)

למובארק יש בעיות נוספות, כמו למשל השתלטות הצבא על המדינה. "מול המפגינים והאופוזיציה, מתגבשת האליטה של המשטר - שמפנה עורף למובארק. לכן, יכול להיות שהממסד הביטחוני, שהוא חלק מהאליטה הזאת - ישתלט על ההנהגה". במקרה בו נשיא מצרים יעזוב או יודח מתפקידו - ישראל לא תרוויח מכך. "לאור היחסים עם משטרו של מובארק, האינטרסים הישראליים יכולים רק להיפגע מההתפתחויות האחרונות".

"יום כיפור של מצרים"

אף אחד בישראל לא חזה את המהומות שגבו את חייהם של יותר מ-100 בני-אדם, אך חמור מכך - גם לא במצרים. ד"ר שמוליק בכר, מומחה לענייני מצרים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, אמר כי מדובר ב"יום כיפור" של השלטון בקהיר. "מובארק נתפס עם התחתונים למטה. אף אחד במצרים ובשדרה השלטונית שלה לא צפה אפשרות כזו. החברה המצרית אמנם ידעה מהפכות, אבל מאז מהפכת הקצינים החופשיים ב-1952, שבעקבותיה עלה נאצר לשלטון, לא ראינו אירועים כאלה".

גם לדבריו, המהפכה בתוניסיה גרמה להמוני אזרחים ממצרים לצאת לרחובות קהיר וערים נוספות במצרים. הוא אמר כי המצרים סובלים מעוני ובחברה המצרית ישנם פערים עצומים בין עשירים לעניים. "אפשר לראות עוני של עולם שלישי, בשכנות לעושר מערבי מנקר עיניים", אמר ד"ר בכר. "המפגינים לא יסתפקו בפחות מהפלת מובארק ומשטרו".

מפגינים על טנק בקהיר (צילום: AP)

על תגובת ארצות-הברית, אמר ד"ר בכר "שהממשל הוכיח, וזה לא חדש, ציניות פוליטית ודיפלומטית ממדרגה ראשונה". לדבריו, בוושינגטון "נטשו בתוך יומיים משטר ואדם בו תמכו במשך יותר מ-30 שנה".

האם מדובר ב"אפקט פרפר" שישפיע על העולם הערבי? כנראה שכן. "קיימת סבירות שבימים הקרובים האירועים יגלשו למדינות נוספות", אמר בכר ולא

 פסל אפשרות של תגובת שרשרת. הוא אמר כי הדבר לא דומה לנפילת הקומוניזם במזרח אירופה. "ברור שהדיקטטורים האחרים בשכונה נמצאים בפאניקה מוחלטת עכשיו".

האפשרות ש"האחים המוסלמים" יתפסו את השלטון אינה גבוהה, אמר בכר והעלה אפשרות ריאלית יותר: "צריך לזכור שההנהגה שלהם מאוד זקנה ושהאיסלאמיסטים אולי רוצים לעשות מהפכה, אבל הם מפחדים מהיום שאחרי ולא בטוח שהם יודעים כיצד לשלוט במדינה. בנאומו של מובארק ראו שהוא מנותק ממה שקורה. התרחיש הסביר יותר הוא שהצבא, שנתפס כצבא העם ומובדל מכוחות הביטחון האחרים, יקרא למובארק לרדת מכס השלטון".

"סולימאן לא יעזור"

כדי לנסות להרגיע את הרוחות במצרים, מינה הנשיא מובארק את השר עומאר סולימאן לסגנו. פרופ' אלי פודה מהחוג ללימודי האיסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית, חושב שהצעד לא ירגיע את המפגינים. "רק הדחתו של מובארק תספק את המפגינים או אולי מצב ביניים, שבו הוא ימשיך לכהן כנשיא בתקופת מעבר. בכל מקרה צריך להיות שינוי קונקרטי. הצעדים שעשה מובארק עד כה, כמו מינוי סולימאן לסגן נשיא, לא ירגיעו את השטח".

טנקים ברחובות קהיר (צילום: AFP)

בניגוד לעמדתו של ד"ר בכר, פרופ' פודה סבור כי יש אפשרות ש"האחים המוסלמים" ינצלו את המצב ויתפסו את השלטון בקהיר. "הנקודה של 'האחים המוסלמים' בהחלט מטרידה. יש להם תמיכה עממית חזקה מאוד עם בסיס היסטורי. בניגוד לתנועות האופוזיציה האחרות, יש להם גם בסיס כוח משמעותי".

עם זאת, הוא מאמין כי יש לתנועה כמה חסרונות. "המנהיג שלהם הוא דמות חיוורת". על הצעדים הבאים של מתנגדי מובארק במצרים, פרופ' פודה מעריך כי "בשלב הראשון אנחנו נראה איחוד של הקבוצות השונות מול המשטר, אבל בשלב השני יש סיכוי שהאיסלאמיסטים יקחו את ההובלה. בכל מקרה, קשה להאמין שמשטר מובארק ישרוד. ברור שמדובר באירוע היסטורי יוצא דופן, שסביר שתהיה לו השפעה על מדינות ערביות נוספות".

פרופ' פודה הסביר מדוע, לאחר יותר מ-30 שנות שלטון של המנהיג בן ה-82, יצאו ההמונים לרחובות. "מדובר במשטר דיקטטורי. היו עכשיו בחירות לכאורה דמוקרטיות לפרלמנט, אבל בפועל זו הייתה תעשייה של זיופים. יש רשימה של תקנות שלא מאפשרות לאף אחד להציג מועמדות לנשיאות. למעשה, לא מאפשרים לקולות אחרים מלבד המפלגה השלטת להשתתף במשחק הפוליטי. מעבר לזה ההמונים רצים לכיכרות גם בגלל העוני והפערים החברתיים הקיצוניים".

בנוסף, ישנם גילויים של איבה אישית כלפי מובארק ובני משפחתו. "הוא שולט במשך 30 שנה. רוב הצעירים שמפגינים לא הכירו משהו אחר. עבורם מדובר באלוהים בכבודו ובעצמו. אבל כל הצעירים הללו מחוברים לאינטרנט ולרשתות החברתיות והם רואים את הפער העצום בינם לבין המערב".

"דרוש נס למובארק"

גם פרופ' יורם מיטל, יו"ר מרכז הרצוג לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון, חושב שמובארק לא יישאר בתפקידו זמן רב. "דרוש לו נס, כדי שהוא ישרוד את הגל הזה. הוא מנהל עכשיו מלחמת השרדות בלי הרבה סיכוי. הצעדים שהוא עושה אינם מספיקים. השאלה המכרעת היא כיצד ינהג הצבא".

המהומות פרצו אמנם בהפתעה, אך פרופ' מיטל בטוח שהכעס והזעם נצבר במשך השנים. "זוהי תמונת מראה של החברה המצרית, שכוללת גם חלק מהאליטה, שהתחילה להפנות עורף למובארק. ברור שמדובר במהלך מפתיע בהיקף ובעוצמה שלו, אבל הסיבות

 בדמות המצוקה הכלכלית, היד הקשה וההדרה מהמשחק הפוליטי - נבנו במשך עשרות שנים. המשטר היה יציב, אבל מאוד אוטוריטרי. מובארק אמנם שלט ביד רמה, אבל לא היה נשיא פופולרי".

גם הוא מזכיר את אפקט תוניסיה: "כבר עכשיו אנחנו רואים את האפקט במדינות ערביות נוספות, אבל זה לא יגיע בכל המקומות לאותה תוצאה כמו במצרים". על תגובת ארצות-הברית, הוא אמר כי לממשל אובמה היו טענות כלפי מצרים בנוגע לזיוף בבחירות לפרלמנט, ודווקא נשיא מצרים גרם לממשל להיות נגדו: "תגובת מובארק הייתה 'שמעתי אתכם אבל אני הבוס'. הממשל האמריקני עשה את הערכת המצב שלו והבין לאן נושבת הרוח. לכן הוא מתנער ממובארק."

"סבלו בשקט - עד ההתפרצות"

ד"ר רבקה ידלין, מהמחלקה ללימודי האיסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית, הדגישה כי בהפגנות משתתפות כל מפלגות האופוזיציה. "זו פשוט התפרצות עממית של מעמד ביניים שנשחק ושל העניים. האנשים האלה סובלים מעוני ומדיכוי, כוחות המשטרה משתיקים כל מי שמעז לבטא את דעתו. המצרים היו שקטים זמן רב ודוכאו בכוח על-ידי המשטרה והמבנה ההיררכי של החברה המצרית. אבל שלושה גורמים הביאו להתפרצות דווקא עכשיו. העוני, הברוטאליות של כוחות הביטחון שהוצגה לעיני כל באינטרנט וברשתות החברתיות והמודל המצרי של סבל שקט - עד להתפרצות ולהתלקחות גדולה".

היא חושבת שנשיא מצרים עשוי לשרוד את המהומות. "הוא יכול לשרוד כמו שסאדאת שרד את מהומות הלחם. המצב שונה מהאירועים בתוניסיה, כי

 מובארק ומשפחתו יושבים בתוך עמם, מצד שני מובארק הוא הסמל של השלטון שמדכא את העם ולכן קשה לומר היכן יעצור הזעם". ד"ר ידלין אינה בטוחה ש"אפקט תוניסיה" ימשיך במדינות נוספות, ובמקרים מסוימים רודן יוחלף על-ידי רודן אחר.

על תחושותיה, לגבי הנעשה במצרים - אמרה ד"ר ידלין: "מצד אחד, במשך שנים אני מחכה שהעם הזה יזקוף את ראשו. מצד שני, בתור ישראלית ויהודייה, נראה לי שהאפשרות הזאת עלולה להביא את 'האחים המוסלמים' לשלטון".