הרשת העממית

1. הירוקים באיראן

ב-13 ביוני 2009 המתינו בנשימה עצורה אזרחי איראן לסיום ספירת קולות הבחירות לנשיאות. נגד כל הציפיות זכה נשיא איראן המכהן, מחמוד אחמדיניג'אד

, לרוב של 68.8%. תומכי המועמד המפסיד מיר-חוסיין מוסאווי, ראש ממשלת איראן לשעבר וחבר במחנה הרפורמיסטי, בהם צעירים וסטודנטים, טענו לזיוף. מיליוני מוחים יצאו לרחובות טהרן הבירה להפגנת ענק שנמשכת עשרה ימים, ושהסלימה במהירות לאלימות: מכוניות הועלו באש, בקבוקי תבערה הושלכו, ומפגינים נורו. במטרה להקטין את הנזק התדמיתי בעולם, שיבשו השלטונות את הגישה לרשת, ובעיקר את פייסבוק, טוויטר ויוטיוב.

ובכל זאת, דיווחים מההפגנה הצליחו להסתנן אל מחוץ לאיראן; ב-20 ביוני נסעה נדה אגא-סולטן בת ה-27 עם מכרים מהאוניברסיטה להשתתף בהפגנות. היא יצאה מרכבה ונורתה במקום. סרטון שתיעד את מותה עלה ליוטיוב, הגיע במהרה לחדשות המיינסטרים, והפך לסמל המחאה של התנועה הירוקה האיראנית נגד השלטון.

2. המציתים מתוניסיה

התמונות הקשות של בועזיזי הופצו באלפי ציוצים, מיילים והודעות בפייסבוק. בועזיזי, כמו נדה, הפך במהירות לסמל המחאה. הוא זכה למספר חקיינים, שהציתו את עצמם במדינות שכנות, ועשרות עמודי הערצה ועמודי מוחמד בועזיזי מזוייפים נפתחו בפייסבוק. פייסבוק הייתה גם הזירה בה בחר בועזיזי לכתוב לאמו את מסר הפרידה האחרון, דקות לפני שיצא להתאבד: "אני יוצא למסע, אמא, סלחי לי, לגעור בי לא יעזור, איבדתי את הדרך והדבר לא בשליטתי..."

3. האוף-ליין הגדול של מצרים

ביום שלישי האחרון החלה האש במצרים. יש הטוענים שהגרעין למהומות נזרע עוד ביוני 2010, כשתמונת פניו המוכות של חאלד סעיד עלתה לרשת (אזהרה: התמונה קשה לצפיה). המשטרה טענה שסעיד מת בנסיון לבלוע שקית סם, אבל סביר יותר שהוא עונה למוות כיוון שהתכוון לפרסם ברשת מידע שהיה לו על סמים שהמשטרה גנבה מעבריינים.

בעקבות ההדחה בתוניסיה הפכה האינטרנט במצרים ממקום של מחאה השקטה כנגד השלטון, לבסיס ארגון הפגנות אקטיבי. נראה שהמפגינים בערים הגדולות משתמשים בעיקר בטוויטר כדי לארגן את ההפגנות ולשתף מידע על התנהגות המשטרה.

ההוכחה הטובה ביותר לחשיבות האינטרנט, הן בארגון והן בדיווח על ההפגנות במצרים, היא שיבוש הגישה לרשת אמש (ה') והיום. מצרים, כך נראה, הורידה את השאלטר. אזרחי מצרים לא יכלו לגשת לאתרים מחוץ למדינה - ובהם טוויטר ופייסבוק. גם אתרי העיתונים הגדולים נחסמו לגישה - ואף שירותי הסמס נחסמו או שובשו. מאוחר אמש התבשרנו שאתר ההדלפות וויקיליקס, זה שהמוטו שלו הוא "אנחנו פותחים ממשלות", פרסם מסמכים דיפלומטיים אמריקאים הדנים במצרים. בין השאר עוסקים המסמכים בחשש של הממשלה המצרים מכוחם של בלוגרים ואקטיביסטים ובאמצעי הדיכוי האלימים שהממשלה מפעילה כלפיהם - ביניהם כליאה ממושכת ועינויים במכות חשמל.

4. הנשיא המקוון מארה"ב

גם ללא התערבות הממשל האמריקני, הסדק שנפער באחיזתם של השלטונות הערביים בארצם הולך ומתרחב: כבר הבוקר נשמעו קולות צעירים סודנים בטוויטר, בפייסבוק ובמיילים, הקוראים להפגנות ענק בבירת סודן חַרְטוּם, ביום ראשון ה-30 לינואר. באימייל הקורא להפגנה, שגם פורסם ביום א' בעיתון Sudan Tribune, נכתב, "כולם יכולים לעשות משהו חיובי. אנחנו נעלה ונשאיר מאחורינו את הפאסיביות...כדי לחיות את החיים שמגיעים לכל בן אדם.. אם המצרים יכולים לשבור את מחסום הפחד.. כך גם אנחנו". עד כה אישרו את השתתפותם בהפגנה בפייסבוק 13 אלף סודנים בקירוב. לא ידוע אם מדובר בצירוף מקרים, אך אתר Tiny Url, אשר משתמשי טוויטר רבים משתמשים בו כדי לקצר כתובות אינטרנט ולשלוח אותם בטוויטר, לא פועל בסודן כבר שלושה ימים.

גם סין, הידועה בצנזורת הרשת הקשוחה שלה, חסמה היום את חיפוש המילה "מצרים" ברשת החברתית המקומית דמויית הטוויטר, בה חברים יותר מ-50 מיליון איש. לפי CBS, במקום תוצאות החיפוש מופיעה ההודעה הבאה: "לפי החוקים הרלבנטים והתקנות, לא ניתן לראות את תוצאות החיפוש".

הרשתות החברתיות מעודדות חברה הבנויה באופן רוחבי, בה כולם שווים, והחלטות מתבצעות על פי רוב, דבר העומד בסתירה עם ההיררכיה החברתית המסורתית שהמשטרים הערביים במצרים, בתוניסיה ובאיראן מורגלים בהם. לא רק הסיפורים והתמונות שדולפים דרך הרשת החברתית הם העדות למחאת האזרחים; השימוש שהם עושים ברשתות החברתיות כשלעצמה – היא המחאה האמיתית.