מה יקבל היורש? הכוח הצבאי של השכנה מדרום

שישה ימים למהומות במצרים - נערכים ליום שאחרי. אם ייפול משטרו של נשיא מצרים, חוסני מובארק, יקבל יורשו את האחריות לאחד הצבאות המאובזרים והחדישים ביותר במזרח התיכון. צבא מצרים הוא החזק ביותר באפריקה ונהנה מסיוע צבאי אמריקני בסדר גודל של 1.3-1.5 מיליארד דולר בשנה.

מצרים על סף הפיכה - כל הדיווחים, הכתבות והתמונות - בעמוד מיוחד

• המהומות במצרים לא דועכות: עוד 25 הרוגים בקהיר
• בירושלים עוקבים בדריכות: "אין חלופה למובארק"
• עיתונאים על הכוונת? שוטרים היכו כתב במוטות ברזל
• הפגנה בחיפה: גם בישראל מזדהים עם מאבק העם המצרי
  

סדר הכוחות האוויריים של מצרים דומה לזה של צה"ל, אולם מצרים מחזיקה ביתרון מספרי בכל הקשור לטנקים, ארטילריה, ספינות קרוב וסוללות נ"מ. המסד הצבאי וכמוהו ארגוני המודיעין והביון נחשבים לאלה שתומכים בהסכם השלום עם ישראל, וצה"ל אף מפעיל נספח צבאי בקהיר. היקף ההוצאה השנתית של מצרים על מרכיבי ביטחון – 3.4 אחוז מהתמ"ג (34 בעולם).

מקור: Center for strategic & international studies

 / the arab-israeli military balance 2010

מצרים חתומה על האמנה לאי הפצת נשק גרעיני (NPT), אם כי היא לא חתומה על האמנות המקבילות לאיסור על נשק כימי וביולוגי. החל משנת 2006 חידשה את התעניינותה בפיתוח תוכנית גרעין אזרחית. ב-2007 הצהיר שר האנרגיה חסן יוניס כי מצרים תקים 10 מתקנים גרעיניים למטרות אזרחיות. זאת, בניסיון להתמודד עם הקושי ההולך וגובר שלה לעמוד בביקוש לחשמל. בשנה שעברה דווח כי מצרים תקים את הכור הגרעיני הראשון שלה באל-דבה - כ-388 ק"מ מצפון מערב לקהיר.

דמוגרפיה: 80 מיליון מצרים, 71% יודעים קרוא וכתוב

אוכלוסייה: 80.5 מיליון תושבים, 79 מיליון מהם חיים לאורך הנילוס ובדלתת הנהר סמוך לחופי הים התיכון. למרות גודלה העצום של מצרים, מתרכזת האוכלוסייה על שטח מצומצם של 40 אלף קמ"ר. כל היתר הוא שטח מדברי עצום בהיקפו. גודל השטח הראוי לעיבוד חקלאי מצטמצם לאזור הנילוס והדלתה.

גיל חציוני: 24

ריבוי טבעי: 1.99 לשנה (58 בעולם), 3.01 ילדים למשפחה (66 בעולם)

תוחלת חיים: 72.4 (נ 123 בעולם)

מרכיב אתני: 90% מוסלמים סונים, 9% נוצרים קופטים, 1% נוצרים אחרים.

אוריינות: 71.4% יודעי קרוא וכתוב (83% גברים, 59.4% נשים)

פליטים: על-פי הערכות, ב-2007 חיו במצרים 60-80 אלף פליטים עיראקים, כ-70 אלף פלסטינים וכ-12 אלף סודנים.

"מחאת הפייסבוק". המפגינים התארגנו דרך האינטרנט (צילום: רויטרס)

כלכלה: כעשרה אחוזי אבטלה, ו-12.8% אינפלציה

תמ"ג: 496 מיליארד דולר

צמיחה: 5.3%

תמ"ג לנפש: 6,200 דולר לשנה

כוח עבודה: 26.1 מיליון בני אדם (21 בעולם) רובם במגזר השירותים.

אבטלה: 9.7%

אוכלוסיה מתחת לקו העוני: 20%

חוב לאומי: 80.5 אחוז מהתוצר (17 בעולם)

אינפלציה: 12.8% (211 בעולם)

לקוחות עיקריים: ארה"ב (7.95% מהייצוא), איטליה 7.26%, ספרד 6.78%, הודו 6.69% ואחריהן סעודיה, סוריה, צרפת ודרום-קוריאה. 

תקשורת: שליש מהמצרים גולשים באינטרנט

טלפוניה - חברת תקשורת ממלכתית קווית, ו-3 רשתות סלולאריות פרטיות המשרתות כ-55 מיליון תושבים טלוויזיה - 2 ערוצים ממלכתיים וכ-20 תחנות שידור בלוויין, חלקן ממלכתיות, חלקן פרטיות וחלקן אחר פאן-ערביות. רדיו - 7 תחנות כלל ארציות, 3 פרטיות אינטרנט - 8 ספקיות עיקריות. כ-30 מיליון מצרים גולשים בקביעות.

ההיסטוריה המצרית: מהפרעונים ועד הקמת הרפובליקה

מצרים היא אחת התרבויות העתיקות והעשירות ביותר בהיסטוריה האנושית מאז נוסדה בסביבות האלף הרביעי לפני הספירה, ויש הטוענים עוד לפני כן. כיום חיים במצרים 80.5 מיליון אזרחים על פני שטח של יותר ממיליון קמ"ר (כפול מגודלה של ספרד) בפינה הצפונית-מזרחית של יבשת אפריקה. מקור שמה ההיסטורי "מצרים" (masr) לקוח מהאיחוד ההיסטורי בין שני חלקי האימפריה – מצרים העליונה ומצרים התחתונה.

מפגין מניף את דגל הלאום בהפגנות השבוע (צילום:AP)

התרבות המצרית העתיקה התקיימה עד לשנת 343 לפני הספירה, אז נפלה שושלת המלוכה הפרעונית ה-13 בידי הפרסים. השליטה במצרים עברה לאורך ההיסטוריה לידי היוונים, הרומאים והביזנטים עד שבמאה השביעית, השתלטו הערבים על מצרים והביאו אליה את האיסלאם. ב-970 הוקמה אוניברסיטת אל-אזהאר הנחשבת לראשונה באיסלאם ולמוסד הדתי החשוב ביותר בזרם הסוני עד היום. ב-1517 נכבשה מצרים על-ידי העותומנים. מאז הקמת תעלת סואץ ב-1869 וכיבושה של מצרים על-ידי הבריטים, היא הפכה ליעד אסטרטגי ראשון במעלה בתעבורה הימית. המשטר הקולוניאלי הבריטי הסתיים ב-1922 ומצרים עברה לידי המלך פואד ואחריו למלך פארוק. ב-1953 הפכה מצרים לרפובליקה ריבונית וכיום היא מדורגת 16 בעולם מבחינת היקף אוכלוסייה.

חילופי המשטר ברפובליקה המצרית

שנה לאחר הקמת רפובליקת מצרים תפס גמאל עבד אל-נאצר – ממובילי המרד נגד המלך פארוק – את השלטון. נאצר הפך במהירות לבכיר מנהיגי העולם הערבי והוביל את מצרים במערכת סיני ומלחמת ששת הימים. לאחר מותו של נאצר נתפס השלטון על-ידי אנוואר סאדאת. ב-1971 הושלמה בנייתו של סכר אסוואן הגדול. שנה לאחר מכן ויתר סאדאת על הברית האסטרטגית עם בריה"מ וחבר לארה"ב. ב-1973 יצא למלחמת יום כיפור – או כפי שהיא מכונה במצרים "מלחמת אוקטובר". ב-1977 ערך סאדאת ביקור בישראל אשר סלל את הדרך להסכם השלום ההיסטורי עם מצרים שנתיים מאוחר יותר. שנתיים מאוחר יותר, התנקש פעיל איסלאמי קיצוני בחייו של סאדאת ובמקומו עלה שלטון סגן הנשיא דאז, חוסני מובארק, שאמור בהמשך השנה להשלים קדנציה חמישית בתפקיד.

מובארק נואם שלשום. נאבק להשלים כהונה חמישית (צילום:AP) 

תרבות: עתיקות, אום כולתום וכדורגל

מצרים עמוסה באתרי תיירות היסטוריים מהחשובים בעולם. ביניהם: הפירמידות של גיזה, הספינקס. ספריית אלכסנדריה, המקדש באבו-סימבל, עמק המלכים סמוך ללוקסור, ממפיס, המוזיאון הפתוח בכרנך והעיר הקדומה תבאי. היא מתברכת במספר הזוכים הגבוה ביותר בפרס נובל בעולם הערבי.

בתחום האמנויות מוכרים במיוחד האינטלקטואל נג'יב מחפוז, הסופרת נוואל אל-סדאעווי, המשורר סייד דרוויש, השחקן עומאר שאריף, והזמרים אום כולתום ועבד אל-חלים חאפז. נבחרת הכדורגל המצרית והקבוצות במדינה הן מהטובות באפריקה ונבחרת כדוריד מהטובות בעולם. בתחום הפוליטי-מדיני התפרסמו במיוחד: שר החוץ לשעבר ומזכ"ל הליגה הערבית כיום עמרו מוסא, מזכ"ל האו"ם לשעבר בוטרוס ראלי, וראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית וחתן פרס נובל לשלום, ד"ר מוחמד אל-בראדעי.