אפקט קהיר: באיראן תומכים במפגינים ברשת

בעוד ששלטון האייתוללות בטהרן שמח לאידו של חוסני מובארק העומד על סף איבוד שלטונו, האופוזיציה האיראנית מתמקדת בתנועה העממית ברחובות מצרים. בעיניהם, ההתעוררות בעולם הערבי מהווה המשך למהומות שפרצו באיראן לאחר הבחירות לנשיאות ב-2009. לפי שעה הסולידריות בין שני העמים נותרת במרחב הווירטואלי, ולא ברור אם האנרגיות יעוררו מחדש את "הגל הירוק" באיראן.

מצרים על סף הפיכה - כל הדיווחים, הכתבות והתמונות - בעמוד מיוחד

• הערכת מצב: 'לאירועים פוטנציאל נפיץ'
  

• מצרים: שוטרים היכו כתב בריטי במוטות ברזל
• הפגנה בחיפה: ההפיכה הצליחה. מובארק סוס גמור
• עדכונים שוטפים - בפייסבוק של ynet
  

פעילי השטח של האופוזיציה האיראנית מביעים תמיכה בימים האחרונים בחבריהם במצרים ובתוניסיה, "במאבק נגד הדיקטטורים". התמיכה באה לידי ביטוי בעיקר ברשתות החברתיות פייסבוק וטוויטר. אם קודם העיסוק המרכזי שלהם היה בנעשה באיראן, כעת הם מתמקדים יותר בהתפתחויות ברחובות מצרים, ועוקבים מקרוב אחר הדיווחים גם מיתר המדינות הערביות. אחד מאתרי האופוזיציה באיראן פרסם קריקטורה המביעה סולידריות עם ההפגנות העממיות בעולם הערבי תחת הכותרת "העתיד בידיים שלנו" בערבית, פרסית ואנגלית.

כל העמים המדוכאים - התאחדו. סולידריות מאוירת

עם זאת, לא בטוח שבאיראן ייצאו לרחובות כל כך מהר. בלוגר איראני המתגורר בלונדון כתב כי למרות הדמיון בין התנועה העממית במצרים לבין זו שהיתה באיראן, יש עדיין כמה הבדלים בולטים: "הדיכוי בידי המשטר האיראני היה אכזרי ואלים הרבה יותר מזה שבתוניסיה ובמצרים", הוא כתב. "אנשים לא נשלפו מהגגות רק כי צעקו 'אללה אכבר' ופצועים לא הותקפו בבתי החולים כמו באיראן".

לדבריו, המשטר האיראני תפס את השלטון באמצעות מהפכה ולכן יש לו ניסיון בנושא והוא יודע להישמר מפני טעויות. "חבר שלי ציטט מפקד שלו במשמרות המהפכה שאומר 'נעשה כל מה שהשאה לא עשה במהפכת 79', ולא נעשה כל מה שהשאה עשה אז. ויתור אחד יפתח את הסכר ויגביר את הביטחון של העם שהוא יכול להפיל את המשטר, לא ניתן למפגינים ויתור אחד'".

דיווח מפוברק: איראן תסייע למצרים לדכא מפגינים

בין איראן למצרים שוררים יחסים מתוחים מאז המהפכה האיסלאמית באיראן ב-1979, בין היתר על רקע חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים. בלוגר איראני אחר, המתגורר מחוץ לאיראן, כתב כי הוא לא יתפלא "אם המשטר האיראני עומד מאחורי המהומות במצרים".

בלוגר אחר חמד לצון ופרסם "דיווח" לפיו מנהיגה של איראן, אייתוללה עלי חמינאי, הביע נכונות לייעץ למצרים כיצד לדכא את המפגינים. הוא כתב כי בין היתר יישלחו לקהיר בכירי כוחות הביטחון האיראנים, שנואי נפשם של האופוזיציה שהיו אחראים לטענתה לדיכוי האלים של המפגינים.

מפגינים איראנים תומכים במאבק המצרים. "מוות למובארק"

התגובה הרשמית של המשטר באיראן למהומות במצרים הייתה שביעות רצון, תוך נקיטת צעדים נגד האופוזיציה. למרבה האירוניה, משרד החוץ האיראני הרשה לעצמו להזהיר את משטרו של מובארק "שלא לנקוט באלימות כלפי התנועה העממית", וקרא לו "להיענות לדרישות המפגינים".

במקביל, ארגנו השלטונות בטהרן הפגנה ספונטנית של כמה עשרות בני אדם מול הנציגות המצרית בעיר. המפגינים גינו את האלימות של כוחות הביטחון המצרים נגד המפגינים והביעו תמיכה במפגינים. הם קראו "מוות לחוסני מובארק", ודרשו מישראל ומארה"ב שלא להתערב בנעשה שם.

האופוזיציה לא מנצלת את המומנטום

השלטון בטהרן גם שיגר מסר מרתיע לאופוזיציה, כאשר הוציא להורג פעילת אופוזיציה שהשתתפה במהומות שפרצו לאחר הבחירות לנשיאות, באשמת הברחת סמים. זהרה בהראמי, אם לשניים ובעלת אזרחות הולנדית, היא האחרונה בגל של הוצאות להורג: רק מתחילת החודש הוצאו להורג באיראן כ-70 אסירים, בהם גם כמה פעילי אופוזיציה. בתנועה הירוקה קלטו מהר מאוד את המסר ובטוחים שזהו ביטוי לחשש בטהרן מפני התעוררות מחאה עממית גם בביתם, אחרי תוניסיה, מצרים ותימן.

מנהיג האופוזיציה באיראן, מיר-חוסיין מוסווי, פרסם הודעה תמיכה "פושרת" בעקבות המהומות במצרים, וקישר אותן לתנועת המחאה העממית באיראן שלאחר הבחירות השנויות במחלוקת

לנשיאות ב-2009. מוסווי, שהפסיד בבחירות למחמוד אחמדינג'אד וטען כי התוצאות זויפו, גורס כי המחאה באיראן הייתה נקודת ההתחלה לגל המחאה בעולם הערבי: "היום הסיסמה 'איפה הקול שלי?' של העם האיראני הגיעה למצרים, והפכה לסיסמה 'העם רוצה להפיל את השלטון'", ציין מוסווי.

מה שיותר חשוב בגילוי הדעת של מוסווי הוא מה לא נכתב בו - לא נכללה בו קריאה לצאת לרחובות ולנצל את הגל ששוטף את המזרח התיכון. מוסווי רק סיכם את דבריו באמירה כי "העם באיראן מכבד את העמים שהתקוממו ומתפלל לאללה להצלחתם וניצחונם במאבק להשגת זכויותיהם". לדבריו, "הפרעונים בדרך כלל שומעים את הקול של עמם כשזה כבר מאוחר מדי".