חטיף לקינוח: עוגת סניקרס

כשהשתחררתי מהצבא נסעתי עם חברה טובה לטיול של חצי שנה באוסטרליה. זו תהיה קלישאה להגיד שזו הייתה אחת התקופות היפות בחיי (בעיקר משום שאני אומרת את זה גם על תקופת הצבא, האוניברסיטה, וכו'...). אבל כל מי שטייל בחו"ל אי פעם, ובעיקר מי שנסע לטיולים ארוכים, יודע שזו תקופה עמוסה בחוויות, בזיכרונות, במפגשים עם הטבע, עם תרבויות ועם אנשים שונים מכל העולם. אבל מה שזכור לי בעיקר מהטיול באוסטרליה היא תחושה של שחרור וחופשיות רבה.

הצטרפו לעמוד של ynet בפייסבוק

באף תקופה בחיי לא הייתי כ"כ משוחררת ממחויבות כלשהן כפי שהייתי באוסטרליה. בלי לימודים, בלי עבודה, בלי בית, משכנתא או שכ"ד, ואפילו בלי בן זוג או בני משפחה בסביבה. בכל בוקר כשפתחתי את עיניי כל הטרדות שהיו לי הסתכמו ב: "מה אעשה היום? היכן אטייל? מה אראה? את מי אפגוש ואיפה אוכל?"

ואכן, תחושת השחרור בכל מה שקשור באוכל הייתה כה גדולה עד שכשחזרתי ארצה, המטען החורג שהבאתי איתי לא היה רק בבטן המטוס, אלא גם בבטן הפרטית שלי. זו הייתה פשוט תקופת של זלילה גדולה, תקופה שלא נכללו בה מחשבות על ההרכב הבריאותי של המנה או על הערך הקלורי שלה. לרוב אכלתי כל מה שרציתי ומבלי לחשוב יותר מידי. לדוגמה, אחד מהמנהגים שלנו בטיול היה לקנות (ולאכול) בכל יום חטיף מתוק: מרס, סניקרס, טוויקס, לא משנה איזה חטיף בדיוק. היום שאני חושבת על זה, זה נשמע לי קצת מטורף, במיוחד לאור העובדה שמאז שחזרתי אפשר למנות אולי על יד אחת את מספר הפעמים בהם אכלתי חטיף שכזה. ועברו מאז למעלה מ-15 שנה.

הפעם האחרונה שאכלתי חטיף כזה הייתה דווקא בשבוע שעבר. עמדתי בתור לקופה בסופרמרקט, התור התארך והתעכב, ושלא כהרגלי, הפעם לא התעלמתי משפע המציאות וגונבי תשומת הלב שליד הקופות. קניתי לי את אחד מהחטיפים המתוקים הללו. אבל כבר באוטו, כשטעמתי מהחטיף, הבנתי שהוא לא בדיוק כפי שאני זוכרת אותו. זה הוביל אותי למחשבה שלפעמים הטעמים שאנחנו זוכרים ממאכלים שונים שאכלנו בחיינו לאו דווקא קשורים לאותו המאכל, אלא פשוט מעוררים בנו זיכרונות מאותה תקופה. וכפי שלטוסטים שאנחנו מכינים לעצמנו היום בבית לעולם לא יהיה הטעם של הטוסטים מהצבא, כך גם לחטיף שקניתי בשבוע שעבר לעולם לא יהיה הטעם של החטיף מאוסטרליה.

אבל החטיף הלא-כל-כך-מוצלח דרבן אותי לנסות להכין עוגה דמויית חטיף שכזה. אז הכנתי. מיותר לציין שהתוצאה הביתית משובחת וטעימה. זהו לא ממש חטיף, אבל זה בהחלט ממתק באותה הרוח, עם בסיס פריך, מלית רכה ומתוקה עשירה בבוטנים קלויים, ומעל כל אלה כדי להשלים את התמונה, ציפוי שוקולדי שמשתלב בצורה מושלמת עם יתר הטעמים והמרקמים.

במקום חטיף נאכל עוגה (צילומים: חן שוקרון) 

ההכנה יחסית די פשוטה ולא מורכבת, בעיקר בשל השימוש בריבת חלב מוכנה. אם אתם ממש מתעקשים, אתם כמובן יכולים להשתמש בריבת חלב ביתית. כדי להקל עוד יותר אני השתמשתי גם בבוטנים קלויים וקצוצים שנרכשו כבר כך (להשיג בחנויות לצורכי קונדיטוריה), אבל שוב, גם כאן אפשר לקלות ולקצוץ את הבוטנים עצמאית.

מתחילים בהכנת הבסיס: בתבנית מרובעת אופים בשכבה דקה בצק פריך. זהו בצק קל להכנה שדורש מינימום של התעסקות. אין צורך לרדד אותו, פשוט בעזרת הידיים משטחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה לשכבה דקה ואחידה. כדי לעזור לבצק להיות פריך עוד יותר, מומלץ לשמור אותו במקפיא בזמן שהתנור מתחמם למשך של כ-20 דקות. את הבצק אופים הישר מהמקפיא.

בזמן ששכבת הבסיס מצטננת, מכינים בזריזות את המלית. לא תאמינו כמה ההכנה היא פשוטה, כל מה שיש לעשות הוא להוסיף לריבת החלב את הבוטנים הקלויים והקצוצים ולערבב היטב. אם ריבת החלב נוקשה מעט וקשה לערבוב, אפשר לחמם אותה מספר שניות במיקרוגל כדי לרכך אותה מעט.

את המלית משטחים בשכבה אחידה, בעזרת כף, על גבי הבסיס האפוי. מעבירים את התבנית שוב למקפיא (או לקירור, אם אין מקום במקפיא), ובינתיים מכינים את ציפוי השוקולד. בקערה חסינת חום מניחים יחד שוקולד וחמאה, ממסים יחד במיקרוגל (אפשר גם על בן מארי), ומערבבים היטב, עד לקבלת תערובת שוקולדית אחידה ומבריקה.

מצפים את מלית ריבת החלב בשכבה דקה של שוקולד. חשוב לעבוד במהירות כיוון שהשוקולד מתקרר ומתקשה במהירות. וזהו. עוגת הסניקרס שלנו מוכנה. נותנים לשוקולד להתייצב לחלוטין בקירור ואז חותכים את העוגה לקוביות בגודל של 4X4 ס"מ ושומרים בקופסא אטומה במקרר. מומלץ להניח נייר אפייה בין שכבה לשכבה על מנת שהשכבות לא יידבקו זו לזו.

לא תאמינו כמה זה טעים...

עוגת סניקרס

מבוסס על מתכון של דורי גרינספן

המרכיבים (לתבנית מרובעת בגודל 24X24 ס"מ):

לבסיס:

1 כוס (140 גרם) קמח

1/4 כוס (50 גרם) סוכר

2 כפות (16 גרם) אבקת סוכר

קורט מלח

120 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות

1 חלמון גדול

למלית:

כ-2 כוסות (650 גרם) ריבת חלב

1/2 1 כוסות (160 גרם) בוטנים קלויים וקצוצים גס

לציפוי:

200 גרם שוקולד מריר (רצוי 56% מוצקי קקאו)

60 גרם חמאה חתוכה לקוביות

ברס (אגוזי לוז מקורמלים וקצוצים גס) - לא חובה

אופן ההכנה:

1. הבסיס: לקערת המיקסר מנפים את הקמח ואבקת הסוכר, מוסיפים את הסוכר והמלח ומערבבים היטב. מוסיפים את קוביות החמאה, ובעזרת וו הגיטרה מערבלים עד לקבלת תערובת פירורית. מוסיפים את החלמון וממשיכים לערבל עד שהתערובת מתחילה להתגבש לבצק.
2. מפסיקים את פעולת המיקסר, ומעבירים את הבצק לתבנית המרופדת בנייר אפייה. בעזרת כפות הידיים משטחים את הבצק בשכבה דקה ואחידה בתבנית.
3. מעבירים את התבנית למקפיא למשך כ-20 דקות, ובינתיים מחממים את התנור ל-175 מעלות.
4. אופים את הבצק היישר מהמקפיא במשך כ-15 דקות ועד להזהבה קלה. מוציאים מהתנור ומצננים.
5. המלית: בקערה מערבבים יחד את ריבת החלב והבוטנים הקצוצים. במידה והתערובת קשה מידי לערבול, ניתן לחמם אותה מספר שניות במיקרוגל לריכוך.
6. את המלית מורחים בשכבה אחידה על גבי הבסיס שהתקרר. מעבירים שוב למקפיא או לקירור.
7. הציפוי: בקערה מניחים יחד את החמאה והשוקולד, מחממים במיקרוגל (זהירות לא לחמם יתר על המידה), ומערבבים היטב עד לקבלת תערובת חלקה ומבריקה.
8. יוצקים את הציפוי על גבי מלית ריבת החלב ובעזרת מרית מיישרים לשכבה אחידה. מפזרים מעל את הברס (או מעט בוטנים קצוצים גס), מצננים בקירור למשך כ-30 דקות לפני הפריסה.
9. פורסים את העוגה לקוביות בגודל של כ-4X4 ס"מ ושומרים בקופסא אטומה במקרר.
   

• חן שוקרון היא בעלת בלוג האפייה "מתוקים שלי - שירלי נמש "