עדויות מהכאוס: בלוגרים חושפים זוועות ואלימות
תמונות זוועה, כאב אישי וגם תחושת הישג והגשמה; זה מה שיש לבלוגרים במצרים לספר לעולם מתוך המהומות, חסימות הרשת ומקרי האלימות של השלטון. אלו האנשים שמובארק מפחד מהם
<< משטרים ערביים ומחאת האינטרנט
27 בינואר, 2011, קהיר:
"זה דבר אחד להשליט טרור על העם שלך באמצעות קצינים במדים, ודבר אחר לגמרי לאפשר לאנשים לבושים אזרחי בקסדות להסתובב בחופשיות, ולאחוז בשוקרים חשמליים, קורות עץ באורך מטר ואלות גומי... עוד מחאה ספונטנית פרצה באיזור המסחרי, ברחוב מוחמד פאריד. כ-400 גברים ונשים, לא אקטיביסטים. השריקות ומחיאות הכפיים נשמעו סביב הבניינים הקרובים ואז, עוד סגר של משטרת המהומות, עוד עימות התחיל".
מהפיכה במצרים - בואו להגיב בפייסבוק של ynet
"מה שהיה הכי שובר לב בכל זה הוא שבזמן שהמוחים התקרבו אל המשטרה הם שרו שוב ושוב 'סלמייה, סלמייה' (שלום, שלווה), כשהם כמעט בוודאות ידעו שהם צועדים אל תוך עולם של כאב. עד כה לא ראיתי שום מוחה מעודד אלימות. שום אבן לא נזרקה כתגובה לאלימות המשטרתית, וזכרו שמדובר בתותחי מים, גז מדמיע, כדורי גומי".
את העדויות האלו לכאוס ברחובות מצרים כתבה שרה קאר, בלוגרית, ועיתונאית מצרית המתגוררת בקהיר. בפליקר, בטוויטר, ובבלוג האישי שלה, Inanities, היא מתעדת את שרואות עיניה במילים ובתמונות. והיא לא היחידה – מרבית התמונות, התיעודים והסרטונים ממצרים אינם של אל ג'זירה (שנחסמה היום על ידי הרשויות) או של CNN. התמונות מגיעות מאזרחים שמפיצים את בשורת ההפיכה באנגלית ובערבית לעולם דרך הרשת, למרות ובגלל ניסיונות הממשל לשבש את הגישה אליה, מתוך ההבנה שאת מה שכבר הוצג - אי אפשר לשוב ולהעלים.
טנקים בכיכר מוחמד
25 לינואר 2011, תחילת ההפגנות:
"אלפים בתחריר (כיכר השחרור, ש.ד.), הם הגיעו מכל רחבי קהיר. כולם שרים שירים נגד הממשל. אנשים מגיזה הצליחו לחצות את גשר אוקטובר והלכו את כל הדרך לקהיר. המשטרה בתחריר חסמה את הדרך לפרלמנט. המשטרה השתמשה שוב ושוב בגז מדמיע. אנשים התחבאו ברחובות עד שהגז התאוורר. שמעתי אנשים אומרים דברים נפלאים, שזוהי תחילת הסוף. אני בהחלט מקווה".
שעתיים אחרי שכתב מוסטפה חוסיין המצרי את הדברים האלו בבלוג שלו והעלה תמונות מההפגנות, הוא עידכן מהסלולרי כי הוא בדרכו לבית החולים עם רבים מחבריו, שנפצעו בהפגנות מירי וממכות. בתור משתמש טוויטר אדוק, שולח חוסיין עדכונים מהסלולרי שלו כל מספר שעות. אתמול אחר הצהריים פרסם תמונות של טנקים מצרים החונים בתוך כיכר מחמוד בקהיר. "אין משטרה בכל העיר", סיפר, "הצבא נמצא בשליטה. ירי נשמע מאזור הפרלמנט".
המהפכה המצולמת
הטלפונים הסלולרים משמשים בידי המצרים המוחים לא רק כאמצעי להעברת עידכוני בלוגים ותמונות, אלא גם לצילום סרטונים, חלקם קשים, אותם הם מעלים ליוטיוב. הנה תמונות מההפגנה ההמונית הראשונה ב-25 לינואר, שמעבירות את אווירת הכעס ברחובות קהיר:
ומצרי אחר שגם הוא מתגורר בקהיר, אלדין ברטלט, צילם ב-26 לינואר את מה שהוא קרה לו "הדגמה קטנה של הגישה ה'אמהית' בה נוקטים כוחות הבטחון נגד המוחים":
מאורעות #ינואר25
בטוויטר אלפי אזרחים מצרים מעלים עדכונים חיים ולינקים לתמונות מהרחוב ומההפגנות, ומוסיפים לציוצים שלהם את מילות המפתח (Hashtags, או סולמיתג) #Egypt ו-#jan25. הציוצים מגיעים כולם לעמודי מילות המפתח, ויוצרים שטף חדשות עדכני בלתי פוסק וחסר תקדים.
ובפייסבוק חברים למעלה מ-30 אלף איש בקבוצה ששמה "כולנו חאלד סעיד" (בלוגר מצרי שנחשד כי נרצח על ידי שני שוטרים). מנהלי הקבוצה המצרים מרכזים בה עדכונים שוטפים מההפגנות, הכרזות פוליטיות, וגם תמונות סרטונים שצולמו ונערכו על ידי חברי הקבוצה:
תמונות נוספות שממחישות את מימדי ההפגנות הועלו לעמוד הפייסבוק של פייר סיופי המתגורר בקהיר גם הוא. בנוסף, אלפי חברי פייסבוק ממצרים ומהעולם תקפו את העמוד של ספקית הסלולר Vodaphone במצרים. לאחר שאישרה כי שיתפה פעולה עם מצרים בשיבוש הסמסים, זכתה וודהפון בתגובות כועסות: "תפתחו את הקווים שלכם!" "הסלוגן שלכם הוא "הכוח בידים שלכם". ואתם מנתקים את העם המצרי עדי להגן על דיקטטור? תתביישו!"
גם בלוגרית איראנית זו תוקפת את השלטון המצרי ואת התנהגות כוחות הביטחון, ומעלה תמונות שמועברות אליה ממצרים. גם באיראן היתה המדיה החברתית כלי מרכזי להעברת מסרים עת הפילה ממשלת אחמדינג'אד את הרשת לאחר הבחירות בשנה שעברה.
מכיכרות קהיר לכיכרות פייסבוק
ניתן לראות שאזרחי מצרים מצאו פיתרונות טכנולוגיים לצנזורה, ומצליחים להעביר את העדויות האלו לידיעת העולם. למרות שמצרים היא מדינה בה שיעור נמוך מאוד של משתמשי אינטרנט, כשאין ברירה נצמדים המוחים לכל הכלים שברשותם. טוויטר, פייסבוק והבלוגוספירה המקומית הן זירות פעולה ומחאה לא פחות מכיכרות קהיר, ובזכותן אנו יודעים מה מתרחש ברחובות גם כשמשטרים אפלים מתנתקים את האינטרנט מהשקע.
ויקיליקס: מצרים מענה בלוגרים במכות חשמל >>