גלושקו בנבחרת: "מסתכלת על פאר ולומדת המון"
רגע לפני שנבחרת הפדרציה פותחת את הטורניר באילת, העניקה המחבט מס' 2 ראיון ל-ynet. צפו ביוליה מדברת על שחר, החוויות המוזרות בקריירה ("בסין הרגשתי כמו חייזר, אנשים צילמו אותי ונגעו בי") והחזרה מכמעט פרישה ("בכיתי הרבה, לקחתי חודש הפסקה מטניס") להתעוררות בחודשים האחרונים
החל מיום רביעי, נבחרת הנשים של ישראל בטניס תפתח את המסע אשר בסיומו היא מקווה לשוב לצמרת העולמית. אז נכון שלחזור לימים בהם היינו טופ 8 ואירחנו כאן את מריה שראפובה ונבחרת רוסיה, כמו בתחילת 2008, זה קצת יומרני מדי.
אבל להשתייך לבית עליון 2, בו נמצאות הנבחרות 9 עד 16 בעולם, זה כן אפשרי, בטח כשיש לך בסגל שחקנית המדורגת 11 בעולם, כמו שחר פאר. אבל עם כל הכבוד לספורטאית מספר 1 של ישראל, בנבחרת יודעים שהיא לבד לא תוכל לסחוב נבחרת שלמה וכמו בימים של ציפי אובזילר, היא זקוקה מאחוריה למספר 2 שתביא גם היא נקודות.
ולמספר 2 של נבחרת ישראל הנוכחית, החל מלפני שנה בימי 'פוסט אובזילר', קוראים יוליה גלושקו. הטניסאית בת ה-21 יודעת שבשבוע הנוכחי לא מעט מהזרקורים יופנו גם אליה, כמי שאמורה לעזור לפאר להוליך את הנבחרת להצלחה במשחקי בית 1 האירופי של גביע הפדרציה, שייפתחו מחר באילת.
"משחקי הפדרציה שונים לגמרי מהסבב הרגיל, זה שבוע שכל שנה אני מחכה לו בקוצר רוח. לשחק עם המילה 'ישראל' על הגב זה שונה לגמרי ועכשיו שהטורניר בארץ אז זה עוד יותר מרגש ומחייב", אומרת גלושקו בריאיון ל-ynet, רגע לפני פתיחת המשחקים.
מספר 2 החדשה במצעד. יוליה גלושקו בריאיון לרדיו (צילום: יועד כהן)
ערב רגע האמת שלה בנבחרת, גלושקו לא נלחצת מהציפיות, להיפך: "שיחקתי כבר בשנה שעברה כמספר 2, אז זה קצת מוריד מהלחץ ובלי קשר אני אוהבת את הלחץ הזה. כל החיים אתה חי בשביל רגעים כאלה. אני מתאמנת מגיל 4 וכל הזמן רואה את השחקניות הגדולות בטלוויזיה, עכשיו יש לי הזדמנות לשחק לצידן או נגדן. זה לחץ חיובי שאני אוהבת ואני מרגישה שזו הגשמת חלום עבורי".
בעבר טופ 10 בנוער, כיום מתקשה להמריא בבוגרות
בצעירותה, גלושקו סומנה בזמנו כסוג של יורשת של פאר ועד גיל הנוער היא דווקא עמדה בציפיות, כשהגיעה להיות שחקנית טופ 10 בג'וניורס. אלא שבמעבר לבוגרות, משהו לא עבד כמו שצריך ויוליה דשדשה תקופה ארוכה בדירוגים נמוכים מאוד לעומת הציפיות שהיו ממנה.
"לא צריך טיפים, מספיק להסתכל עליה". גלושקו עם פאר (אורן אהרוני)
בחודשים האחרונים, בשלהי 2010 ותחילת העונה הנוכחית, גלושקו 'התעוררה', רשמה את הישגיה הטובים ביותר בבוגרות (זכייה בשני טורנירי ITF קטנים, כולל ניצחון על המדורגת 42 בעולם, בין היתר) ואף נכנסה לראשונה בקריירה למוקדמות של טורניר גראנד סלאם, באוסטרליה בחודש שעבר.
אם ישראל תפגוש את דנמרק במהלך הטורניר השבוע, גלושקו תזכה לשחק בזוגות מול בת גילה, קרוליין ווזניאקי, ששיחקה לצידה בסבב הנוער בזמנו ובהמשך פרצה עד למקום הראשון בעולם כיום. "אם אני מרגישה פספוס שהיא 1 בעולם ואני איפה שאני? אני משתדלת לא להתעסק בזה יותר מדי", אומרת גלושקו, "זה לא יעזור לי במשהו. ברור שיכולתי להגיד איזה באסה שהיא שם ואני לא, אבל זה לא יעזור לי לחשוב על זה".
יוליה גלושקו בפעולה. "לא מתעסקת בווזניאקי" (צילום: יועד כהן)
בינתיים, גלושקו מנסה להפנים כמה שיותר מהמתכון להצלחה בטניס דרך שחר פאר, חברתה לנבחרת: "היא פרפקציוניסטית ועושה כל דבר הכי טוב שהיא יכולה. כיף להיות לידה, אני לומדת ממנה המון.
"טיפים ממנה? פה ושם היא נותנת עצות, אבל היא גם לא צריכה להגיד הרבה. צריך רק להסתכל עליה כדי ללמוד המון מההתנהלות וההתנהגות שלה על המגרש ומחוצה לו".
נבחרת הפדרציה. ביום רביעי יוצאות לדרך (צילום: אורן אהרוני)
"בסין אנשים צילמו אותי ברחוב, נגעו בי..."
לאורך הקריירה והנסיעות למקומות נידחים, גלושקו גם חוותה לא מעט רגעים ביזארים: "לא מזמן הייתי בסין, בטורנירים בערים לא גדולות. עזוב את זה שאין אוכל סיני כמו שאוכלים בארץ, אבל אנשים מסתכלים עליך כאילו בחיים לא ראו בן אדם רגיל.
"אתה הולך ברחוב ומרגיש קצת לא נוח. אנשים צילמו אותי ברחוב, נגעו בי...אתה מרגיש חייזר. זה חלק מהנסיעות וזו חוויה, עד כמה שזה לא כיף באותו רגע".
"לפעמים מייאש לנסוע לחו"ל". גלושקו על המגרש (צילום: יועד כהן)
צפו בריאיון והבינו מה עובר על שחקנית בדירוג כמו של גלושקו בנסיעותיה לחו"ל ("כולם חושבים שזה כיף ויש לזה צדדים כיפיים, אבל זה מאוד קשה ולפעמים גם מייאש"),
הרגעים הקשים בקריירה ("תחושת הלבד לא נעימה בכלל, הרבה פעמים בכיתי") והמעבר הלא פשוט מהנוער לבוגרות ("המעבר קשה מאוד, זה לחץ מנטלי אחר").יוליה גם מדברת על השחקנית האהובה עליה בסבב ("אין לי מודל לחיקוי, אבל באליפות אוסטרליה למשל נהניתי לראות את המשחקים של סווטלנה קוזנצובה"), הכמעט פרישה בשנה שעברה ("לקחתי חודש הפסקה מטניס") והפריחה בחודשים האחרונים ("הרגעים הקשים מאחוריי, חזר לי הניצוץ לעיניים. כרגע אני לא מציבה לעצמי מטרות דירוג, חשובה לי הדרך").