מתכחשים לביאליק: הדתיים לא לומדים ספרות
משרד החינוך הביע דאגה מכך שכמעט מחצית מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי לא ניגשו לבחינת הבגרות בספרות. לדבריהם, התלמידים מעדיפים ללמוד מחשבת ישראל כי "זה קל יותר"
מה רע בשירים "צנח לו זלזל", או "הכניסיני תחת כנפך" או אפילו בסיפור "תהילה"? נראה שבציונות הדתית מעדיפים להימנע מללמוד וללמד את יצירותיהם של גיבורי הספרות הישראלית, כמו חיים נחמן ביאליק וש"י עגנון - וללמוד במקום זאת את המקצוע מחשבת ישראל.
בכנס התאגדות מנהלי התיכונים, שנערך בשבוע שעבר, התייחס ראש המועצה הפדגוגית של משרד החינוך, ד"ר צבי צמרת, לסוגיית לימודי הספרות בקרב תלמידי החינוך הממלכתי-דתי ואמר כי הוא מוטרד מאוד מהעובדה שכ-40 אחוזים מבוגריו לא ניגשו בשנה האחרונה למבחן הבגרות במקצוע.
מקצוע הולך ונעלם
ספרות? לא בבית מדרשנו
לירון נגלר-כהן
ריה"ל והרמב"ם לעומת סופוקלס ואלי עמיר, תשובות ברורות לעומת תהיות וסימני שאלה, שכל לעומת רגש. מדוע מקצוע הספרות נעלם מהישיבות התיכוניות, לטובת מחשבת ישראל?
ד"ר צמרת ציין שהמקצוע מחשבת ישראל יכול להוות אלטרנטיבה למקצוע הספרות עבור תלמידי החינוך הממלכתי-דתי. לדבריו, רבים מהם מעדיפים את לימודי ההגות היהודית הנחשבים לקלים יותר, לעומת לימודי הספרות הישראלית.
בנוסף, ל-ynet נודע כי לאחרונה הקים משרד החינוך ועדה שתבדוק את הסוגיה. מטרתה של הוועדה לשנות את המגמה ולחזק את לימודי הספרות בקרב תלמידי הציונות הדתית וכך לקרב אותם לגיבורי תרבות כגון, ש"י עגנון, חיים נחמן ביאליק ונתן אלתרמן.
מקצוע הספרות מוגדר כמקצוע "ליבה", המחייב את כלל התלמידים בארץ להיבחן בו במבחן הבגרות. למרות זאת, לאורך השנים השתרשה נורמה, לפיה תלמידי החינוך ממלכתי-דתי יכולים לבחור בין לימודי ספרות ללימודי מחשבת ישראל, העוסקים בהגותם של חכמי ישראל.
"ספרות היא מראה מדויקת לנפש הפרט"
לטענת מנהל ישיבה תיכונית גדולה במרכז הארץ, לאורך השנים, בתי הספר המשתייכים לחינוך הממלכתי-דתי צמצמו את לימודי הספרות וכיום רבים מבוגריהם מסיימים את לימודיהם בלי להכיר קלאסיקות בספרות הישראלית."באופן אישי צר לי על כך שרבים מבוגרינו לא מכירים את היצירות של עגנון, ביאליק או המשוררת רחל", אמר המנהל, "אין ספק שלימודי מחשבת ישראל חשובים לתלמידי החינוך הממלכתי-דתי, אך גם לנו המנהלים לא ברור למה קבעו את זה כאלטרנטיבה למקצוע הספרות, שכן מדובר בשני מקצועות שונים בתכלית. כשם שילדי החינוך ממלכתי-דתי צריכים להכיר את הרמב"ם, כך הם חייבים להכיר גם גיבורי התרבות הישראליים".
פרופסור אריאל הירשפלד, ראש החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית, הוסיף: "זה מאוד מצער שלתלמידי החינוך ממלכתי-דתי יש בחירה בין שני מקצועות לימוד, שלכאורה משתמע מהבחירה כאילו מדובר במקצועות זהים, כשבפועל יש ביניהם הבדל עצום ועקרוני המבטא את השמרנות והקיבעון של החינוך הממלכתי-דתי".
לדברי פרופ' הירשפלד, "אף אחד לא מעלה על דעתו שניתן יהיה לבחור בין היסטוריה ומתמטיקה והמחשבה שתלמיד בישראל לא יכיר את ספרות ישראל היא מחשבה שלא באה בחשבון. לימודי הספרות בכל מקום בעולם מבטאים את היכולת של האדם להתמודד עם חיי הרוח".
פרופסור רחל פרנקל-מדן ראש החוג לספרות במכללת לוינסקי לחינוך, הביעה גם צער רב על המגמה, והסבירה: "הספרות היא מראה מדויקת למתרחש בנפשו של הפרט, הקבוצה, הקהילה והעם. כל תוכנית לימודים שמפנה עורף ללימודיה, מתכחשת לראשית צמיחתנו ותקומתנו וליכולתנו המופלאה להיות הן המנציחה את תולדותינו והן כשומרת-סף, ומבקרת את מציאותנו יום-יום".
לפנייה לכתב/ת 
ביאליק. שיריו קשים מדי?
צילום: לע"מ
מוטרד. ד"ר צבי צמרת
באדיבות דוברות בר אילן
פרופ' אריאל הירשפלד. "מצער"
מומלצים
