רב לה: הרבנית אמסלם נגד ישי
לרבנית חנה אמסלם, אשתו של, נמאס לשתוק. בראיון מיוחד ל-ynet, היא תוקפת: "אלי ישי סכסכן, פועל מאחורי גבו של הרב עובדיה". בעיניה, סמינרי "בית יעקב" המפלים ספרדיות אינם מוסד חינוכי, ולמרות הסערה - היא לא חוששת לשידוך הילדים
מה לא עבר עליה בחצי השנה האחרונה? ממעמד בכיר של אשת רב ומקום של כבוד בצמרת סיעת ש"ס, אל תהומות מכתבי התנערות ויעד "כשר" לרדיפות והשמצות. גם יושב ראש הסיעה, אלי ישי, לא שכח לשרבב אותה אל תוך האמבוש הציבורי ואמר על בעלה: "אפילו אשתו לא תצביע עבורו".
המשפט הזה, שבזמנו היכה בתדהמה את הרבנית חנה אמסלם, אשתו של הח"כ-רב שהודח מש"ס, עדיין לא הצליח לסדוק את חומת ההבלגה שהקיפה אותה. אך התגובות ברחוב לאמירה ההיא, והעובדה שפעם אחרת פעם היא נשאלת על נקודת המבט שלה בכל הסערה הזו, הם שמדרבנים אותה לשבור שתיקה בראיון מיוחד ל-ynet.
ישי לא שומע בקול מרן
"כבר הרבה מאוד זמן היה ברור לי שזה יקרה", אומרת הרבנית אמסלם על מסע הדה-לגיטימציה שעבר בעלה. "צריך להבין, מי שרצה את בעלי בכנסת ובמפלגה היה לא אחר מאשר מרן הרב עובדיה. הוא עצמו ולא אלי ישי. אדרבה, ישי ניסה כל הזמן לטרפד את המהלך. מבחינתו, אדם חכם ועצמאי במיוחד - מקומו לא בש"ס. שם צריכים להיות אנשים אפורים וממושמעים שמרימים את האצבע בלי שאלות מיותרות.
"אולי אטיל פה פצצה. אלי ישי נתפס כאחד ששומע לקול מרן. אני רוצה לעשות סדק במוסכמה הזאת ולהגיד שהיא
לאמסלם, כפי שניתן לתאר ולהבין, יש בטן מלאה על יושב ראש ש"ס: "לאלי ישי היה קשה להתמודד עם מעמדו של בעלי כרב, אותו הוא הרוויח ביושר. כבר בהתחלה, הרבה לפני שהעניין התפוצץ, הקפיד ישי שלא לכנות את בעלי בתואר רב. הוא היה קורא לו במסדרונות הכנסת ממרחקים בשמו הפרטי. כך גם בישיבות הסיעה. לקיחת התואר מבעלי הייתה עבורו רק פורמלית, הוא חתר לזה עוד הרבה קודם".
היום שאחרי
כמה שבועות אחרי שהעימות הגיע לשיאו עם הדחתו של הרב-ח"כ אמסלם מהמפלגה, מתייחסת אשתו לתחושותיה. "איך אני מרגישה? הלם חרדה, זעזוע. אבל רק לשנייה הראשונה שבה קורים הדברים. כאדם מאמין, אני יודעת שהכול בא מלמעלה. ושבסוף זה יהיה לטובה בעזרת ה'. הרב לקח על עצמו שליחות לחבר את עם ישראל, להציף בעיות שלצמרת המפלגה היה נוח לטאטא מתחת לשטיח. העם מבין את זה, והעם אתו. יעידו על כך כמויות המיילים ומכתבי התמיכה שקיבלנו מכל שכבות הציבור".
אמת. רבים מאזרחי ישראל תמכו ברב אמסלם, אבל השאלה הקריטית היא מה קורה ברחוב החרדי? בשכונת "הר נוף" הירושלמית, מעוזה הבלתי רשמי של צמרת ש"ס ומקום מגוריהם של משפחות אמסלם, ישי והרב יוסף, יכולים להידרדר בקלות לסכסוכי שכנים. אלא שלדברי הרבנית, היו דווקא לא-מעט גילויים של עידוד וחיזוק.
עם זאת, כמובן שהייתה ביקורת. "הרחוב החרדי, צריך לדעת, ניזון כמעט באופן מוחלט אך ורק מהצד שכנגד", היא מבהירה. "כשהפרשה התפוצצה, נתנו לאלי ישי שעתיים באולפן רדיו 'קול ברמה', שהוקדשו לסילופים, שקרים וחצאי אמיתות. אחרי כן הם נזכרו להתקשר ולבקש תגובה. ובעלי אמר, שהוא לא מוכן להגיב בשתי דקות על מה שאלי ישי נאם
בשעתיים. הוא מבקש זמן שידור זהה". בתחילה, כך לטענת אמסלם, בעלה נתקל בסירוב, ורק לאחר פנייה לרשות השנייה - בקשתו התקבלה, אלא שאז היה כבר מאוחר מדי.
"יש לי אחות תאומה זהה, שאנחנו מאוד קשורות. והיא אמרה לי גלויות, שאם היא לא הייתה יודעת באמת מה קורה מבפנים. וניזונה רק ממה שאנשי ש"ס פירסמו בתקשורת החרדית, גם היא הייתה חושבת שאנחנו לא בסדר.
"האמת שזה לא קל. אחרי כל מתקפה חדשה נחרדתי מהדרך המבישה שבה הם בחרו לנגח אותו. הוא לא עשה שום דבר רע, אולי לפעמים הוא היה קצת חריף בדברים שאמר. אבל כולם מבוססים על תורתנו הקדושה ודרך אבותינו הקדמונים. הוא אכן לא הפוליטיקאי הקלאסי שמתמרן, שמכבס מילים, שעושה שהדברים ימצאו חן. אם זה טוב או לא? אני מעדיפה לחשוב שזה טוב".
סכסוך משפחתי
על ההחלטה של בעלה ללכת לפוליטיקה אומרת היום הרבנית בגילוי לב כי הדבר לא מצא חן בעיניה. "כיבדתי אותו ואת בחירתו. אבל כבר אז, הבעתי את דעתי - שהיא הסתייגות מוחלטת". במשך שנים דבקה הרבנית בהחלטתה שלא לקחת חלק בחיים הציבוריים. גם כאשת רב, היא מספרת, בחרה להתערב רק במצבים בהם חשה כי זה נחוץ במיוחד.
לבני הזוג שמונה ילדים, החיים היום בעין הסערה הציבורית - קונים במכולת יחד עם שאר מצביעי ש"ס ונמצאים באותם מוסדות חינוך. לדבריה, היא הופתעה לטובה מהיחס של הצוות החינוכי לפרשה: "הם מבינים שזה לא רלוונטי לילדים, הקטן שבהם עוד לא חגג בר מצווה.
"בסך הכל מדובר במצב שצריך להפנים אמת קשה - שגם רבנים אפשר להטעות. הילדים יודעים שכל
הסיפור כולו זה בסך הכול 'לשון הרע'. ומבחינת האחים הגדולים יותר, הם מסייעים עד כמה שרק ניתן. הפכנו למשפחה מלוכדת יותר, אכפתית יותר. אם כי אני בטוחה שהמצב כואב להם מאוד. הם פשוט משתדלים לא להראות לנו את זה" .
האם זה משפיע על הצעות השידוכים שמקבלים רווקי המשפחה בגיל המתאים? לטענת אמסלם - ממש לא. "ההפך, הייתה הצעה אחת מאוד מיוחדת. שממש העברתי את המסר להורים אם זה מטריד אותם. הם אמרו במפורש שמבחינתם זה לא על הפרק".
ארבעה מילדי המשפחה כבר נישאו. אחד מהם, דוד, התחתן עם לא אחרת מאשר גיסתו של אלי ישי - מה שהביא את הקרע הפוליטי אל תוך האזור הרגיש של סכסוך פנים-משפחתי. "אני מבינה שהיא פה על התפר", אומרת הרבנית על כלתה. "אני משתדלת לשוחח איתה ולעודד אותה. עוד לא היה לנו אירוע משפחתי משותף לנו ולמשפחת ישי, אבל אני מניחה שגם כשיהיה כזה - מבחינת, שלום שלום, ולעבור הלאה.
"היום ברור לי יותר מתמיד שהאמירה של אלי על כך 'שאשתו לא תצביע עבורו', כוּונה במטרה ליצור סכסוך משפחתי ולגרום קרע אישי ולא רק פוליטי. לצערי, הדברים רק מראים כמה מדובר באדם סכסכן שלא בוחל בשום אמצעי כדי להשיג את מטרותיו".
על תלאותיו האחרונות של האיש ותדמיתו הציבורית המדרדרת, הרבנית אמסלם צופה מן הצד עם תובנות באמתחתה: מאז אותו יום מר ונמהר של החתמת הרבנים נגד בעלי, הוא רק צונח פוליטית. אירוע רודף אירוע. "אולי משמיים מנסים להעביר לך מסר?" היא חותמת בפנייה אישית אל האדם שבו היא רואה אחראי אישית להוקעת בעלה.
"בית יעקב" - לא מוסד חינוכי
אמסלם, נכדתו של אב בית הדין בג'רבה, תוניס, נולדה למעשה אל תוך עולם הרבנות הספרדית. שנות הלימודים ב"בית יעקב" מעניקים לה פרספקטיבה ייחודית על מצב המוסדות החינוך החרדיים לבנות, ועל היחס המשפיל והמבזה לבנות עדות המזרח כיום.
לדבריה, אל "בית יעקב" בטבריה, שם למדה בימי נעוריה, כולן היו מתקבלות. גם בנות מבתים שנחשבו ל"חלשים" מבחינה רוחנית. "חינכו אותנו ששרה שנירר, מייסדת 'בית יעקב', הייתה הולכת ברחובות קרקוב ואוספת את כולן - כל מי שרצתה. זה היה המסר שמנהלת בית הספר השרישה בתוכנו. היום הסמינרים של 'בית יעקב' הם כבר מזמן לא בתי חינוך. אולי מוסדות להשכלה אפשר לקרוא להם. כל בת שקצת חלשה לימודית או רוחנית - זורקים מהר החוצה. אחר כך מתגאים ואומרים 'תראו איזה יופי החינוך שלנו', זה לא חוכמה לחנך את המחונכות. זו לא מטרתו של בית הספר".
היום אמסלם משתדלת לעזור לבנות עולות חדשות מצרפת - שם כיהן בעלה כרב - להתקבל אל הסמינרים האשכנזיים בירושלים. לדבריה, הסמינרים הספרדיים, עדיין לא הבשילו להיות תחליף נאות ומנציחים במתכונתם הנוכחית את האפליה. "עד שצמרת ש"ס לא תשלח את ילדיה למוסדות ספרדיים. עד שאנשי החינוך לא יביעו אמון במוסד שבו הם מלמדים וישלחו את ילדיהם לשם, דבר לא ישתנה", היא אומרת.
הרבנית מעדיפה במוצהר את הפתרון של ארגון הסמינרים במערך אזורי, באופן כזה שהשייכות של בת למוסד כזה או אחר תיקבע על-פי מקום מגוריה בלבד. רק זה יעשה סוף לסאגה", היא אומרת. "מנהלי
הסמינרים כולם מתנגדים לזה באופן נחרץ. הם לא רוצים לאבד שליטה. זה הרי מזמן כבר לא מפעל חינוכי אלא עסקי. וכבוד ויוקרה משחקים פה תפקיד מכריע".
בינתיים, בין מתקפה אחת לחברתה היא מעדיפה להתרכז בהקמת קרן מלגות שתאפשר לבנות מעוטות יכולת בחברה החרדית לרכוש השכלה גבוהה. "אני רוצה משהו שיאפשר העצמה של הבנות המוכשרות האלה, שנסיבות החיים מובילות אותן לרוב לא לממש את עצמן. אני רוצה לתת להם את הגב לצמוח ולפרוח", ובנימה מפוכחת היא מוסיפה, "אני רק מקווה שיראו את טובת העניין ושלא ישימו לזה רגליים כחלק מהמסע הרדיפות הלא נגמר הזה".
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: אלי אלגרט")
