שתף קטע נבחר

 
צילום: ויז'ואל/פוטוס

"כשאתה יכול לתת - תן"; רוני גמזו חתם על אדי

ד"ר רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות, חתום על כרטיס אדי מאז היה נער. אך לאחרונה הוא הבין עוד יותר את החשיבות שבתרומת איברים: בן משפחה קרוב ממתין להשתלה שתציל את חייו. "הוא רק אחד מתוך אלף אנשים בישראל שנמצאים בסכנת מוות כי אין מספיק איברים", הוא אומר

החתימה

כבר שנים שאני חתום על כרטיס אדי, עוד משנות נעוריי. אבל חשבתי שזה נכון לחדש את החתימה שלי כעת, לאור הקמפיין והכרטיס החדש, ובכך להדגיש לכולם את החובה שיש לכולנו ליצור ערבות הדדית בין אזרחי המדינה בכלל, ובעיקר בכל הקשור לתחום הבריאות. במדינה שלנו במיוחד האדישות וחוסר הרגישות יוצרים חור ענק בין האנשים הנזקקים לבין האנשים היכולים. ולכן אני מאמין בכך שכשאתה יכול לתת - תן. וזה לא חשוב מבחינתי במה. גם בשיטת המיסים וגם בנתינה החברתית - היכול צריך לתת לנזקק.

 

 

כשאתה נמצא במצב של מוות מוחי יש לך את היכולת לתת בלי שזה יפגע בך. ופה באה לידי ביטוי החשיבות בכרטיס אדי לתרומת איברים. אם אתה לא מסביר מראש את הרצון שלך לתרום, אתה פשוט מאבד את הסיכוי לתת.

 

התפקיד

אני מרגיש היום שחלק מתפקידי הוא לשכנע את כל אזרחי המדינה, אחד אחד, שאסור להם לאבד את הסיכוי לתת. היעד שלנו כרגע הוא להגיע למיליון חתומים, ובשלב זה ישנם קרוב ל-600 אלף. איך נגיע לאותם מיליון? על ידי הסבר, הסבר והסבר. אין דרך אחרת. צריך פשוט להסביר ולהראות את האנשים שזקוקים לתרומה, את אלו שמתים רק כי אנחנו שחצנים.

 

  • חותמים עכשיו:

לחתימה על כרטיס אדי מקוון - לחצו כאן

 

  • פרוייקט תורמים חיים: 

מתלבטים? היכנסו לפורום אדי ב-ynet

 

לצערי גם היום יש אנשים שמתוך בורות נוראית חושבים שמוות מוחי זה מקרה ביניים, ולכן מחליטים לא לתרום. צריך להגיד את זה חד וחלק: מוות מוחי הוא מצב של חוסר חיים. מרכזי התפקוד המוחיים כולם אינם פועלים וכך גם כל הפעולות הבסיסיות. זה המסר שאנחנו מנסים להעביר: אל תחששו. זה לא מצב ביניים. זה מצב סופי. המוות המוחי הוא מוות.


רוני גמזו. "ההגדרה הרפואית למוות מוחי היא סופית" (צילום: דנה קופל)

 

-יש לך ולמשרד תוכנית פעולה בנושא? 

ישנן שתי פעולות חשובות, שני שינויי חקיקה, שכבר נעשו בתקופה האחרונה. האחת היא מתן קדימות לחתומים על כרטיס אדי, שהוא שינוי עולמי. הרעיון הוא שאדם החתום על כרטיס לתרומת איברים יקבל קדימות בתור במקרה שהוא או בני משפחתו יזדקקו לתרומה. הכל, כמובן, נתון לשיקולים רפואיים, אך מי שבידיו כרטיס אדי יש לו ולמשפחתו יתרון.

 

הפעולה השנייה נעשתה גם היא בתחום החקיקה, והיא עוסקת בתרומה מן החי, כלומר שהתורם מחליט לתרום כליה או חלק מהכבד. הליך התרומה גורם לאותו אדם לאובדן של ימי עבודה, מה שמוביל להפסד כלכלי. השינוי בחקיקה קובע שיש אפשרות לקבל החזר כספי מסויים. 

  

ההתלבטות

לא הייתה לי, אפילו לא למקרון של שנייה, התלבטות לגבי החתימה על הכרטיס. כיוון שאני חלק מהמערכת הרפואית אני יודע שההגדרה הרפואית למוות מוחי היא סופית. אדם שמת מוות מוחי הוא במצב סופי ומוחלט, ועבורי העובדה שאני אוכל לעזור, אם אגיע למצב שכזה, היא הדבר שאני רוצה לעשות. אך כדי לעשות זאת יש צורך בהכנה של התשתית - וזו מבחינתי החתימה על הכרטיס.

 

בני המשפחה

כל בני המשפחה שלי חתומים על כרטיס אדי. לא הייתי צריך לשכנע אותם אפילו. בתקופה האחרונה הבנו עוד יותר את החשיבות שיש לכרטיס הזה. גם במשפחה שלנו, כמו במשפחות רבות אחרות, יש קרוב שנמצא כרגע בסיטואציה שבה הוא ממתין לאיבר שיציל את חייו. הבשורה על כך נפלה עלינו כרעם ביום בהיר. אז חבר'ה, כולכם שם, תזכרו שכל אחד מאיתנו יכול בכל רגע להזדקק לכבד, כליה או לבלב. קרוב המשפחה שלי הוא רק אחד מתוך אלף אנשים בישראל שנמצאים בסכנת מוות כי אין מספיק איברים, ולכל אחד מאיתנו יש אפשרות לעשות משהו כדי להציל אותם. 

 

הפגישה

הפעם הראשונה בה נתקלתי בנושא תרומת האיברים הייתה כשהייתי בכיתה י"ב, לפני 25 שנה בערך. כבר אז אמרתי לעצמי שאין שום סיבה שאתן את כולי לתולעים ושאם אני יכול לתת למישהו איבר שיציל את חייב - אז אני אשמח לעשות זאת.

 

המוות

מבחינתי זה לא משנה אם יש או אין משהו לאחר המוות. אני תמיד אומר לכל אותם אנשים שאומרים שצריך לשמור על הגוף שלם למקרה שתהיה תחיית המתים שאם הם מאמינים בכך שיש למישהו עוצמה אדירה כל כך לעשות זאת - היא בטח יכולה להסדיר גם מצבים של אנשים שתרמו איברים. אני אומר להם שאם הם מאמינים - אז שיאמינו עד הסוף. אנחנו הרי יודעים מה קורה לגוף בקבר, והכבד בטח לא נשאר שלם. אז אם תהיה יצירה מחדש, בטח שאין חשש. 

 

כולנו שווים

אני מוכן לתרום את איבריו לכולם. מבחינתי כל מי שיכול לקבל אותם והם יצילו את חייו - צריך לקבל. אני אפילו מוכן לתרום למי שלא מוכן לתרום בעצמו.

 

חינוך

כמו שאני רואה את זה, מה שהכי משפיע על אנשים בהחלטה לחתום על כרטיס אדי זה החינוך. אין פה דרך לעשות מניפולציה. זו הסיבה שכרגע אנחנו פועלים מול משרד החינוך כדי להסביר את הנושא בכיתות י"א וי"ב. אנחנו מקווים שהם יחתמו בעצמם ויעבירו את החשיבות של החתימה גם להורים שלהם. גם במסגרת צה"ל ניתנת הדרכה נושא, במהלך שרשרת החיול ובכלל. 

 

אבל החינוך לחשיבות של תרומת איברים לא מסתיים בכך. אנחנו רוצים להציג בפני האכלוסיה את המחסור באיברים להשתלה ואת אלף החולים שממתינים לכבד, כליה, לבלב וריאות. הפעילות ב-ynet היא גם חלק מכך,

והיא מוכיחה את החיבור שניתן לעשות בין הטכנולוגיה והערכים החברתיים, שנעשית ללא שיקולים עסקיים. אני חושב שבזה נמצאת העוצמה האמיתית של האינטרנט. זאת הרשת החברתית הכי מוסרית שאני מכיר.

 

התרומה והדת

אמונה היא משהו פנימי, אבל אחת המצוות הגדולות בדת היא העזרה לזולת. ביהדות אחד הנושאים החשובים הוא קיום מצוות שבין אדם לחברו ואיזו מצווה גדולה יותר יש מנתינת חיים לאחר. אני אומר שככל שאדם מאמין יותר, כך הוא צריך לתרום יותר.

 

מילה לספקנים

לכל מי שמתלבט אם לחתום או לא אני מציע לחשוב לרגע מה הוא היה רוצה שיקרה אם יאמרו לו שיש לו רק עוד חודש לחיות והדבר היחיד שיכול להציל אותו זה תרומת לב, כבד או ריאה. שיחשוב מה הוא היה רוצה שיקרה ברגע כזה, הו הוא עומד לאבד את חייו ובני משפחתו ויודע שיש פתרון שלא פוגע באף אחד. אני בטוח שהתשובה של כולם היא שהם ירצו שמישהו יסכים לתרום את איבריו לטובתם, אז הם צריכים לאפשר את אותו הדבר לכאלו שזקוקים לכך כבר עכשיו.


 

רוצים לראות מי עוד חתם על כרטיס אדי ומפציר גם בכם להציל חיים? לחצו כאן  

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
רוני גמזו. "חלק מתפקידי הוא לשכנע את אזרחי המדינה"
צילום: נועם מוסקוביץ
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים