הצעה: סמכות חקירה וקנסות למפקח על שוק ההון
הצעת חוק המגבירה את יכולת האכיפה של המפקח נידונה בועדת הכספים. המפקח, עודד שריג: החוק נועד להבטיח מקסימום הגנה על הנכסים הפיננסים של הציבור, והגברת האכיפה על הגופים המנהלים בהיקף של כ-900 מיליארד שקל
ועדת הכספים החלה לקדם היום (ב') לאישור סופי הצעת חוק ממשלתית שמעניקה לממונה על שוק ההון באוצר סמכויות חדשות ורחבות לפיקוח על הפעילות של מוסדות שוק ההון (חברות ביטוח, קופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות השתלמות).
הסמכויות החדשות מאפשרות לו לדרוש ולקבל כל חומר נדרש מידי הגופים המפוקחים, סמכויות חיפוש בגיבוי צו של בית משפט, ביצוע חקירות והטלת קנסות מנהליים גבוהים.
הצעת החוק שאמורה להגביר את האכיפה על שוק ההון הוגשה על ידי הממשלה לאחר שהצעת חוק דומה הרחיבה את סמכויות רשות ניירות הערך לפקח על ההתנהלות הבורסאית של הגופים בשוק ההון. הצעת חוק זו התקבלה לא מכבר בכנסת בקריאה שניה ושלישית.
הכשלים יחייבו תיקונים במשך שנים רבות
הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר, הפרופ' עודד שריג, אמר שהחוק נועד להבטיח מקסימום הגנה על הנכסים הפיננסים של הציבור והגברת האכיפה על הגופים המנהלים את כספי הציבור בהיקף נוכחי של כ-900 מיליארד שקל. מדובר בפלח של כ-40% מכלל הנכסים הפינססיים שבידי הציבור. שריג אמר, כי "אם ישראל רוצה להיות חלק מהשוק הגלובלי, עליה לאמץ את מכשירי הפיקוח המתחייבים על ניהול שוק ההון שלה".לדברי פרופ' שריג, הכספים שבמערך החסכון הפנסיוני הצטברו במשך שנים ויחד עם זה יצרו כשלים לעתיד אשר יחייבו תיקונים במשך שנים רבות כדי לעמוד בהתחייבויות של תשלום סכומי כסף ניכרים לטובת המבטוחים בנקודות זמן קבועות וידועות.
שריג הוסיף כי נסיבות המשבר הכלכלי האחרון הדגישו את הצורך בהגברת הפיקוח ובעיקר ביצירת מתכונת אחידה של הפיקוח על המוצרים והגופים השונים.
לדבריו, בהצעת החוק מאמצת את הכלי המודרני שוועדת הכספים פיתחה יחד עם רשות ניירות הערך בחוק החדש לייעול הליכי אכיפה של חוק הרשות. הוא ציין כי החוק המוצע עוסק באכיפה מנהלית שהיא "בהירה ויעילה יותר מהאכיפה הפלילית שנמצאת בסמכות המשטרה".
שריג הדגיש כי הקנסות והעיצומים הכספיים המוגברים שיהיו בסמכות אגף הפיקוח על שוק ההון גדולים לאין שיעור מהסכומים הקיימים שכיום אינם מרתיעים.
ח"כ קירשנבאום: הטייה לטובת חברות הביטוח
בתשובה לבקשת חברי הוועדה, ציין שריג את היקף המערכת שהוא מפקח עליה הכוללת 156 גופים מוסדיים וכ-8,000 סוכנים, בעיקר בתחום הביטוח. חברי הוועדה נוטים לאמץ את הצעת החוק החדשה בהסתייגויות מסויימות.יו"ר ועדת המשנה לביטוח בשוק ההון, חברת הכנסת פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) אמרה שהיא אמנם תומכת בחוק אבל ציינה כי החוק לוקה בחסר, בעיקר בתחום הביטוח, שבו היא מזהה "הטייה בלתי סבירה של כוח לטובת החברות מול הציבור. היא אמרה עם זאת כי עדיין ראוי לבצע שינוי מבני במערכות הפיקוח על שוק ההון, שהסמכויות לגביו מתחלקות בין המפקח על הבנקים בבנק ישראל, הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר, ורשות ניירות ערך.
מהצעת החוק שעלתה היום עולה כי בכוחה להקשיח ולמסד את המבנה המשולש של מנגנון הפיקוח. זאת תוך כדי הוויכוח שלא הסתיים בסוגיית השינוי המבני אם לאחד את המערכת תחת גג אחד כשהאוצר ובנק ישראל חלוקים בדעותיהם וכל אחד רואה את עצמו בתור מפקח-על.
ברוח זו דיבר גם חבר הכנסת חיים אורון (מרצ) שאמנם תמך בחוק אבל אמר כי הגידול בהיקף הכספים המתניידים בין הגופים הפועלים בשוק ההון יצרו שחיקה ביכולת האכיפה של הרגולטורים המפוצלת כאמור בידי שלוש סמכויות פיקוח. אורון קרא לקיים דיון מקיף על ניהול שוק ההון בישראל, שלדבריו כבר התקיים במדינות רבות בעקבות המשבר העולמי, כולל בבריטניה, שבה קיים מנגנון אחיד שלא הוכיח את יעילותו.
אורון הביע דאגה לרשתות הביטחון של החסכון הפנסיוני. הוא אמר שהן פרומות מדי ודורשות חיזוק משמעותי. לדבריו הגברת האכיפה כפי שאמור לעשות החוק החדש, איננה מספיקה לבדה. הוא הצביע בדאגה גם על חוסר התיאום שבין הרגולטורים הקיימים בשוק ההון, כאמור בנק ישראל, האוצר ורשות ניירות ערך, יחד עם הממונה על ההגבלים העסקיים.
התנגדות לחוק הביע מנהל תחום הפיננסים בשוק ההון ואיגוד לשכות המסחר, עו"ד רונן סלומון. הוא אמר שהרגולטורים השונים נוטלים לעצמם סמכויות יתר. לדבריו, אגף הפיקוח על שוק ההון באוצר כבר מחזיק בידו סמכויות מרחיקות לכת כגון שלילת רישיון מגופים פיננסיים ועל כן אין זה מוצדק לדרוש סמכויות אכיפה נוספות.
פרופ' שריג הגיב: "מי שמקיים את החוק איננו צריך לחשוש מסמכויות אכיפה כאלה או אחרות". להשלמת העבודה על החוק והכנתו לקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת יידרשו לפחות עוד חמישה-שישה דיונים נוספים.
עודד שריג
צילום: גיל יוחנן
מומלצים