איך נגן על תיק ההשקעות מסיכוני המזרח התיכון?
האירועים המתרחשים במצרים הם דוגמה אחת לשלל הסיכונים במציאות השברירית של אזורינו. משקל ההשקעות בארץ, בתיק משקיע ישראלי מצוי, מגיע לכמעט 90%, צעד לא נבון במיוחד בהתחשב בסיכונים שסביבנו. מהם הסיכונים וכיצד להתמודד עם האיום על הכסף?
בתקופה האחרונה מדד המעוף נושם אוויר פסגות שמשכר את המשקיע הישראלי ומזרים תחושות אופוריה ואופטימיות. אירועי הימים האחרונים, המתרחשים במצרים, מזכירים לנו היכן בדיוק אנחנו נמצאים. שנת 2011 טומנת לא מעט סכנות למשקיע הישראלי. מהמשקיע נדרשת הבנת הסכנות לעומקם כדי שניתן יהיה להתגונן מפניהן ואף להרוויח מהן.
מלבד שינוי אסטרטגי בגבול הדרומי של ישראל, לאור חוסר הוודאות במצרים. קיימים לא מעט תרחישים נוספים בסביבתינו הקרובה והרחוקה:
• מלחמה אזורית בין איראן ושלוחותיה לבין ישראל / ארה"ב / NATO.
• מלחמת לבנון השלישית לאור "נפילת" לבנון בידי חיזבאללה.
• מלחמת המטבעות המתנהלת מזה תקופה ארוכה.
• כשלון תוכנית הQE2 בארה"ב ודיפלציה, או "הצלחה" גדולה מדי ואינפלציה.
• משבר בשוק הסחורות - נסיקה של מחירי מזון וחומרי גלם בעולם עקב הריביות הנמוכות והנזילות הרבה במערב.
• ירידת דירוג אג"ח ארה"ב.
• חדלות פירעון של מדינות באיחוד האירופי או משבר ביחסים בין המדינות באיחוד שיסכן את האיחוד.
סגירת התעלה - מכה קשה למסחר העולמי
בימים האחרון נראה כי מצרים שרויה בכאוס מוחלט. ממשלות רבות יוצאות בקריאות חמורות לאזרחיהן לעזוב את מצרים ביניהן גם סין, טורקיה וסעודיה. כבר כיום ידוע כי הצמיחה הכלכלית שהיתה במצרים בשנים האחרונות נמחקה כמעט לחלוטין.
לנפילת משטרו של מובארק השפעות רבות על ישראל, שכן מצרים היתה הידידה העיקרית של ישראל בעולם הערבי ומחזיקה בקו גבול ארוך בדרומה של המדינה. לא ידוע מה יעלה בגורלה לאחר נפילת משטרו ומי ישלוט, אך כבר ברור כי שום שליט לא יהיה אוהד למדינה כמובארק. מצב זה יצריך הקצאת משאבים רבים לשינוי אסטרטגי של תפיסת הביטחון הקיימת.
בהיבט העולמי, מחיר הנפט צפוי לעלות משמעותית (וכבר בימים האחרונים רואים עלייה חדה במחירו) ובמידה ותעלת סואץ תסגר למסחר (נכון להבוקר התעלה עדיין פתוחה) המשמעויות הינן קריטיות לכלכלה העולמית והישראלית בשל היותה ציר עורק ימי מהותי – מחירי הסחורות יעלו ומחיר הנפט יאמיר. יש לזכור כי ממשל אובמה נטש את מובארק, ובמידה והוא יצליח להישאר בשלטון – קשריו עם המערב יצטננו כמעט לחלוטין.
המלחמה במזרח התיכון
גם אם נשים את אירועי מצרים לרגע בצד, כאמור, לא חסרים סיכונים נוספים. כידוע, איראן נשלטת על ידי האייתולה עלי חמינאי ושליט הבובה שלו מחמוד אחמדינג'אד. על פי האמונה השיעית, הקוראן מנבה את שליטתם באיראן, ובשנה השישית לשליטתם (שתתחיל ב-2011) צריכה לפרוץ מלחמת עולם בה חלק גדול מהכופרים נהרגים. רק לאחר מכן יוכל המשיח המהדי להגיע ולהרוג את שאר הכופרים בעולם.
שאלת מיליון הדולר היא מתי תגיע נקודת האל חזור הסופית – שממנה והלאה תידרש רק לחיצת כפתור לצורך שיגור טיל בליסטי הנושא ראש נפץ גרעיני. אנליסטים ביטחוניים נוקבים בטווח הזמן עד קיץ 2011, תחילת 2012 או כמה חודשים מאוחר יותר. יתכן אף שישראל תפתיע ותתקוף לפני כן, כפי שהיה במלחמת ששת הימים.
במידה והמלחמה תימשך יותר משבועות בודדים, ישראל תצטרך עזרה כלכלית מקרן המטבע הבינלאומית ומבנות בריתה במערב. משבר פיסקאלי עלול לפרוץ ומסגרת תקציב המדינה צפויה לגדול כפי שקרה במלחמת לבנון השנייה.
מסיבות אלה, ההערכה היא שפרמיית הסיכון שדורשים המשקיעים באג"ח של ממשלת ישראל צפויה להתרחב במקרה של מלחמה. כמובן שיתרות המט"ח אשר בנק ישראל אוגר בשנה האחרונה (שעל פי הערכות שונות נועדו בין היתר לנזילות בעת מלחמה) יעזרו לממן חלק מההוצאות הלא-צפויות.
תרחיש אפשרי נוסף הוא מלחמת לבנון השלישית. ההערכה היא שתרחיש זה פחות ריאלי מכיוון שנזקי המלחמה עדיין מהדהדים במוחו של נסראללה. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון את אי הוודאות הגדולה הקיימת כיום בלבנון,
לאחר נפילת ממשלו של אל-חרירי ופחד מהקמת ממשלת חיזבאללה אשר תשלוט בלבנון בחסות סוריה ואיראן. כידוע, חיזבאללה התחמש מאוד מאז מלחמת לבנון השנייה. אם הפעם הטילים יגיעו לתל אביב, הנחת העבודה היא שמלחמה מקומית עם החיזבאללה בלבד לא צפויה להפיל את המדדים בארץ בעשרות אחוזים, ולא תהיה לה השפעה משמעותית על מחיר הנפט. יחד עם זאת, יש לזכור כי כעת החיזבאללה הוא הממשל הרשמי ומלחמה עימו משמע מלחמה עם לבנון.
החשש הגדול בתרחיש זה, הוא כניסת סוריה למלחמה ופריצת מלחמה איזורית בגבולה הצפוני של ישראל יחד עם התקפות מדרום על ידי החמאס בעזה. במצב זה, צפוי כי המדדים יפלו באופן משמעותי ומחיר הנפט יעלה (כפי שקורה בכל אירוע במזרח התיכון).
אז איך מגנים על התיק?
איראן היא ספקית הנפט השנייה בחשיבותה בארגון אופ"ק, ומחזיקה בכ- 10% מעתודות הנפט המוכחות של העולם. מה יקרה למחירי הנפט בעקבות המלחמה? ניחשתם נכון.
במשבר הנפט העולמי שפרץ אחרי מלחמת יום כיפור מחירה של חבית נפט עלה נומינלית ממחיר של 3 דולר ערב המלחמה בשנת 1973, לכמעט 40 דולר בשנת 1980. זינוק מטאורי של 1233%. נציין כי כיום מחיר חבית נפט הינו כ 77 דולר לאחר ירידות קלות. שיאי המחיר כבר נפרצו ומחיר חבית נפט כבר עבר את מחסום ה 130 דולר בשנת 2008, ללא כל השפעת מלחמה.
זינוק שכזה עשוי לספק ביטוח אף אם מרכיב הנפט בתיק המשקיע קטן יחסית, אפילו 5% יעשו את העבודה. כיום, מחיר חבית נפט מרוחק ב65% משיאו הנומינלי אשר נקבע ערב משבר הסאב-פריים.
גם אם ניקח תרחיש מתון יותר – עליה של 50% במחירי הנפט במקרה של מלחמה עם איראן או מלחמה איזורית בגבולה הצפוני של המדינה, פגיעה בשלום עם מצרים או מרוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון, השקעה בנפט עשויה להוות ביטוח מפני קטסטרופות באזור זה.
בהקשר זה, נוסיף שגם בלי קשר לסיכוני המזרח התיכון, השקעה בסחורות בכלל ובסחורות הנ"ל בפרט עשויה להיות אטרקטיבית בתקופה שבה המערב שומר על ריביות נמוכות ומציף את העולם בנזילות. פעולות אלו עשויות ליצור תנאים אינפלציוניים בהם משקיעים נוטים להעדיף נכסים ריאליים.
נפט עדיף על אופציות
האסטרטגיה ההגנתית הנפוצה היא על ידי קניית אופציות Put או מכירת אופציות Call על מדד המעו"ף. אופציות מסוגים אלה מאפשרות למשקיע להרוויח בעת ירידות, ונחשבות אפיק השקעה ספקולטיבי ומסוכן.
בתקופה של עליות בשווקים, ה"פוטים" בתיק יורידו את ערך התיק. לעומת זאת, הנפט והגז הטבעי עשויים להגדיל את תשואת התיק גם בשוק עולה, וזאת בנוסף לאפקט ההגנה במצב מתוח ומסוכן במזרח התיכון.
אסטרטגיה אפשרית נוספת לביטוח או יצירת רווחים, סולידית יותר, היא מכירה בחסר של תיק אג"ח ממשלתיות שקליות (ניתן לביצוע דרך תעודת סל). הנזילות הרבה והריביות הנמוכות במערב, עשויות לתרום לעליית מחירי חומרי גלם ומוצרים מיובאים. לפיכך הערכתי היא שאינפלציה בשנה הבאה תעקוף את ציפיות השוק הגלומות בפער בין עקום התשואות השקלי לצמוד (3.1%). מסיבות אלה, האג"ח הצמודות מעט אטרקטיביות יותר, ולכן יש עדיפות לפוזיציית מכירה על ממשלתיות שקליות על פני ממשלתיות צמודות.
האסטרטגיה האחרונה שנציע היא פיזור בינלאומי תוך ביטול ההטיה הביתית (HOME-BIAS). המשקיע הישראלי נגוע בהטיה ביתית משמעותית יותר מהמשקיע המצוי בעולם - משקל ההשקעות בארץ בתיק משקיע ישראלי מצוי מגיע לכמעט 90%.
אם לוקחים בחשבון את החשיפה דרך קופות גמל וקרנות פנסיה, המשקל עשוי אף להיות גדול יותר. באירופה לדוגמה, גם במדינות יציבות יותר מישראל מבחינה פוליטית-ביטחונית, מדובר בחשיפה של פחות מ-50% לשוק המקומי. כלומר, המשקיע האירופי המצוי שם את רוב כספו בחו"ל.
מדוע אם כן מתעקש המשקיע הישראלי להשקיע חלק גדול כל כך בארץ, בשנה רגישה מבחינה ביטחונית כמו 2011? זוהי שאלה שצריך כל משקיע ישראלי שמשקיע את מרבית כספו בארץ לשאול את עצמו.
איך לבצע פיזור? מכיוון שאין לרובנו יתרון ידע וקריאת נתונים על פני משקיעים בחו"ל, עדיפה חשיפה למניות דרך תעודות סל שונות. בנוגע לאפיק אגרות החוב הקונצרני, ניתן להיחשף דרך תעודת סל או קרן נאמנות.
מדינות מובילות בקטגוריה זו (מהמומלצת ביותר לפי יחס סיכוי-סיכון בסדר יורד): סינגפור, פולין, רוסיה, מלזיה, הודו, ברזיל, דרום אפריקה, טייוואן ודרום קוריאה. מדינות סולידיות יותר בעלות פוטנציאל צמיחה נמוך יותר אך יציב הן גרמניה, קנדה ואוסטרליה.
בשורה התחתונה צריך לוודא שאנו לא שמים את כל הביצים בסל אחד, משום שהמצב הגיאו-פוליטי באזורינו טומן סכנות רבות וחוסר ודאות הולך וגובר. יש צורך בנקיטת אמצעי הגנה על תיק ההשקעה, ולא בהכרח על ידי שימוש באופציות.
איציק סדן הוא אנליסט באתר oscapital.co.il. נועם שפלטר, מנכ"ל oscapital.co.il מקבוצת אורין-שפלטר השכלה פיננסית
הכתוב לעיל הינו סקירת שוק ואינו מחליפה ייעוץ המותאם לצרכי המשקיע הספציפי. הכותבים אינם בעלי רישיון לייעוץ או ניהול השקעות. כל המשקיע ע"פ האמור לעיל עושה זאת על אחריותו בלבד. לצורך קבלת ייעוץ מקצועי יש לפנות לבעל רישיון.
לפנייה לכתב/ת 
