מה הקשר בין נשים רווקות ונהגי מונית?

שתי האוכלוסיות העיקריות שיוצא לי לריב איתן במהלך הסדיר של חיי, הן אוכלוסיית הגברים ואוכלוסיית נהגי המוניות. לא צריך להיות מומחה למתמטיקה כדי למצוא קורלציה בין שתי הקבוצות: אמנם לא כל הגברים הינם נהגי מוניות, אבל רוב נהגי המוניות הם גברים. 

יצוין מייד: בעוד שבנוגע לנהגי המוניות אני מסתובבת בתחושת צדק נצחית ולא מוותרת על מאבקי להגיע בנוחות מנקודה אחת לשנייה - הרי שמצבי הזוגי העגום מותיר אותי הרבה פחות גאה. אחרי הכל, אפשר לחיות בלי אוטו, אבל מי רוצה לחיות בלי אהבה?

אולי הגיע הזמן להסיק מסקנות. לכן, מבלי לוותר על זכותי להצהיר כי "רק שתדע לך שהייתי בלונדון ושם היו מכניסים נהג מונית כמוך למאסר עם עבודת פרך!", הרי ניתוח לנסיעה שגרתית בחיי, שבאופן תמוה למדי דומה לדפוסים הזוגיים שלי:

1. התאמת ציפיות

בהתחלה זה תמיד טוב. חדש, מבטיח, מרגש. הוא שואל בעליצות לאן אני צריכה, אני עונה בקול מבוייש, "בואי תעלי", הוא מצווה עלי בסמכותיות, "בטח שאני יודע להגיע לשם". אני מתרווחת במושב האחורי, משוכנעת כי נגיע מהר ובבטחה; אלא שעד שאנחנו מגיעים לרמזור הראשון, אני כבר לא מכירה אותו יותר. פתאום אין על מי לסמוך. הוא מבולבל. הוא לא זוכר אם הכניסה לרחוב היא מאבן גבירול או משפרינצק, אין לו ג'י פי אס - אבל יהיה בסדר. "סמכי עלי", הוא מבקש, "תישארי איתי". ואני, לא ידעתי שאני אמורה להכיל את הבלבול שלו, את חוסר הידיעה, את האגו הגברי שלא מוכן לבקש הוראות. עכשיו אני תקועה איתו כאן עד שהוא יגמור להתברבר. או עד שנגיע ליעד, מה שיגיע קודם.

2. חוסר תקשורת

ובינתיים, במקסיקו

מונית לנשים בלבד

רפי ברבירו

במדינות מסוימות בעולם נסיעה במונית עלולה להיות מסוכנת עבור נשים. במקסיקו החליטו להתמודד עם התופעה בדרך ייחודית: מונית לנשים בלבד. רפי ברבירו שוטט בלילה תל אביבי במטרה לבדוק האם זה יעבוד גם בישראל?

היית עולה על מונית לנשים בלבד?

הוא רוצה לדבר על ביבי, אני רוצה לשתוק. אני רוצה לדבר עם אמא שלי בנייד, הוא רוצה לשמוע רדיו. אני מבקשת שהוא יחליש, הוא סוגר את הרדיו לגמרי. מחווה פסיבית- אגרסיבית קלאסית, שאחריה לא יפסיק לעשות לי פרצופים כל הנסיעה. אני רוצה שהוא ישים מזגן, הוא נשבע שזה על המקסימום. אה, אז עכשיו אתה גם משקר לי? ואז נמאס לו, הוא מתחיל פשוט לשכוח שאני שם. הוא מתחיל לעשות שיחות בנייד, בקול רם ומאוד לא חינני. "אמא, היית כבר אצל הרופא עור? איך האקזמה?", הוא שואג לרמקול הסלולרי. אין מה לומר: כיף להיות ביחד.

3. היעדר בלעדיות

אתה רוצה לעצור עכשיו ולהעלות עוד מישהו? למה שאני אסכים לדבר כזה? כשעליתי למונית הזו אני הייתי היחידה. יכולתי לעלות על מוניות אחרות, אבל בחרתי בשלך ואתה לא רואה אותי יורדת עכשיו באמצע הדרך ומשאירה אותך עם המונה! ועכשיו אתה רוצה לקחת עוד נוסעת, וואללה יופי. הרי אתה תעשה עיקוף כדי להוריד אותה ברחוב בעלי מלאכה, על חשבון הזמן שלי. אתה יודע מה, סבבה. המונית שלך אולי נראית לה עכשיו נוצצת מבחוץ, אבל חכה שהיא תצטרך להתמודד עם ידית הדלת שלך שמודבקת בסלוטייפ.

4. עריכת חשבונות

איכשהו, תמיד יוצא שאני נותנת יותר ממה שאני מקבלת. אין לו עודף, רק עשרות אגורות שמשקשקות בפחית - אז הוא מצפה שאני פשוט אתן לו את השטר, או שאתרוצץ ברחוב לפרוט אותו. ואגב – אה, וזה בעצם תעריף לילה, אז תכפילי את הסכום.  הנסיעה הזו לקחה ממני זמן יקר, מתחה את העצבים שלי, עימתה אותי עם חוסר נוחות משווע - ומה קיבלתי בתמורה? חשבונית עלובה וכאב ראש? עדיף היה להישאר בבית.

5. פרידה

הדלת נטרקת והסיוט מאחורינו. אני מרגישה מזוככת. אני מרגישה חופשיה. אני מרגישה צודקת. אני מבטיחה לעצמי שבפעם הבאה אעלה על מרצדס, עם מושבי עור, ריח של תותי בר ומוזיקה קלאסית מרגיעה; או שלפחות אפול על נהג אילם.

אלא שבעוד שעתיים בדיוק, כשאצטרך לחזור הביתה – אמצא את עצמי באותו המצב בדיוק, רוטנת אל עורפו של נהג אחר. כי זוהי האמת המרה: לא משנה כמה יטריפו אותי , כנראה שלעולם לא אפסיק לרצות אותם, לקוות שיעצרו לי, להאמין שאנחנו יכולים להסתדר. וכנראה זה באמת לא משנה לאיזה גבר העורף הזו שייכת - עם כולם, בסופו של יום, אני נוסעת בעיקר במעגלים.

עוד על נשים, מוניות ויחסים באתר לאשה:

היית עולה על מונית ורודה? על יוזמה מיוחדת במקסיקו

קרן בן יעקב תוהה מה עדיף: חופשיה ומאושרת או נשואה וחנוקה?

סדרת מציאת האהבה של אתר לאשה - בחינם!