"חשוב שנקים קול צעקה נגד אמנים מחרימים"
את הדברים אמרה ח"כ רונית תירוש בדיון בוועדת החינוך של הכנסת, בנושא ביטולי ההופעות של אמנים בינלאומיים. "מנצחים אותנו במלחמת ההסברה", אמר המפיק שוקי וייס, "המדינה צריכה להזמין את האמנים. זה פרויקט לאומי"
ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת נאספה הבוקר (ג') בירושלים, לדיון מיוחד בביטולי הופעות של אמנים בינלאומיים בישראל, בשל לחצים של ארגונים פוליטיים שונים.
בתקופה האחרונה גברו הקולות בעולם (וגם בישראל) מצד ארגוני שמאל פרו-פלסטינים, שקראו לאמנים לבטל את הופעותיהם אצלנו. בין המבטלים לאחרונה ניתן למנות את ונסה פאראדי, אלביס קוסטלו, הפיקסיז ועוד.
חברת הכנסת רונית תירוש, שיזמה את הדיון, אמרה: "אני לא יודעת מה היכולות החוקיות שלנו לפעול נגד החרמות האלו, אבל אם נשתוק, ניתן לדברים הללו לקרות. חשוב מאוד שנרים קול צעקה כנגד הנושא הזה. אני מודה שאין לי את ההוכחות, אבל הגיעו שמועות לאוזני שגם ארגונים ישראליים פונים לאמנים, במטרה לבטל את הגעתם. מדובר בארגונים שמגיעים מתוך מדינת ישראל. צעירים, שחלקם זה עתה סיימו את שירותם הצבאי והם יודעים היטב עד כמה צה"ל פועל בצורה הכי הומנית שאפשר לפעול, כנגד מאבק מלחמתי".
"בקיץ האחרון זה התחיל עם אלביס קוסטלו והמשיך לאמנים נוספים, לעומתם היו אמנים אחרים שהגיעו ואמרו, 'אנחנו כאן, בתל אביב, למרות הלחצים שהפעילו עלינו', והם כמובן יבורכו".
לדברי יו"ר ועדת החינוך, אלכס מילר, הגיע הנושא לסדר היום מאחר שהחרם התרבותי מתגבר משנה לשנה ולדבריו, מדובר באלימות תרבותית כלפי האזרחים.
"הכוח הציבורי גדול מכוח משרד החוץ"
תירוש, שביקשה להעלות לדיון את הפגיעה הכללית הגדולה במפיקים שיוצרים ביטולים אלה, הזמינה למקום את נציגי משרדי הממשלה השונים, אמ"י, אקו"ם, שח"ם ומוזמנים נוספים. תירוש: "אני מעלה את זה לא כי אני רוצה לסייע להם כספית, אלא מכיוון שאני חוששת שהנזקים הכספיים יגרמו למפיקים שלא ליזום הבאת אמנים מחו"ל ואנחנו נינזק".
לדבריה, "אם הייתי מפיקה, הייתי יוצאת בקריאה לכל המפיקים להיות בקשר עם משרד החוץ בכדי לסייע מול ההחרמות". בתגובה, אמרו נציגי משרד החוץ הנוכחים בדיון: "היכולות שלנו לשנות את ההחלטה היא מאוד קטנה. יש להניח שפנייה של שגרירות ישראל לאמן לא תהיה הדרך האפקטיבית לשנות את דעתו. כמשרד החוץ, אנחנו כן פועלים כשיש לנו מידע שיכול לשנות את ההחלטה. אנחנו לא רוצים ליצור רושם שלמשרד החוץ יש יותר כוח לשנות את ההחלטה של האמן מאשר הכוח הציבורי".
"על תרבות קל לוותר"
בדיון דיבר דויד שטרן, מפיק הופעתה של ונסה פאראדי בישראל. לדברי שטרן, הביטול הגיע בהפתעה מוחלטת: "קיבלתי טלפון ממנכ"ל חברת ההפקה של פאראדי בפריז שהתנצל וביטל. עבדנו שלושה חודשים כמו קוקו וביום אחד הכל נגמר. ב-27 בדצמבר, שלחה קבוצת BDS, תנועה אזרחית שפועלת בכל העולם ולא מורכבת רק ממוסלמים, מכתב לוונסה פאראדי ולבעלה ג'וני דפ, שם נכתב: 'ונסה וג'וני בבקשה, אל תתנו צ'אנס למדינת ישראל להשתמש בכם, עד שתנקה את הפשעים שלה".
שוקי וייס. "לא נעשה שום תיקון מצד המדינה" (צילום: אור ברנע)
"בג'וב שלנו, החוק הוא, 'שמור על האמן עד שהאמן יצהיר בעצמו מה שהוא חפץ", אמר שטרן לגבי ההודעה הרשמית שהוציא עם ביטולה של פאראדי, שם לא סופר על הפעלת הלחצים, אלא נטען כי מדובר ביטול על "רקע מקצועי".
המפיק והאמרגן הוותיק שוקי וייס, שנפגע השנה כלכלית עם ביטול הגעתה של להקת הפיקסיז, סיפר בפני הוועדה לגבי מפעילי הלחצים: "אנחנו נשארנו בתחנה כשהרכבת כבר עברה. אין מדובר בארגונים. הארגונים מלבים שריפות. היום, הצבא והממלכה מתנהלים בממד אחר: מדובר באנשים פשוטים מהשורה, שמצייצים וכותבים במייל. אותם אנשים מנצחים.
"כבר לפני שנתיים ושלוש נפגשתי עם שרים ובדבר הזה אין שום תיקון מצד מדינת ישראל. מערך ההסברה במדינה לא קיים בנושא הזה, כי על תרבות נורא קל לוותר. הדבר כבר הפך להיות טרנד, והיום כמו שישראל מוצגת, מנצחים פה את המלחמה נגד התרבות הישראלית".
יש לציין כי כבר לפני חמש שנים, בשנת 2006, בעקבות הביטול של הגעת "דפש מוד", אמר וייס ל-ynet: "הגורמים הממשלתיים מבינים את החשיבות בכך רק אחרי שנגרם ביטול. באותו לילה שה'רד הוט צ'ילי פפרס' ביטלו התחלתי לקבל טלפונים ממשרד התיירות, ממשרד החוץ וכולם אמרו: 'תן לי לעזור, תן לי להתעסק בזה, תן לי לשכנע אותם'. ואני אמרתי להם: 'איפה הייתם?'. אני חייל, זה פרויקט לאומי, זה הרבה מעבר לאמרגן פרטי שמפיק מופע".
וייס המשיך והוסיף בדיון בוועדת החינוך: "צריך להבין שזה לא האמנים בחו"ל שלא רוצים לבוא לישראל, אלא המנהלים שלהם ואנשים שעובדים עבורם. מדונה מעסיקה למעלה מ-3,000 אנשים בעסק שלה, וככל שיש לאמן ארגון יותר גדול, כך יש יותר דעות כנגד או בעד ישראל. בדרך כלל האמן הוא האחרון שמבטל.
נחוץ: חוק ביטוח ביטולים
"המדינה עד היום לא השכילה להעמיד ביטוח לביטול אירועים. זה מחייב שינוי חוק. היינו בנושא הזה בקשר עם הממשלה במשך 10 שנים ולא נענו ושום דבר לא קרה. אני ספוג ביטולים מכיסי הפרטי, ואני חושב שאנחנו קרובים לחרם יותר גדול ולכך שאמנים רבים יתגייסו להסביר לאמנים האחרים למה לא לבוא לישראל. המלחמה היא חד צדדית לחלוטין ומנצחים אותנו, כי על מעט האמנים שמגיעים יש עשרות ביטולים שלא מתפרסמים.
"המדינה צריכה להקצות משאבים כדי להביא אמנים. מכיוון שיש אמנים שיש לנו דו שיח איתם, אנחנו מצליחים לשכנע אותם לבוא. המדינה תזמין אותם, דרך איזה גוף שרק תפעל, הם יבואו לכאן, ניתן להם את זכות הדיבור החופשית להגיד מה שהם רוצים".
חבר הכנסת יעקב כץ (כצ'לה): "אני לא יודע מי זו ונסה. אני אפילו לא יודע איך היא נראית. אבל מדינה כמדינה, לא יכולה לעמוד מול חרם כשהיא נותנת לגיטיציה להחרמות". עוד הוסיף כץ, כי עידוד הארגונים השונים מגיע מתוך האזרחים בישראל וכן מהתקשורת.
ח"כ אלכס מילר. יש לשמור על המפיקים (צילום: גיל יוחנן)
אילנה לוי, מאגף קשרי חוץ במשרד התרבות, סיפרה לוועדה כי "תפקיד משרד התרבות לקידום פיתוח התרבות הישראלית ואנחנו עושים עבודה, יחד עם עמיתינו ממשרד החוץ". דבריה נקטעו על ידי מילר, ששאל: "מה את אומרת ברגע ששוקי וייס נופל?". מילר הציע להקים ועדה שתסייע למפיקים בישראל מכיוון שהם "יודעים לעשות את העבודה בארץ. את הקשר הזה אי אפשר להפריד, האמנים הבינלאומים פונים למפיקים, שיוצרים לנו את התרבות בישראל וברגע שהוא נופל, גם אנחנו נופלים".
מילר סיכם ואמר כי צריך לעשות מהלך ולהקים פורום של משרד החוץ והמפיקים, כדי לפעול יחד כנגד הביטולים בכל דרך הסברתית שעומדת לרשותם. "לא מעניין אותי איזה אמן החליט או לא להגיע. מה שמעניין אותי, זה שהאנשים שלנו נופלים תקציבית וכלכלית בגלל הביטולים האלה ואין לנו עשרות ואלפים שיש להם תחליף. מדובר באנשים שהשקיעו את כל חייהם בתחום. משרדו של שוקי וייס עושה הרבה יותר מהתקציב שעומד לרשותו.
"בכסף לא נוכל לדרוס את על העניין הזה, אין לנו משאבים לכך, אבל יש דברים שאני יכולים לדאוג להם. וצריך לנצל את העניין דרך האינטרנט ורשתות החברתיות. ברוכים הבאים לשנות האלפיים".
בנוסף, קרא מילר לקיים דיון ממשלתי של משרדי החוץ והתרבות יחד עם המפיקים, בכדי לדון בהגנה כלפי המפיקים. הוא ביקש מסקנות מוועדת החינוך תוך 90 יום וביקש ממחלקת המחקר של הכנסת לבדוק האם ישנה אפשרות ליצור חוק ביטוח עבור המפיקים.
לפנייה לכתב/ת 
