מדינת הרווחה היהודית

נדמה כי השיח הציבורי בישראל אינו פוסק מלעסוק ולו לרגע בזהותה היהודית של המדינה: גיור, שמירת שבת בפרהסיה, גבולות הארץ, מעמד בתי הדין הרבניים, סדרי פולחן במקומות הקדושים ועוד. רוב רובן של הסוגיות שעל הפרק עוסקות ביחסי הגומלין שבין הממלכה לדת; בין הטוענים שראוי כי המסורת היהודית תהיה מקור הסמכות למדיניות הממשלה, לבין אלה השואבים לגיטימציה מהדמוקרטיה הייצוגית הישראלית.

• כל מה שמעניין - דף הפייסבוק של ynet
  

באופן מפתיע, סוגיה אחת נעדרת מהשיח: דמותה של מדינת הרווחה הישראלית. האם אין לארון הספרים היהודי דבר לתרום לדיון בשאלות של תחולת העוני, שילוב אנשים עם מוגבלויות, אלימות במשפחה ובחברה ועוד כהנה? כיצד קרה שהמגזר הדתי פעיל מאוד בסיוע פרטני לאנשים במצוקה, אך קולו אינו נשמע בשאלות של פערים חברתיים והיחס לחלשים? האם שמירת השבת עולה בחשיבותה על שמירת זכויות חסרי הישע? הלא את סדר העדיפות הרצוי כבר קבע לכאורה הנביא ישעיהו שזעק: " לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם... חִדְלוּ, הָרֵעַ... דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט... שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה".

ומה תרמו השרים הדתיים?

הקשר בין דת למדינת רווחה נדון בהרחבה בספרות הסוציולוגית. החוקרים זיהו קשר בין אופייה של מדינת הרווחה - ובין הערכים הדתיים השולטים בה. אם כן, כיצד נקבעה דמותה של מדינת הרווחה הישראלית, ובאיזו מידה השפיעו המקורות היהודיים על מעצביה?

התשובה לשאלה לכאורה מובנת מאליה, שכן משרד הסעד, ואחריו משרד העבודה והרווחה ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים, היו נתונים רוב ימיהם בידי שרים ממפלגות דתיות וחרדיות. במשך כ-40 מכלל 62 שנותיו של המשרד, כיהנו בו שרים ממפלגות דתיות! משנת 1952-1977 כיהנו בו בפועל רק שרים מחניכי הציונות הדתית. זאת ועוד, פרופ' אברהם דורון, חתן פרס ישראל לעבודה סוציאלית, מדגיש באחד ממאמריו את התפקיד המרכזי שמילאה הקבוצה המנהיגה של "הכיפות הסרוגות", כלשונו, על הפעלת שירותי הרווחה החל מסוף שנות החמישים.

על פניו, נראה כי דתיותם של המנהיגים לא השפיעה כלל ועיקר על עיצובו של המשרד. הנה כך כותב פרופ' דורון באותו מאמר: "את תרומתה של קבוצת הכיפות הסרוגות בראשות משרד הסעד, אפשר לראות בשינויים חשובים שהצליחה לחולל בכמה תחומי פעולה מרכזיים של המערכת", והוא מונה את תחומי הארגון והמינהל, הכנסת שיטות ניהול חדשות, שימור המעמד המקצועי של העבודה הסוציאלית ועוד ועוד. אף לא מילה על המטען הדתי של קבוצה זו; אף לא עדות אחת על שימוש בשפה ובדימויים מארון הספרים היהודי; אף לא איזכור לחזונם החברתי של נביאי ישראל; אף לא סוגיה אחת הנבחנת לאור ספרות השו"ת.

יש עם מה לעבוד

אם אלה פני הדברים, מדוע חל הנתק בין תורה למדינת רווחה? עשויות להיות מספר סיבות אפשריות לדבר: בין אם

משום שהמסורת היהודית היא מסורת טרום-מדינתית, ואינה יכולה לתרום לדיון במדינת רווחה מודרנית; בין אם משום שהמשפט העברי לא עסק בסוגיות הנמצאות על סדר היום של משרד המספק שירותי רווחה אישיים, או שההנהגה הפוליטית הייתה מרוחקת מהבעיות החברתיות של ישראל, ונשאה דגל אחר.

רבים מחברי הנהלת המשרד שקדו בשנה האחרונה על המדוכה, ובחנו סוגיות של מדיניות רווחה לאור מקורות ישראל. בעיניהם, אין חולק שארון הספרים היהודי גדוש בדיונים הקשורים ישירות לעבודתנו, ומקורות אלה עשויים לתת לנו השראה רבה כאשר אנחנו מעצבים את שירותי הרווחה האישיים בישראל. צריך אמנם לעמול ולגלותם ולתרגם את הכתוב למציאות של מדינת רווחה מודרנית אך הם עשויים לשמש בסיס איתן ולהגן על מדינת הרווחה הישראלית.

• ח"כ יצחק הרצוג כיהן כשר הרווחה והשירותים החברתיים