היא מושכת אותו, למה לא לקחת? הקוד הגברי!
למה עתי הרגיש צורך להתנצל? למה אבירם מרגיש שההתנצלות במקומה? יש לעבור לצורך זה מהמישור המוסרי למישור הגברי. אילו אבירם לא היה פונה אל עתי "כגבר אל גבר", ואילו הקוד הגברי לא היה מבוסס על סטריאוטיפים, לא היינו כותבים על זה בפינת הפילוסופיה. ואם כבר, מה עם הקוד הנשי?
"מה יש כבר לכתוב?", אני ממהר להגיב, "ליהיא לא בסדר, עתי נהנה ואבירם סובל. מה אפשר להוסיף על זה?"
"לגבי ליהיא ואבירם המצב די ברור: היא בגדה בו והשפילה אותו לעיני כולם, הוא בא להציל את כבודו ולהתעמת איתה, והיא ביקשה סליחה. עתי הוא השנוי במחלוקת. השאלה אם הוא יצא גבר, או יצא אפס מכל הסיפור הזה".
"מה זה מעניין אם הוא יצא גבר או אפס?" אני שואל.
"אתה חושב שהוא היה בסדר?"
"אני לא יודע אם הוא היה בסדר, אבל זאת בעיה שולית. הוא מנהל יחסים עם בחורה שמציעה את עצמה והיא מושכת אותו והיא מודיעה שהיא פנויה, אז למה לא לקחת. זה לא התפקיד שלו לדאוג למוסר שלה".
"זה לא מובן מאליו. יש הרבה גברים שחושבים כמו אבירם שלא עושים דבר כזה. הקוד הגברי", קבעה אותה ידידה.
הנה, זה - הקוד הגברי!
להישאר בבית האח הגדול, או לדחות סיפוקים
ככל שאני מצליח לעקוב אחרי העובדות, אי אפשר להתלונן על עתי מבחינה מוסרית. הוא קיים יחסים עם אשה שנפרדה למענו מהארוס שלה. אני לא מוצא בעיה מוסרית, גם אם יתברר שהקשר ביניהם נוצר זמן קצר לפני ביטול האירוסים. בהחלט סביר לבדוק קצת, עד כמה הקשר החדש מרגש ומבטיח, לפני שמבטלים קשר קודם. השאלה המוסרית מתעוררת אם מתנהלים יחסים כפולים לאורך זמן, וזה לא המקרה.
למה עתי הרגיש בכל זאת צורך להתנצל? למה אבירם מרגיש שההתנצלות במקומה? יש לעבור לצורך זה מהמישור המוסרי למישור הגברי. עתי פגע בכבוד הגברי של אבירם. אבל, גבר חדש פוגע תמיד בכבוד הגברי של הגבר הקודם. אז מה הבעיה?
כאן מקומו של הקוד הגברי. אי אפשר למנוע לגמרי את הפגיעה בכבוד, אבל אפשר למזער. זה הקוד הגברי על רגל אחת. אבירם מרגיש שעתי לא רק שלא מיזער, אלא אפילו העצים את הפגיעה. על פי הקוד הגברי, הגבר החדש לא ינהל עם האשה יחסים מנקרי עיניים. לא יתנשק איתה באינטימיות כשהקודם יכול לראות, לא יתחבק לעיניו עם האשה ויימנע ככלל מכל מעשה יצרי בקרבתו, גם אם המעשה נעשה מתחת לשמיכה עבה. אבירם מרגיש, ונראה שעתי מסכים איתו בדיעבד, שלא היה ראוי שעתי וליהיא יפגינו ביניהם קירבה יצרית כל עוד הם נמצאים בתוך הבית של האח הגדול.
הקוד הגברי מציב בפני הזוג החדש שתי אופציות: להישאר בבית הזכוכית ואז להיזהר במעשיהם, לדחות סיפוקים, כולל הימנעות משינה ביחד בלילה - או לעזוב את הבית ולחגוג את הרגשות הרחק מעיניו של אבירם. ליהיא ועתי בחרו באופציה שלישית. הם נשארו בבית הזכוכית והשתכרו מעצמם בפרהסיה, לעיניו הקרועות של אבירם שישב בלוס אנג'לס מול המחשב.
זוגות נפרדים ומצטלבים גם בקיבוץ
אני משווה את הסיפור הזה לסיטואציה הבאה: חברת קיבוץ התגרשה מבעלה ועברה לגור, באהבה גדולה, בדירה של חבר קיבוץ אחר, כאשר שלושתם ממשיכים לגור באותו קיבוץ. מה אומר הקוד הגברי במקרה הזה? האם אסור לזוג החדש ללכת מחובקים על המדרכות, או להיכנס מחובקים לחדר האוכל? ולא, אין הבדל בין מצלמות טלויזיה לבין המדרכות וחדר אוכל בקיבוץ.
זוגות נפרדים בקיבוץ, כמו בכל מקום אחר, ולפעמים הזוגות החדשים הם הצלבות בין הזוגות הקודמים. האם החברה הקטנה והדי סגורה לפעמים בקיבוץ, או בעצם בישובים קטנים ככלל, אמורה להגביל את התהליכים הטבעיים האלה? לא נעים, לא הכי מוצלח, אפילו פוגעני, אבל זוג חדש הוא בכל זאת זוג לכל דבר ועניין.
עתי יכול היה לחסוך מאבירם את הפגיעה בכבודו הגברי
יש בכל זאת הבדל משמעותי בין בית האח הגדול והקיבוץ. החיים בבית אח הגדול מוגבלים בזמן. כמה חודשים של איפוק, ועתי וליהיא חופשיים לכל מעשה יצרי שעולה על דעתם. החיים בקיבוץ אינם מוגבלים בזמן, במיוחד לא היום כאשר הקיבוצים נהפכים לישובי יוקרה. עתי יכול היה לחסוך מאבירם את הפגיעה בכבודו הגברי.
הקוד הגברי נשמע טוב. הציבור מגיב בהתאם. מבינים ואוהבים את אבירם. אבל, למה הוא מגדרי? למה הוא נקרא "קוד גברי" ולא "קוד נשי", או "קוד אוניברסלי"? האם כבוד חשוב יותר לגברים מאשר לנשים?
הקוד הגברי הוא מושג דוחה, כי הוא מושג מגדרי. שריד מהימים בהם התרבויות השונות האמינו שאשה לא רק שלא מסוגלת לשמור כראוי על כבודה, אלא גם לא על כבודם של בני משפחתה. הנשים, כך האמינו אז וכך מאמינים לא מעטים גם היום, הן חלשות, פתיות, רגשיות, לא כל כך מודעות להתנהגות שלהן, לא כל כך מסוגלות להבין למה הן גורמות. הגברים, לעומתן, רציונלים, מבינים, אחראיים ופחות אמוציונלים. לכן, נאמר אפילו אצלנו, האשה חייבת להיות ברשות אביה, או בעלה, ואפשר, במקרה הצורך, גם ברשות אחיה, העיקר שאיזה גבר ישמור על הכבוד שלה. ליהיא, אם נלך בקו הזה, מתנהגת בצורה מחפירה, אבל היא אשה. עתי הוא גבר ומצפים ממנו, בגלל זה, שייקח אחריות. הרי זה הבסיס של הקוד הגברי, לא?
אילו אבירם לא היה פונה אל עתי "כגבר אל גבר", ואילו עתי לא היה מקבל פנייה כזו כמובנת מאליה, ואילו לא היו מי שבוחנים את עתי על מאזניים הנעים בין "יצאת גבר" ל"יצאת אפס", ואילו הקוד הגברי לא היה גורר אחריו זנבות של דעות קדומות כלפי נשים והיה מפנה את מקומו לקוד אוניברסלי - לא היה לי מה להגיד על המשולש הרומנטי בבית אח הגדול.
"אולי צריך ללכת יותר על הכיוון של 'למה אין קוד נשי'", מציעה הידידה שלי לאחר שביקשתי ממנה הערות על המאמר הזה.
"זאת בדיוק הבעיה", אני עונה לה, "אולי יש קוד כזה, אבל אני נגד קוד מגדרי, נשי או גברי. נשים וגברים אמורים להיות כפופים לאותן נורמות של התנהגות".
