מצמצמים חירויות: חוק ועדות הקבלה בדרך לאישור
הצעת החוק שצפויה לשמש מעקף לפסיקת בג"ץ ולהגביל את יכולתם של ערבים ומיעוטים אחרים לרכוש בתים ביישובים כפריים תועבר לאישור הכנסת. ח"כ א-סנע: "הפכנו את השנאה לאג'נדה. לא רוצים לגור עם ערבים"
למרות הסערה הציבורית, הלחץ הפוליטי ודחיית מועד הישיבה - אושר חוק ועדות הקבלה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת. חברי ועדת חוקה, חוק ומשפט דנו הבוקר (יום ד') בהצעת החוק השנויה במחלוקת, ואישרו להביאה להצבעה תוך קבלת הסתייגויותיו של יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, שלפיהן הוא יחול רק ביישובים בנגב ובגליל המונים עד 400 תושבים.
הצעת החוק (לקריאת הנוסח המלא טרם קבלת ההסתייגויות - לחצו כאן) נועדה להסדיר את פעולתן של ועדות קבלה ליישובים קהילתיים קטנים בנגב ובגליל, ולאפשר להן לסנן מועמדים שמבקשים להתגורר ביישובים לפי קריטריונים שונים. סביב הנושא התפתח עימות פוליטי חריף והאשמות שלפיהן נועד החוק להוות מעקף לפסיקת בג"ץ בפרשת קעדאן ולמנוע מערבים לרכוש בתים באותם יישובים.
רותם וריבלין בישיבה. "רוצים לרסס ערבים" (צילום: אוהד צויגנברג)
ח"כ טאלב א-סנע מרע"מ-תע"ל הביע בדיון תרעומת. "אני חושב שהמגמה הזו היא מסוכנת. מדינת ישראל הסתדרה מצוין במצבים הכי קשים, בלי החוק האומלל הזה. הפכנו את השנאה לאג'נדה. לא צריך להתפלא כשבכל הסקרים רואים שיש יש לנו נטייה גזענית ופסולה. לא רוצים לגור עם ערבים, רוצים לרסס ערבים. צריך לשאול מי אחראי לתופעה הזו".
מנגד, השיב ח"כ מיכאל בן-ארי מהאיחוד הלאומי: "מי כאן פשיסט ומי כאן גזען? הצדקנות והצביעות שלכם חשופים פה לעיני כל. הגזענות והפשיזם הם שלכם בלבד. העם היהודי חזר לארצו וזה לא יעזור לכם, הוא ישמור על ארצו מפני כל המילים האלה, הסיסמאות הריקות האלה, ומכל הגידופים שלכם".
מאז עלה על סדר היום הציבורי, התנהל נגד החוק מאבק עיקש שהובילו גופי שמאל ונציגי המיעוט הערבי, לצד יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין. אלה האשימו את יוזמי ההצעה, חברי הכנסת דוד רותם מישראל ביתנו ושי חרמש וישראל חסון מקדימה, בניסיון להגביל את תנאי הקבלה ליישובים קהילתיים וההרחבות בקיבוצים ובמושבים באופן הגובל בגזענות.
את רוב חצי הביקורת סופג ח"כ רותם, שאותו מאשימים הערבים בהובלת שורת חוקים גזעניים אחרים, ובהם "חוק הנאמנות" הקובע חובת שבועת אמונים למדינה כיהודית ודמוקרטית כדי לקבל אזרחות.
אתמול דנו שופטי בג"ץ בעתירה שהגישו בני-הזוג זבידאת, שלא התקבלו ליישוב רקפת שבמשגב. השופטים נמנעו מדיון עקרוני בסוגיה, לקראת הדיון בכנסת. השופטת ביניש מתחה ביקורת: "כשקראתי את חוות הדעת, לא מצאתי מה אי ההתאמה המדוברת. הרי לא מדובר ביישוב בעל אופי חרדי מיוחד, אלא יישוב קהילתי. מה הפגם האישי באנשים אלה? אני לא ראיתי שום אי התאמה. אני לא מבינה מה עוד יש לשקול כאן".
לפנייה לכתב/ת 
