ארגון נעמת: "דנים נשים לעוני"
הארגון החליט להיאבק בתוכנית להעלות את גיל הפרישה לנשים ל־64 בטענה שעוד לפני היציאה לפנסיה נשים רבות מפוטרות ומתקשות למצוא עבודה. "אחרי גיל 54 שיעור ההשתתפות של נשים בשוק העבודה צונח מ-73% ל-62%"
מרים שפיר (57) כועסת. בעבר היא הייתה עובדת בכירה במפעל התרופות, אבל ב־3 השנים האחרונות היא מובטלת בעל כורחה. "אני הולכת לראיונות, והם רואים אישה מבוגרת ולא מוכנים לקבל אותי", היא אומרת. "אני הולכת כל הזמן לשירות התעסוקה, וגם שם לא מוצאים לי עבודה".
- בואו להגיב בעמוד הפייסבוק של ynet
כיום מתקיימת שפיר מקצבת הבטחת הכנסה בסך 1,800 שקל ומתנדבת בעמותת "יד עזר לחבר" בחיפה, המסייעת לה לחיות בכבוד עד כמה שניתן. לפי החוק הקיים, בעוד 5 שנים היא תתחיל לקבל קצבת זיקנה, אלא שהתוכנית להעלות את גיל הפרישה לנשים מ־62 ל־64 'תעניק' לה עוד שתי שנות אבטלה. "איך אסתדר?", היא אומרת בעצב. "למה מקשים על אנשים במצבי עוד יותר?"
בארגון נעמת אומרים שיש נשים רבות במצבה של שפיר — נשים שכמה שנים לפני גיל הפרישה מצאו עצמן מובטלות וללא קצבה שתבטיח להן קיום בכבוד. בימים אלה פותח הארגון במאבק ציבורי נגד ההעלאה המתוכננת של גיל הפרישה.
הוועדה לבדיקת מצב הנשים העובדות - לא הוקמה
בשנים האחרונות נחקק חוק שלפיו עלה גיל הפרישה לנשים עובדות ל־62. במקביל, קבע החוק כי שר האוצר ימנה ועדה שתבחן את העלאת גיל הפרישה לנשים ל־64. השר היה אמור למנות ועדה מיוחדת שתבחן דרכים להגן על נשים עובדות עד הגיען לגיל הפנסיה החדש, ורק לאחר שייקבעו ההגנות — תיכנס העלאת גיל הפרישה לתוקף. אלא שמתברר שהוועדה, שהייתה אמורה להגיש את המלצותיה בעוד ארבעה חודשים, כלל לא קמה.
הבוקר (יום ד'), במסגרת כנס אילת לעבודה, תחשוף יו"ר נעמת, עו"ד טליה לבני, את תוכנית המאבק של הארגון נגד העלאת גיל הפרישה. לדבריה, אחרי גיל 54 יורד שיעור ההשתתפות של נשים בשוק העבודה מ־73% ל־62%. נשים בגילאים אלה הופכות מובטלות.
אם בעבר הן נאלצו להמתין עד גיל 60 כדי לקבל קצבת זיקנה, כיום הן ממתינות עד גיל 62, ולפי התוכנית ייאלצו להמתין עד גיל 64. במילים אחרות, אישה שפוטרה או התפטרה מעבודתה בגיל 54 עלולה להמתין 10 שנים עד שתקבל קצבת זיקנה.
שיעור גבוה מאוד של נשים מועסקות מראש בתחומים עתירי שחיקה כגון מטפלות וסייעות בגנים, אחיות בבתי חולים וכדומה. העלאת גיל הפרישה גרמה לתופעה קשה בה מחד, העובדת אינה מסוגלת להמשיך בעבודתה, אך מאידך, אינה זכאית לגמלה פנסיונית ואף לא לקצבה מהמוסד לביטוח לאומי והיא עלולה להיוותר ללא כל מקור הכנסה", אומרת עו"ד לבני.
גם אם נשים ימשיכו לעבוד עד גיל 64 - הן יפסידו
לדברי לבני, נשים רבות יימצאו במלכוד בעקבות העלאת גיל הפרישה: "מצד אחד הן לא מסוגלות להמשיך בעבודתן עתירת השחיקה ולא מוצאות עבודה אחרת, ומצד שני אינן זכאיות לגמלה פנסיונית או לקצבת זיקנה ועלולות להישאר ללא כל מקור הכנסה. העלאת גיל הפרישה דנה אותן לחיי עוני".אבל גם אם אישה תמשיך לעבוד עד גיל 64 היא תפסיד. כך למשל עובדת שמשתכרת כ־4,000 שקל בחודש ותעבוד שנתיים נוספות (מגיל 62 עד 64), תגדיל את הפנסיה שלה ב־4% (160 שקל בחודש). כלומר, התוספת לפנסיה העתידית שלה תהיה 38,400 שקל. מנגד, היא תפסיד בשנתיים אלה קצבת זיקנה בסכום של 2,552 שקל בחודש (הכוללת השלמת הכנסה), ובסיכום היא תפסיד 61,248 שקל.
לדברי לבני, גם אם גיל הפרישה יעלה בסופו של דבר, יש לבנות "חבילת הגנה" לנשים בגילאים אלה. כך למשל אסור יהיה לפטר עובדת 4 שנים לפני גיל הפרישה. משמע, היא תהיה מוגנת בעבודה מגיל 60. הצעה אחרת: המדינה תשלם לה קצבת זיקנה במקרה של פיטורין לפני גיל הפרישה. הצעה נוספת: הגיל לקבלת קצבת זיקנה יישאר 62 שנה. אישה שתעבוד לא תקבל קצבה, אך אישה שלא תעבוד בין הגילאים 62 עד 64 תקבל קצבת זיקנה בשנים אלה.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי בימים אלה התגבש הרכב הוועדה שמינה שר האוצר לבחינת העלאת גיל הפרישה לנשים. חברי הוועדה יקבלו את כתב המינוי בקרוב.
- לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה וצרכנות
לפנייה לכתב/ת 
