זה שיש לך זכויות לא אומר שיש לך שכל

בתחילת ינואר הודיעה גוגל בישראל על חתימת הסכם בין אתר הסרטונים שלה יוטיוב לבין ארגון זכויות היוצרים אקו"ם. במסגרת ההסכם, יוטיוב ישלם תמלוגים למוזיקאים על שימוש במוזיקה שלהם בסרטונים שלצדם מוצגות פרסומות. מלבד ההסכם הזה, יוטיוב מפעיל גם תוכנית שמאפשרת לבעל זכויות יוצרים לאתר סרטונים שמכילים תכנים שלו ולקבל חלק מההכנסות מהפרסומות שמוצגות לצדו. זאת אף אם לא בעל הזכויות הוא זה שהעלה את הסרטונים, אלא גולש כמו גיא אלון.

"ערוץ המוזיקה העברית ביוטיוב הוא ערוץ פרטי שהוקם בהתנדבות על ידי משוגע לדבר בשם גיא אלון, מתוך אהבה עזה לזמר העברי לדורותיו ורצון לשתף את הציבור ביצירות המעלות אבק בקלטות וידאו , ללא תיעוד ושימור ראויים. הערוץ הפך בתוך זמן קצר לפופולרי ביותר בישראל, עם יותר מ-41 מיליון צפיות ויותר מ-1,500 יצירות שהועלו אליו, ברובן לא ניתן לצפות בשום דרך אחר ברשת וגם לא בדרך מסחרית כלשהי, כגון רכישת ההקלטה על DVD", נכתב בעמוד המאבק הפייסבוקי להשבת הערוץ. כל מה שנותר מהערוץ המפואר הוא הודעה אדומה: "חשבון YouTube guyal11 הסתיים (כך במקור) משום שקיבלנו התראות מרובות מגורמי צד שלישי לגבי הפרת זכויות יוצרים מתובעים, כולל: NMC UNITED".

"האינטרנט הוא בדיוק המקום להפצת גרסאות דיגיטליות של חומרי עבר שאלמלא הפצתם ברשת כפי הנראה ייעלמו, ועם איך שמתחזקים ארכיונים בחלק מהמקומות, פשוט יתפוררו ולא יהיו ניתנים אפילו לשיחזור עתידי, כשמישהו יקבל שכל", כתב גיא חג'ג' בבלוג המוזיקה "עונג שבת". במקום להודות לגולש החרוץ על עבודת הדיגיטציה שעשה עבורה בחינם ולהירשם לתוכנית שתכניס לה כסף מהסרטונים, אנ.אם.סי התלוננה ליוטיוב על הפרת זכויות וגרמה לסגירת החשבון. למעלה מ-300 אנשים, לא מספר מרשים מאוד במונחים פייסבוקיים, כבר עשו לייק למאבק.

זה לא תמיד היה ככה: אנ.אם.סי היתה הראשונה להשיק שירות מכירת מוזיקה באינטרנט, עוד ב-2003. בצעד אמיץ החליט המנכ"ל דאז, זאב שליק, להפיצם ללא נז"ק (ניהול זכויות קניין, DRM באנגלית), טכנולוגיות שאמורות להקשות על הפצה פיראטית ובפועל מגבילות את הלקוחות המשלמים. "אין פה אמצעי הגנה. אנחנו מספקים קבצי MP3 פתוחים", אמר אז שליק, וכשנשאל אם הוא לא חושש שהשירים ימצאו את דרכם לתוכנת שיתוף הקבצים קאזה, הוא השיב: "חיפוש בקאזה יראה שכל השירים שלנו ממילא שם. ללא קשר לפן החוקי, אנחנו חושבים שאם אנחנו כחברה, כתעשיה וכאמנים ניצור חוויה מהנה, פשוטה וסבירה ללקוח, אין לי ספק שאנשים יורידו בתשלום".

אנ.אם.סי נמצאת היום בבעלות חברת יונייטד של משה אדרי. שליק כבר מזמן לא שם, ומסתבר שגם רוחו לא. חבל.

אוקוורד!

מייסד פייסבוק מארק זאקרברג הפתיע בסוף ינואר בהופעת אורח בתוכנית הבידור סאטרדיי נייט לייב, לצד אנדי סאמברג שמגלם אותו בתוכנית וג'סי אייזנברג שגילם אותו, באור לא הכי מחמיא, בסרט "הרשת החברתית" שיצא ב-2010. סאמברג עזב את האולפן והשאיר את השניים לבד, להתבוסס במבוכתם. הקטע הועלה ליוטיוב, אך הוסר משם בעקבות דרישה של בעלת הזכויות אנ.בי.סי, שמעדיפה שהגולשים יצפו בו (ובפרסומות שסביבו) בהולו, אתר הסרטונים של אנ.בי.סי וכמה רשתות אמריקאיות נוספות.

אבל הולו זמין רק לגולשים בארה"ב ובטריטוריות שלה, ומשתמש בטכנולוגיות גאוחסימה (geoblocking) למנוע גישה מגולשים מארצות אחרות. ההגיון הוא שאם תוכלו לצפות מישראל בתוכניות של הרשתות בהולו, לא תרצו לשלם לספקי הטלוויזיה הרב-ערוצית, ואלה לא ירצו לשלם לרשתות על זכויות השידור בישראל. שרתי פרוקסי אמריקאים מאפשרים להתחזות לגולש אמריקאי ולעקוף את החסימה, אולם חוויית הגלישה דרכם איטית ומרגיזה.

אפשר לטעון שקטע ויראלי מסאטרדיי נייט לייב הוא דווקא אמצעי שיווקי יקר ערך, שיעודד גולשים ישראלים להתחבר ליס כדי לצפות בפרק המלא ובשאר פרקי הסדרה. אפשר לחשוב כמה כסף היו מכניסות הפרסומות בהולו אלמלא היתה חוסמת קהל גלובלי עצום. ואפשר לתהות אם הטקטיקה של מפעילות הולו לא דוחפת עוד ועוד אנשים אל רשתות שיתוף הקבצים, שם הם מגלים עולם עשיר של תכנים בלי גאוחסימה ובלי פרסומות.

E בודד

גולשים ישראלים שאוהבים להתפלש בחדשות הבידור והרכילות באתר "אי! אונליין" גילו בימים האחרונים שכשהם מנסים לגלוש לאתר, בכתובת Eonline.com, הם מועברים אוטומטית ונגד רצונם לגירסה העברית, המלווה את ערוץ אי הישראלי. במקום לקרוא על הרפתקאות הסקס של צ'ארלי שין, למה שלא תקראו על בחירתו של צביקה הדר לפרזנטור של רשת סופרמרקטים?

אתר אי אונליין באנגלית. תרצו להגיע לכאן?

לא, כי תופנו אוטומטית לכאן. אתר אי אונליין המקומי

"מה שמעצבן ביותר בסיפור הזה הוא ההפנייה האוטומטית, בלי אפשרות בחירה או שינוי, לכל ישראלי שמקליד eonline.com לכתובת שלהם eonline.il.msn.com או משהו דומה. כאילו הם הסירו את eonline.com לגולשים ישראליים - חוצפה!!!", אומר דביר רזניק, שדיווח לנו על השינוי המרגיז. "רצינו E, קיבלנו זין", אומר גולש כועס אחר. טכנולוגית הגאוחסימה של אי מונעת גם נסיונות להיכנס ישירות לכתבות של Eonline – הסיומת com מוחלפת ב-co.il והגולש מקבל עמוד שגיאה.

העברת הגולשים לאתר הישראלי נכנסה לתוקף בסמוך להשקתו מחדש בשיתוף msn ישראל. בהודעה לעיתונות על ההשקה המחודשת אמר מנהל msn ישראל, אלעד ברינדט: "msn ישראל נמצא בשנה האחרונה במגמת התחזקות בכמות הגולשים ובדפים הנצפים ובעלייה דרמטית בצפייה בתכני וידאו. ולכן אני בטוח שהתכנים המצוינים של אי-אונליין ימשיכו להגדיל את זמן השהייה ואת כמות הדפים הנצפים באתר". msn ישראל שותף במסה (MASA), קבוצת מדיה שמוכרת פרסום ברשת האתרים שלה, במסנג'ר ובפייסבוק בישראל. האם הסיבה היא הרצון להגדיל את מספר הכניסות לאתר הישראלי כדי להגדיל את כוחה של מסה ואת הכנסותיה מפרסום?

מטלעד, מפעילת ערוץ E בישראל, נמסר בתגובה: "אני מודעים לבעיה והנושא מטופל, כדי שהגולשים יוכלו לחזור כמה שיותר מהר לגלוש ב-Eonline".