"נדרתי נדר - להגיע לאצטדיון רמת גן"

ההודעה על חזרתו לעולם המוזיקה של משה כהן, מי שהיה אחד הזמרים הכי מצליחים בארץ בשנות ה-90, הותירה אותי עם סימן שאלה ענק. 20 שנה עברו מאז "נדרתי נדר" - להיטו הענק - ועשור מאז שנטש את המיקרופון ונעלם לעולם שכולו תשובה.

הלהיט הענק - "נדרתי נדר"

כהן נחשב לדמות מיתולוגית בעולם הזמר המזרחי, כזאת שכל שיר חדש שלה תעלה חיוך על שפתי המעריצים. אבל בעידן בו יוסי עדן, מקבילו באותן שנים, עובד כסוכן ביטוח, והמשה היחיד שהצעירים מכירים הוא משה פרץ, האם אין חשש שניסיונות הקאמבק שלו יסתיימו במפח נפש?

משה כהן. "שמעתי על בחור בשם אליקו" (צילומים: אייל ג'ורג') 

את התשובה קיבלתי בשנייה הראשונה לפגישתנו, בשלב לחיצת הידיים במגרש החנייה, כשיצאו ארבעה גברים מהמספרה ממול, תוך קריאות שמו של הכוכב האבוד. הם ביקשו חתימה, התחבקו עימו ממושכות, הצטלמו במכשירי הסלולר ושרו תוך זיוף מקסים את "סם האהבה" - להיט ענק נוסף של הזמר המתקמבק.

אתם כבר חברים של ynet בפייסבוק?

בראיון ראשון ובלעדי לתקשורת מזה שנים, נזכר כהן בשנות השגשוג המפוארות, מגולל את הסיבות לחזרתו בתשובה ומסביר מה קורה אצלו היום, שיצא בשאלה ונכנס שוב למקום האהוב עליו - אולפן ההקלטות. היום (א') הוא משחרר שיר ראשון:

"אני מתרגש מאוד לחזור. הצלחת הז'אנר המזרחי בשנים האחרונות דגדגה לי והרגשתי שאני חייב להיות חלק מזה. לא מלחיץ אותי לעשות קאמבק. אני יודע מה הולך להיות: אותו טירוף שהיה בשנות ה-90 המפוארות. לאולם החזרות מגיעים עשרות מעריצים שבאים להיזכר ולשמוע את השירים שגדלו עליהם ובדף הפייסבוק הרשמי שלי יש תוך שבועיים כבר מאות מעריצים.

"היום אני בעיקר יודע דבר אחד: היכולות הקולות שלי טובות מאי פעם, כך שאני רגוע ויודע שעכשיו זה השקט שלפני הסערה שצפויה להיות", מסכם כהן בחיוך רחב.

אתה יודע מה הולך היום בתעשייה? הרבה השתנה מאז עולם האמרגנות של שנות ה-90. את אליקו אתה מכיר?

"שמעתי על בחור בשם אליקו. דיברו איתו והבנתי שהוא יפרגן לי. למזלי, אני לא מכיר ומעורב בכל התככים בתעשייה. אני טבולה ראסה, בא נקי. יש לי מנהלים חדשים, שמאמינים בי ושוחים בתעשייה, כך שאני רגוע. גם אסור לשכוח דבר אחד, אני משה כהן, לא איזה זמר מתחיל".

מה הזכרונות החזקים שלך מתקופת השיא?

"הימים שמילאתי את הסינרמה, בהופעה ששילבה הקרנה של הסרטים 'מבט כואב' 1 ו-2. הייתי נכנס לאולם מאחור לקראת הסוף, כשאני שר בלי שום מיקרופון את צמד המילים 'נדרתי נדר'. הופ ההיסטריה הייתה מתחילה. שאגות של טירוף פרצו כשכל האולם חיפש מאיפה אני נכנס. מאותו רגע התחילה חפלה בלתי נגמרת שנמשכה עד השעות הקטנות של הלילה.

"היום אני משה כהן משודרג" 

"אני נזכר גם בהופעה המפורסמת באמפי וואהל בשכונת התקווה, כש-800 מעריצים נשארו בחוץ בגלל שאזלו הכרטיסים. הם התחילו להתפרע ולשבור את דלתות האולם. ואני בעיקר לא אשכח שאת הסרט שלי הקרינו בפסטיבל ירושלים בסינמטק, כשלהקרנה הגיעו השר מיכה חריש וחברי כנסת רבים".

אתה אומר חפלה, אבל זוכרים ממך בעיקר את הדיכאון.

"תן לי לתקן אותך ואת כולם פעם אחת ולתמיד - אני האנטי דיכאון, כמו אנטי וירוס. לא הכנסתי אף אחד לדיכאון. אם כבר, הוצאתי אותו מזה. שרתי טקסטים רומנטיים. כשאני שר, אני עושה אהבה עם הקהל. אז איך בדיוק זה מכניס מישהו לדיכאון? היום, בכלל, אני משה כהן משודרג".

למה הכוונה?

"עשור הייתי הזמר הכי מצליח בז'אנר ואפילו בארץ כולה. מכרתי מעל לחצי מיליון עותקים מהאלבומים שלי, כשאז לא היה אינטרנט וזיופים. מועדונים שהכריזו שאני מגיע ידעו שהמקום יהיה סולד אאוט. זה לא הולך לאיבוד. היום קם דור חדש שמגלה אותי דרך יוטיוב. אני מתעדכן עם הזמן ולא מפחד לחזור ולהזכיר לכולם מי זה משה כהן".

השיר החדש של כהן, "רק בשבילך", שמח מאוד ומעלה זכרונות מהמסלול שעשה קובי פרץ. פרץ, שהיה זמר החימום של כהן, עבר משירי דיכאון לפופ מזרחי.

כשאתה רואה את המעמד של פרץ היום, זה לא גורם לך לחשוב שיכולת להיות במקום שלו?

"אני וקובי היינו חברים טובים. הוא זמר מצוין ואני שואף לזכות היום להצלחה שהוא זוכה לה. אין ספק שהתלמיד עלה על מורו. הלוואי עליי שאגיע למקום שלו".

זמר המונים במפעל חיתולים

כמו עופר לוי, גם כהן ניתב את חייו במסלול דומה: שירי בכי כבדים בשנות ה-90, חזרה בתשובה והופעות בכנסי חזרה בתשובה בשנות ה-2000 (כולל כל הסימנים הנלווים: זקן עבות, לבושים שחורים והופעות בכנסי התעוררות), וכיום, הסרת העטיפה החיצונית של העולם החרדי. בדומה לו, גם הוא מבקש להבהיר שאינו מגדיר את עצמו כיוצא בשאלה, אלא רק כמי שהוריד את הקליפה החיצונית, בעוד הנפש נשארה עדיין מאמינה. כמו לוי, גם כהן מתהלכים כשכובע מצחייה צמוד לראשו.

מה גרם לתהליך החזרה בתשובה, תחושת ריקנות מעולם הבידור?

"התחלתי ללכת לשיעורי תורה אצל מחזירים מפורסמים, כמו הרב דניאל זר והרב אמנון יצחק, ונשאבתי לזה. זה עניין אותי מאוד. התחלתי, כמו כולם, עם הדברים הקטנים, ותוך זמן קצר כבר הפכתי לחרדי לגמרי".

ותוך כדי תהליך החזרה בתשובה התחתנת, הבאת שתי בנות לעולם ועשית את המעבר הכי חד שאפשר, מזמר המונים לפועל שחור במפעל לחיתולים בעפולה.

"זה היה לי קשה. הייתי עובד בפס ייצור והנשמה לי צעקה. הרגשתי שאני מתבזבז שם. למזלי, אהבו אותי במפעל והצוות כל היום דירבן אותי לשיר להם. אבל בסופו של דבר, נשברתי. הדת זו מחויבות עצומה. יש סדר יום מאוד נוקשה של תפילות, הנחת תפילין, שמירת שבת, כשרות והרגשתי שזה חונק אותי. הלב שלי צעק שאני צריך להוציא בחזרה את הזמר שבתוכי".

כשראית שעופר לוי חוזר בחזרה למוזיקה. מה זה עשה לך?

"אני ועופר לוי עברנו את אותו תהליך ומי כמוני יכול להבין אותו. נולדנו זמרים ויש לנו את הצעקה הזו שאי אפשר לכבות אותה. יום אחד קמתי בבוקר, והזמר שבתוכי פשוט התפרץ החוצה. הרגשתי שזהו, ככה אני לא ממשיך יותר. ידעתי שמאותו יום, חיי מתחילים מחדש ואני חוזר לשמח אנשים, שלדעתי זאת לא פחות מצווה".

למה בעצם אי אפשר להיות במדינת היהודים זמר מזרחי שהוא גם חובש כיפה?

"כי החוגים הדתיים ינדו אותך. אפילו עשו לי שאלת רב עם 'נדרתי נדר', כדי לברר אם אוכל לשיר אותו בהופעות בפני הקהל הדתי כי מדובר בנדירת נדרים, דבר בעייתי ומחייב על פי התורה".

לחזרה בשאלה יש קשר לפרידה מאשתך?

"ממש לא. יש לי ממנה שתי בנות מדהימות, שהחזרה שלי למוזיקה מוקדשת להן. נשארנו חברים טובים והיא עדיין שומרת מצוות. הבנות לומדות בבית ספר של חב"ד, שלדעתי זה החינוך הכי טוב בעולם. הבנות שלי מתגאות באבא שלהן ורוצות שאצליח. נפרדנו כי לכל זוג יש עלויות ומורדות. רק שאנחנו, כמו חצי מהמדינה היום, החלטנו בסופו של דבר להיפרד".

"מועדונים שהכריזו שאני מגיע הפכו סולד אאוט" 

על "רק בשבילך", הסינגל הראשון מאלבומו החדש, אומר כהן: "זה שיר מזרחי לפנים, בלי רחמים. אני מעניק למעריצים את משה כהן הקלאסי" הוא אומר בהתרגשות. באלבום צפויים להיכלל שירים נוספים שכתבו לו אחיו, ירון כהן, והתמלילן ישי וייסמן.

אתה מרגיש שיש ציפיות גדולות ממך?

"אני יודע שיש ואני עובד קשה כדי לא לאכזב אף אחד, ובמיוחד לא את עצמי. היום

אני עובד עם צוות, שמעבר לרצון להתפרנס ולקטוף יחד איתי את פירות ההצלחה, מכיר ביכולות שלי ומאמין בי וזה לא פחות חשוב. אנחנו בוחרים את החומרים בפינצטה ולא מתקמצנים על מיקסים ושעות אולפן עד שהתוצאה מושלמת. זה יוכיח את עצמו".

איפה משה כהן בעוד שנה מהיום?

"היום היכל התרבות זה פאסה, אז היעד שלי זה אצטדיון רמת גן. אני אגיע לשם, אבל תוך שנתיים מהיום. היום, בניגוד לבעבר, אגיע גם לעוד מקומות, כמו הזאפה ורדינג 3, מקומות שבעבר לא חלמתי עליהם. תראו, אני עוד אעשה זאת. זה נדר שנדרתי לעצמי ואני אגשים אותו".