חשבון פתוח עם מובארק בת"א: הרס לי את החיים

מצרים על סף הפיכה - כל הדיווחים והתמונות - בעמוד מיוחד

• הרוגים בליל יריות בקהיר, הצבא עוצר מפגינים
• "אל-ברדאעי: מצרים עוינת לישראל? מופרך"
• צבא מצרים למפגינים: קולכם נשמע, שובו לשגרה
• המערב איבד את המזרח התיכון / פרשנות
• עדכונים שוטפים בפייסבוק של ynet
  

טיפוס אחד, שנראה מבוגר מהשאר, ירד מהמדרכה אל הכביש והחל לקלל ולגדף. "מובארק בן זונה מניאק. הלוואי שימות", הוא צעק. למרות המילים הבוטות, קל היה להבחין שבניגוד לסיסמאות שדקלמו יתר המשתתפים, יצאו הצעקות שלו מהבטן והלב. הטיפוס העצבני תפס את תשומת לבם גם של השוטרים, שמיהרו להתקרב אליו כדי לכבות מיד כל גץ שעלול יהיה לגרום לתבערה.

ההפגנה מול שגרירות מצרים בישראל

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

<object width='408' height='296' type='application/x-shockwave-flash' data='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'><param name='movie' value='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'/><param name='flashvars' value='config={&quot;key&quot;:&quot;#&#036;82d88990cf33aa2235a&quot;,&quot;clip&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://ynethd-f.akamaihd.net/z/0211/010220112023HafganaShagrirut.flv/manifest.f4m&quot;,&quot;scaling&quot;:&quot;fit&quot;,&quot;provider&quot;:&quot;akamai&quot;,&quot;type&quot;:&quot;video&quot;},&quot;plugins&quot;:{&quot;akamai&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/AkamaiAdvancedFlowplayerProvider-3.9.swf&quot;},&quot;controls&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.controls-3.2.16.swf&quot;,&quot;autoHide&quot;:false,&quot;height&quot;:26,&quot;zIndex&quot;:1},&quot;amta&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/amta_plugin_20314.swf&quot;,&quot;siteKey&quot;:&quot;ynet&quot;,&quot;category&quot;:&quot;2.News-187.National-188.General.Info&quot;}},&quot;logo&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/ynetlogo.png&quot;,&quot;top&quot;:15,&quot;left&quot;:15,&quot;fullscreenOnly&quot;:false}}'/><param name='allowfullscreen' value='true'/><param name='quality' value='high'/><param name='cachebusting' value='true'/><param name='bgcolor' value='#000000'/><param name='wmode' value='opaque'/><param name='AllowScriptAccess' value='always'></object>

כנראה שמאותו חשש, פנה אחד ממארגני המחאה הצעירים לשוטרים וביקש מהם להרחיק את האיש מהמקום. "הוא לא משלנו", הסביר להם. "הוא בא לעשות בלגן". השוטרים תפסו את האיש והרחיקו אותו הצידה. הם ניסו להושיב אותו על ספסל צדדי והפצירו בו להירגע, אבל הוא רק הפך נסער יותר ויותר. "אני מצרי", הוא צרח במקום. "הם הרסו לי את החיים. אח שלי נמצא בבית חולים במצרים. תעזבו אותי".

חי בקרבנו כבר 14 שנה. עמיר מול השגרירות (צילום: ירון ברנר)

בשבוע האחרון, למרות המרחק הרב ממוקד הסערה, התקשה עמיר לישון. בטלוויזיה שודרו שוב ושוב התמונות מקהיר הבוערת, והתחושה שרגע האמת הולך וקרב ופניה של מצרים להפיכה, לא אפשרו לו לעצום את עיניו. לאורך כל שעות היממה הוא התעדכן בכלי התקשורת על המתחולל במולדתו, ודאג לשלומם של בני משפחתו באלכסנדריה. מפלס הדאגה הגיע לשיא כשנודע לו שבין הפצועים בהפגנות נגד מובארק גם אחיו.

מעיירת הדייגים לצינוק והעינויים

שבוע שלם חלף כך, ורק בסופו הועלה עמיר לחדר החקירות. הוא נדהם לראות שם את אותם שני חברים ששהו בדירתו, והופתע פעם נוספת כשהחוקרים סיפרו לו שהביאו למקום נערה ואנסו אותה. כך מצא עצמו עמיר כנאשם בסיוע לפשע. "רק כשהגעתי לבית המשפט הבנתי ששני החברים שלי שוחררו. האבות של שניהם היו קצינים בכירים, אחד מהם שירת במשטרה והשני בצבא המצרי. הם הפעילו קשרים וכסף וכך שיחררו את הילדים שלהם בלי משפט. באותו הרגע, הבנתי שכמו רבים וטובים לפניי, גם אני נפלתי לידיו של בית משפט מצרי מושחת, שבו הולכים להפיל עליי את כל התיק".

קול אישה‏ (צילום: AFP)

1

2

3

4

5

6

7

עמיר סיפר כי נשפט ללא עורך דין, ובית המשפט גזר עליו עונש של 10 שנות מאסר באחד מבתי הכלא הקשים ביותר במולדתו. "במצרים רק הכסף מדבר", הוא הסביר בתסכול. "החברים שלי באו ממשפחות עם כסף ושוחררו, אבל אני נשלחתי לצינוק. מתוך שלוש השנים בכלא, במשך שלושה חודשים הייתי כלוא בתוך חדר שחור ואטום, מין מרתף בלי טיפת אור, שמוצף כולו במי ביוב. הסוהרים אזקו אותי בידיים לסורג קטן ליד תקרת החדר, וחשמלו אותי עם מים כשהרגליים לא נוגעות ברצפה. היו רגעים שהייתי בטוח ששם אסיים את חיי".

בתום שלוש השנים שם, הצליח אביו של עמיר להשיג כסף והגיש ערעור על הרשעתו לבית המשפט. השופט הורה לשחררו למעצר בית עד לבירור נוסף בעניינו. "אבא שיחרר אותי בערבות של 25 אלף דינר, אבל ברור היה שמדובר רק בעניין של זמן עד שאחזור לכלא, פשוט כי לא היה לנו עוד כסף לשלם. כל האחיות שלי גרות מחוץ למצרים, ואבא ניסה להשיג לי מסמכים מזויפים כדי לשלוח אותי לדובאי או לתימן.

הבעיה הייתה שלוקח זמן רב להשיג את המסמכים האלה, זמן שהיה ברור שלא יספיק לי - מה שחייב אותי לקום ולברוח".

אחרי שתמונת המצב התבהרה ובהוראת אביו, הגיע עמיר לסיני - שם מחזיקה משפחתו בחלקת אדמה קטנה. אבל עד מהרה הוא לכד את עיניהם של משתפי הפעולה הבדואיים המקומיים, שהלשינו עליו למשטרה. "באותה התקופה, הבדואים בסיני עסקו בהברחת נשים וסמים דרך הגבול. הבנתי שאין לי ברירה, אז שילמתי לאחד מהם והוא העביר אותי לתוך ישראל".

אחרי שחצה את הגבול, הגיע עמיר לתחנתו הראשונה בישראל - באר-שבע. במשך תקופה קצרה הוא התגורר שם, עד שפנה לתל-אביב - שם הוא מתגורר ב-14 השנים האחרונות. הוא לא מחזיק בשום אישור או מסמכים רשמיים, ועובד כסבל בחברת הובלות. "אף פעם לא עשיתי בעיות", הוא אומר, כמעט מתגונן. "אני חי את החיים שלי בשקט ועובד קשה, בלי בלאגנים. המשטרה עצרה אותי כמה פעמים לבדיקה שגרתית, הראיתי את הדרכון המצרי ושיחררו אותי. פעם עצרו אותי שוטרי יס"מ אז אמרתי שאני פלסטיני. הם לקחו אותי למחסום וזרקו אותי בשטחים, אז הסתובבתי ושוב חזרתי לתל-אביב".

הדרכון הוחרם, המשפחה שילמה את המחיר

הדרכון היה המסמך המזהה הרשמי היחיד שהחזיק עמיר. לפני ארבע שנים, פג תוקפו - והוא ניגש לשגרירות המצרית בתל-אביב וביקש להאריכו. "הם אמרו לי שאין בעיה, לקחו את הדרכון אותו וביקשו ממני לבוא שוב אחרי 45 יום. אבל כשחזרתי, הסבירו לי שהדרכון שלי הוחרם ולא אקבל אותו בחזרה. פניתי למשטרת ישראל ולצלב האדום, אבל אמרו לי שם שאין להם דרך לעזור לי. ככה הבנתי שאני לא הראשון שזה קורה לו, ושיש בישראל לא מעט אזרחים מצריים שהשגרירות החרימה את הדרכונים שלהם".

בכל השנים שהוא מתגורר בישראל, עשה עמיר מאמצים גדולים לשמור על קשר עם בני משפחתו באלכסנדריה. אבל לטענתו, עשו כוחות הביטחון המצריים כל שביכולתם כדי להטריד את קרוביו ולגרום להם לנתק עמו את הקשר. "צריך להבין שהחיים במצרים מתנהלים תחת משטר שמטיל אימה על התושבים", הוא הסביר. "תקנות החירום אפשרו למובארק ולמשטרה המצרית לעשות פשוט כל מה שהם רצו. הם היו יכולים לעצור אנשים בלי שום משפט, להתעלל בהם, והעינויים והמכות היו דברים שגרתיים לחלוטין".

מכות? עניין שגרתי. עימות בין משטרת מצרים למפגינים (צילום: רויטרס)

כשהוא פנה לדבר על אביו הקשיש, הציפו הדמעות את עיניו. "קח לדוגמה את המשפחה שלי", סיפר עמיר בקול חנוק. "אבא שלי בן 70. כשהייתי מתקשר הביתה לשאול לשלומו, כוחות הביטחון המצריים היו עוצרים אותו מיד אחרי לחקירות שנמשכו כמה ימים. גם את אחי הקטן היו עוצרים לעתים תכופות, רק בגלל שיצר איתי קשר וביקש שאשלח לו דברים מישראל, כמו בגדים ומוצרים בסיסיים שחסרים במצרים. בכל פעם שהיו עוצרים בן משפחה שלי זה היה קורע אותי מבפנים".

"נבלה וטרפה" בנוסח מצרים

בימים האחרונים הוא שוחח לא אחת עם חבריו במצרים, שסיפרו לו כי המצב בשטח קשה הרבה יותר אפילו מהמראות הקשים בכלי התקשורת. הוא האשים ששלטונות מצרים מעבירים דיווחים לא נכונים על מספר ההרוגים בהיתקלויות בין כוחות הביטחון למפגינים, ומתאר כי במדינה כולה שורר תהו ובהו. "אם עומר סולימאן יעלה לשלטון במקום מובארק לא ישתנה שום דבר. איך אומרים אצלכם? זה נבלה וזה טרפה. אנחנו רוצים אנשים חדשים. מובארק שלט 30 שנה בזכות פחד וטרור, במשטר מושחת עד היסוד".

הוא המשיך לבהות בעשרות המפגינים, רובם צעירים ערבים מישראל, והתקשה להסתיר את אכזבתו. "חשבתי שיהיו כאן עוד מצריים שנמצאים בישראל, אבל טעיתי. ההפגנה הזאת היא לא ההפגנה שלי. לערבים הישראלים יש אג'נדה משלהם ואינטרסים משלהם. רק מי שגדל וחי במצרים יכול להבין את התחושות של האומה המצרית. בגלל זה, כשהגעתי לכאן בהתחלה, התחלתי להשתולל. הכל פשוט יצא החוצה ולא יכולתי לעצור את עצמי. מובארק הרס לי ולעוד 70 מיליון אנשים את החיים, והגיע הזמן שלו לרדת מהכסא. הגיע הזמן שהעם המצרי ייצא לחופשי".

Read this article in English