"התמיכה הייחודית בתיאטרון הבימה אינה הוגנת"
הנהלות התיאטרונים פנו למשרדי התרבות והאוצר בדרישה להפסיק כל תמיכה כספית מעבר לתמיכה השוטפת בתיאטרון הלאומי. "הבימה לא ייחודי, לכל אחד מאיתנו יש גירעון מצטבר"
בעקבות החלטת משרד התרבות להעניק סיוע מיוחד לתיאטרון הלאומי הבימה לאחר שנקלע שוב לקשיים בתזרים המזומנים שלו והדיון בדבר תמיכה נוספת של עשרות מיליוני שקלים במטרה להיחלץ מהגירעון ההיסטורי, החליטו הנהלות התיאטרונים הקאמרי, בית ליסין, גשר, החאן הירושלמי, חיפה ובאר שבע, להתאגד ולצאת למלחמה על עוגת התקציב.
במכתב שנשלח אמש (ג') לשרת התרבות לימור לבנת ולשר האוצר יובל שטייניץ נטען כי "סכום התמיכה הייחודית שניתנת לתיאטרון הבימה אינו מושתת על מדדים אובייקטיביים". הנהלות התיאטרונים קובלות על הקצאה וחלוקת כספי התמיכות באופן לא שוויוני, תוך העדפה בולטת לתיאטרון הלאומי.
כראייה, מזכירים עורכי הדין מיכאל קירש ומיכל שקד, המייצגים את הנהלות התיאטרונים, "הלוואה של עשרות מיליוני שקלים בתנאים מיטיבים מפליגים אשר
רק את חלקם דרשה המדינה מהבימה להחזיר", לצד תמיכה שנתית ייחודית של מיליוני שקלים שניתנת לו מחוץ למבחני התמיכה השוטפת.
"בנובמבר 2010 קיבל משרד התרבות החלטה רטרואקטיבית להאריך את משך התמיכה הייחודית בתיאטרון הבימה לשנתיים נוספות ולהגדיל הגדלה ניכרת את סכימה השנתי לסכום של 5.5 מיליון שקלים", נטען המכתב. "מתן תמיכות כספיות לתיאטרון אחד מבלי לתמוך בכלל התיאטרונים על פי מבחנים שוויוניים, מהווה הפרה של סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התעלמות מהוראותיו המפורשות והברורות של בית המשפט העליון וריקון של פסק הדין מתוכן".
עושה הרושם שמה שהקפיץ להנהלות התיאטרונים את הדופק הפעם היתה בקשת הנהלת הבימה למחיקת חובותיו של התיאטרון הלאומי. "לתיאטרון הבימה גירעון כספי מצטבר וחובות כבדים. התמיכה הייחודית, זו שכבר ניתנת לו וזו שמבקש לקבל עתה התיאטרון, מיועדת גם לסייע לו להתגבר על אלה", הם אומרים.
"הבימה אינו ייחודי בכך, לכל אחד מהתיאטרונים יש גירעון כספי מצטבר שמקשה על פעולתו ומכביד עליו. ככל שהמדינה מסייעת לתיאטרון אחד להתמודד עם גרעונו וחובותיו, עליה לסייע גם ליתר התיאטרונים על פי אותם המבחנים בהתאם לחוק ולהלכה הפסוקה ויש בכוונתינו לפעול כדי לגרום לביצוע הדבר".
גירעון? גם לנו יש
ואכן, הגירעון המצטבר של הבימה, שנאמד בסכום של יותר מ-40 מיליון שקלים, הוא אמנם הגדול ביותר שנושא על גבו מוסד תרבות נתמך בישראל, אך כפי שנכתב במכתב גם שאר התיאטרונים אינם חפים מנטל גירעונות מצטברים.
תיאטרון חיפה, שתקציבו 23 מיליון שקלים, סוחב גירעון מצטבר של 15 מיליון שקלים. תיאטרון גשר, שתקציבו 22 מיליון שקלים, סוחב גירעון של 7.5 מיליון שקלים. תיאטרון החאן הירושלמי, שתקציבו 17 מיליון שקלים, סוחב גירעון של 3 מיליון שקלים. תיאטרון באר שבע, שתקציבו 21 מיליון שקלים, סוחב גירעון של 4.5 מיליון שקלים. תיאטרון בית ליסין שתקציבו 58 מיליון שקלים, סוחב גירעון של 6 מיליון שקלים, שזהה לגירעון של תיאטרון הקאמרי שתקציבו נאמד ב-103 מיליון שקלים.
בתוך האיום המקופל בפנייה לבג"ץ, דורשות הנהלות התיאטרונים ממשרדי התרבות והאוצר למסור לידיהם מידע עדכני ומלא לגבי כל תוכנית, כוונה ודיון
בעניין תמיכות או הטבות ייחודיות מכספי המדינה לתיאטרון הבימה מעבר לתמיכה השוטפת.
כמו כן, על מנת להקפיא כל הליך עד לבירור העניין בבית המשפט, דורשות הנהלות התיאטרונים: "בשלב הביניים, עד להתקנת מבחנים שוויוניים לתמיכה בתיאטרונים לשם התמודדות עם גירעונותיהם המצטברים, לא ישולמו ולא יוחלט לשלם לתיאטרון הבימה כל סכום, ולא תינתן לו כל הטבה מכספי המדינה, למעט התמיכה השוטפת שהוא זכאי לה על פי המבחנים הכלליים".
ממשרד התרבות נמסר בתגובה: "המשך שגשוג ועתיד תיאטרון הבימה, חשוב למשרד כשגשוגם והצלחתם של תיאטראות אחרים. הנהלת הבימה אכן פנתה למשרד התרבות בבקשה לתמיכה שתאפשר לו לצאת מהגירעון. עד לקבלת החלטה בנידון, אין כל שינוי בתמיכת המשרד.
"יודגש כי תיאטרון הבימה קיבל סיוע מכוח מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של המשרד. מבחנים אלו, שנועדו לשימור רצף פעילות של מוסדות תרבות ואמנות, הינם שקופים, כמותיים ומדידים. מטרתם לאפשר למוסד תרבות הנאלץ להעביר פעילותו, או חלק ממנה, ממקומו הקבוע למקום אחר זאת עקב מצב בטחוני או צורך חיוני בשיפוץ מבנה ולשמר במקביל את רצף פעילותו ולסייע במימון העלויות הנוספות הנובעות מכך". במשרד מדגישים כי מבחן תמיכה זה מופנה לכלל מוסדות התרבות ואינו מוגבל לתיאטרון הבימה בלבד.
