מומחי חינוך לח"כים: תמכו ב"פיקוח על המעונות"
3 פרופסורים בעלי שם הפיצו איגרת בקרב הח"כים, בה הם קוראים לתמוך בהצעת החוק שתאפשר למשרד התמ"ת לפקח על ההתנהלות בגנים. "להגן על הילדים מפני נזק בלתי הפיך"
המאבק למען חוק "הפיקוח על המעונות" מקבל חיזוק משמעותי: בצעד יוצא דופן, החליטו שלושה מבכירי האקדמיה הישראלית להפיץ הבוקר (יום ה') איגרת בקרב כל חברי הכנסת, בה הם קוראים להתגייס ולתמוך בהצעת החוק "למען עתידם של ילדי ישראל".
בימים אלו, ועדת הכנסת לזכויות הילד מסיימת את גיבוש הצעת החוק הממשלתית - "חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות". בהצעת החוק, שאותה יזם יו"ר הוועדה, ח"כ זבולון אורלב, נאמר כי המטרה היא "לקבוע לראשונה בחקיקה, הסדר כולל לעניין רישוי של מעונות שבהם שוהים שבעה פעוטות לפחות שטרם מלאו להם שלוש שנים". בנוסף, על-פי הצעת החוק, שר התמ"ת, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע מהם הקריטריונים הבטיחותיים, הפיזיים והסביבתיים להפעלת גן ילדים ואדם שיחרוג מהתנאים דינו יהיה שנת מאסר.
"פוגעים בפוטנציאל של הילדים" (צילום אילוסטרציה: דודו אזולאי)
שלושת האקדמאים שפנו לחברי הכנסת, הם בעלי שם עולמי בתחום הגיל הרך: פרופ' אבי שגיא-שוורץ דיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת חיפה, פרופ' מרים רוזנטל מהחוג לחינוך באוניברסיטה העברית ופרופ' פנינה קליין ראש המחקר להתפתחות הילד באוניברסיטת בר-אילן. השלושה החליטו להפיץ את האיגרת בשל החשש הגובר שמתנגדיו הרבים של החוק, בעיקר ארגוני הגנים הפרטיים, יצליחו להביא לדחייתו או ביטולו.
"חבר כנסת יקר! כראשי אקדמיה העוסקים במחקר ועשייה חינוכית בגיל הרך אנו רואים חובה לפנות אליך בבקשה לתמוך בכל דרך אפשרית בחוק, אשר מבטיח את שלומם, בטיחותם והתפתחותם של התינוקות והפעוטות בישראל", נכתב באיגרת.
שלושת הפרופסורים מסבירים במכתב כי מדובר בתקופה קריטית ובאמצעות הצעת החוק של ח"כ אורלב, ניתן יהיה לשפר את הטיפול ולהעלות את רמת החינוך של התינוקות והפעוטות. "עקב רמת הטיפול הלא אופטימלית הניתנת לתינוקות בארץ, אנו פוגעים בפוטנציאל שלהם להתפתח לילדים מאושרים, מאוזנים חברתית ורגשית, ולאזרחים התורמים לחברה", הם טוענים, "חוסר התייחסות לבעיית איכות הטיפול בילדינו במסגרות הטיפוליות חינוכיות, מעלה את הסיכון לתופעות כמו היפראקטיביות, קשיי קשב וריכוז ואלימות, ולכן אנו חייבים להתאחד בדרישה להגן על ילדינו הרכים בשנים".
בשיחה עם ynet ציינה פרופ' קליין כי זה בלתי נסבל שיש חוקים לגבי טיפול בעכברי מעבדה, אך אין חוקים המפקחים על הטיפול בילדי הגיל הרך. "אנו חייבים להגן על הילדים מפני נזק בלתי הפיך וסכנות התפתחותיות עתידיות, הכרוכות בטיפול לא איכותי", אומרת פרופ' קליין, "המחקרים מוכיחים כי החינוך של הילדים בתקופה הראשונה של חייהם הוא קריטי להתפתחות הילד והמבנה של המוח ואני לא יכולה לסבול את זה שההורים שלא במודע פוגעים בעתיד של ילדיהם".
"בלי סבסוד אין אפשרות ליישם את החוק"
ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, בירך על יוזמתם של אנשי האקדמיה, ואמר: "לא ייתכן שבעל קיוסק צריך רישיון וגן ילדים פועל ללא רישיון. מזה למעלה מעשר שנים שאנו מנסים לחוקק חוק שיסדיר את המציאות המופקרת לחלוטין בתחום הגיל הרך. התחושה היא שכעת לאחר שהממשלה הביעה את תמיכתה בחוק נוצר חלון הזדמנויות חד-פעמי להסדיר את הסטנדרטים שיגנו על ילדינו".
עם זאת, לא כולם תמימי דעים עם הצעת החוק ובקרב ארגוני הגנים הפרטיים חוששים כי הדרישה לסטנדרטיזציה גבוהה, שהיא מבורכת בעיקרה, תגרום לעליית מחירים וסגירת גנים. מבדיקה שערך לאחרונה ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל, עולה כי התקנות המוצעות בחוק עלולות לייקר את התשלום החודשי לגנים בכ-40 אחוזים לפחות. בין היתר, יידרשו הגנים להכשיר את רמת המקצועיות של הצוותים ולהפחית את היחס שבין מספר אנשי הצוות למספר הילדים בגן. על-פי ההערכות, צעדים אלו צפויים לייקר את העלות החודשית
בשיעור של כ-20 אחוזים.
בנוסף, במידה שתתקבל הצעת החוק החדשה, יידרשו בעלי הגנים הפרטיים לבצע התאמות מבניות ותשתיות בסכומים שצפויים להגיע למאות אלפי שקלים, שמחוסר ברירה יוצאו מכיסם של ההורים. כך לדוגמה: תכנון ובנייה של ממ"ד יעלה בסביבות 150 אלף שקל, התאמת החצר בגן לסטנדרטי הבטיחות החדשים יעלו כ-5,000 שקלים ותגבור והוספה של תשתיות כיבוי אש בין 5,000-3,000.
"אנו רואות חשיבות גדולה בהסדרת הפיקוח על המשפחתונים, הגנים והמעונות", אמרה שולמית ביסמנובסקי, יו"ר ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל, "אך יחד עם זאת, מכיוון שהמדינה לא השכילה להכין אלטרנטיבות למסגרות חינוך לפעוטות בגילאי לידה עד 3, אין אפשרות ליישום החוק, אלא אם יינתן סבסוד ממשלתי גם לגנים הפרטיים".
לפנייה לכתב/ת 
