הקול הכפול של המערב הקפיטליסטי
המפגינים במצרים הם אמנם צרכי הטכנולוגיה המערבית, אבל רובם אינם צרכני האידיאולוגיה הקפיטליסטית המערבית. הם יצאו לרחובות בגלל הרעב ולא בשל הרצון לדמוקרטיה
שוב המערב (הנאור) מנסה לרשום לזכותו את הקרדיט על ההתעוררות בעולם הערבי. כך קרה בתוניסיה, כאשר הם ניסו לרשום לזכותם את המהפך כמהפכת הפייסבוק והטוויטר. במצרים ברק אובמה ניסה להקדים ולרשום הערת אזהרה בטאבו, שאמריקה מעודדת את המפגינים ושהיא שוחרת דמוקרטיה במדינה הערבית הגדולה ביותר.
מצרים על סף הפיכה - כל הדיווחים והתמונות - בעמוד מיוחד
עדכונים שוטפים בפייסבוק של ynet
אבל עדיין המערב מעודד ותומך במשטרים בעולם הערבי, שכולם אינם דמוקרטיים וחלקם אפילו דיקטטורות אפילות. המערב נותן לאותם משטרים סיוע נדיב, כל עוד האינטרס שלו נשמר. אבל, אותו מערב לא שמר על זכיות האדם בכל המלחמות הישנות והחדשות שהוא יזם, וממלא פיו מים בכל פעם שזכויות האדם נרמסות בשטחים.
רוב המומחים לעולם הערבי טוענים היום, שמה שקורה במצרים ותוניסיה ובמדינות נוספות - זו מהפכת הרעבים, ושהרעבים רוצים דמוקרטיה. אבל דמוקרטיה אינה פיתרון לרעב ולשחיתות. תסתכלו מה קורה בארצות-הברית, שם לא חסרים עניים והומלסים. אפילו בישראל, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, יש מאות אלפי ילדים רעבים. הבעייה היא שהקפיטליזם, אותו אפשר להגדיר חזירי, הוא המקור לבעיית העוני בעולם ולא רק במדינות דיקטטוריות בעולם הערבי.
ההפגנות בעולם הערבי אינן מאיימות רק על המדינות בהן יצאו מאות אלפים ואולי מיליונים לרחובות, או על מדינות שיש להן אותה שיטת משטר, הן מאימות הרבה יותר גם על מדינות דמוקרטיות - כל עוד העשירים מתעשרים והעניים נהיים עניים יותר. מדינות אלו חייבות להביט ולהקשיב לחלשים ולעניים, לדאוג לחלוקה צודקת של משאבי המדינה ותקציביה.
המערב היום אינו יכול להטיף מוסר לשום משטר דיקטטורי בעולם, כאשר הוא מנסה לעלות על הגל ולשדר מסר כפול, פעם מותר לרמוס את בחירת העם - כאשר תוצאות הבחירות הן לטובת התנועות האיסלאמיות, ומאידך לבקש מחוסני מובארק לשמור על חיי אדם, כדי לא להיות תחת מתקפת התקשורת המערבית.
המפגינים בכיכר אל-תחריר הם אמנם צרכי הטכנולוגיה המערבית, אבל רובם אינם צרכני אידיאולוגיה הקפיטליסטית המערבית.
מילחם מילחם, סטודנט למשפטים - הקריה האקדמית אונו
לפנייה לכתב/ת 
