חמושים במקלות עצרו אותי. דיווח מהשטח בקהיר
לילה קשה עבר על קהיר בעקבות חילופי הירי הקטלניים בכיכר. שליח ynet יצא לבדוק מקרוב איך נראית העיר ביום שאחרי - ובדרך נתקל בתומכי מובארק ונעצר על-ידי חיילים. חוויות מהפיכה
השעה הייתה ארבע לפנות בוקר. התעוררתי מרעש של יריות בכיכר. זינקתי למרפסת, חושב על הרע ביותר. לא יכולתי לראות כלום. לפי מקור הרעש, הבנתי שהירי מתרחש מדרום לכיכר באזור גשר 6 באוקטובר. מדי פעם גם שמעתי בקבוק תבערה מתנפץ.
מצרים על סף הפיכה - כל הדיווחים והתמונות - בעמוד מיוחד
- "אל-ברדאעי: מצרים עוינת לישראל? מופרך"
- פרידמן: "נתניהו עלול להיות המובארק של השלום"
- צבא מצרים למפגינים: קולכם נשמע, שובו לשגרה
- עדכונים שוטפים בפייסבוק של ynet
במקום אחר, אולי גם ביום אחר, הייתי מיד חוטף את המצלמה ורץ בטירוף לכיכר, אבל אחרי המהומות שהתרחשו אתמול בדיוק באותו המקום, שבמהלכן השליכו אבנים ואיימו עליי ועמיתיי נפצעו, העדפתי לחכות לבוקר. חוש ההישרדות שלי אותת לי שאם אצא לשם עכשיו - זה כנראה יהיה הסוף.
היה קשה לחזור לישון. מדי פעם השתחרר לו איזה צרור יריות שהפריע למנוחתי. בבוקר כשיצאתי לבדוק מה קורה בכיכר, ראיתי שהמפגינים עדיין מצליחים להחזיק מעמד. מהמקום שבו עמדתי, כ-300 מטר מהכיכר, ניתן היה לראות את שלטי הבוז והמחאה נגד הנשיא המצרי מובארק, וריח אבק השריפה עדיין אפף את האוויר.
בינתיים, היום הזה הוא די שקט. גם תומכיו של מובארק לא יצאו לרחובות, מלבד כמה עשרות שעומדים מול המלונות ונראה שהם בעיקר מחפשים אחר עיתונאים.
אותם אנשים, חלקם גם מחזיקים במקלות ואלות מנעו ממני מלהיכנס לכיכר. למזלי, המצלמה שלי הייתה בתיק, ואחרי כמה דקות של ויכוח חסר תועלת, שבו הסבירו לי שהם הנחמדים ובקצה השני נמצאים המשוגעים שירצחו אותי. הודיתי להם על העזרה וחזרתי לכיוון המלון.
הבוקר שאחרי. "הם הנחמדים ובצד השני המשוגעים" (צילום: AP)
בסופו של דבר, החוש העיתונאי שלי גבר על השכל הישר והלכתי לכיוון הנילוס. ממה שראיתי, הבנתי שלצבא די נמאס מהמהומות ונראה שהחיילים לא באו לשחק. הצבא שלח משאיות עם כמויות גדולות של חיילים חמושים במקלעי מאג שמחכים לפקודה. אפילו הוצבו עוד טנקים בשדרת הקורניש, השדרה הרחבה שעל גדות הנילוס.
בין לבין שמעתי שגנרל בכיר, שכבר פרש לגמלאות, אמר לכתב של BBC כי הצבא הודיע אם יתרחשו עוד פעם חילופי יריות, החיילים לא יהססו ויפתחו מיד באש והמטרה תהיה תומכיו של מובארק. המסר שהם רוצים להעביר לעם הוא חד וברור - האלימות חייבת להיפסק ומיד.
נראה שכרגע מתחלקת מצרים לשני מחנות. במחנה אחד הצבא והאופוזיציה ובמחנה השני תומכיו של הנשיא ואנשי ביטחון הפנים. הצבא, אותו צבא שיזם את מהפכת הקצינים של נאצר ב-1952, חוזר לתפקידו כמגן העם.
לאנשי האופוזיציה אין נשק וגם אין מיליציות. המהומות אתמול חשפו את דרכיו של השלטון ואנשי ביטחון הפנים שחימשו את אותם חברי כנופיות שפרצו לכיכר עם בקבוקי תבערה ואלות.
למרות מה שרואים על מרקעי הטלוויזיה מצרים נולדת מחדש.
לפי מה שרואים מכאן, כבר אפשר להגיד בקול רם וברור שמתבשלת הפיכה ובזהירות לומר שזו הפיכה מדורגת של הצבא. לא של האחים המוסלמים, לא של מוחמד אל-בראדעי או כל גורם פוליטי אחר, אלא הפיכה צבאית עם מהלכים מסודרים ולא מזימות או תקוות שווא.
בינתיים, החיילים כבר הספיקו לעצור אותי ולהחזיר אותי למלון. "אתה לא להישאר כאן יותר", אמר לי החיילים, "הגיעה הוראה מלמעלה". מגרשים עיתונאים, נראה שלא רוצים יותר תקשורת עוינת.
לפנייה לכתב/ת 
