אמא יקרה (לו היתה) לי

אילת רוצה להיות הבת של מורטישה אדאמס

"וונסדיי, שחקי עם האוכל שלך!", מצווה מורטישה אדאמס על בתה חמורת הסבר מעל שולחן האוכל. אח, איזה שינוי מרענן הציגה מיסיז אדאמס, על גלימותיה השחורות, ההומור החולני והיופי החיוור, בין כל האמהות הטלוויזיוניות והקולנועיות שתמיד אומרות את הדבר הנכון, אגב חיוך רפובליקני ופן בלונדיני נוקשה (מי אמר "ויקי ילדת הפלא"?).

"משפחת אדאמס". אמא מורטישה בריקוד בלתי נשכח

המטריארך המורבידית של המשפחה המוזרה ידעה תמיד לומר את הדבר הנכון ("גומז, אל תייסר את עצמך. זה התפקיד שלי") ולשמור על אווירה קרירה ומעופשת בבית, בעזרת זרים של גבעולי ורדים. את הפרחים עצמם (איכס), זרקה לפח.

אור רוצה להיות הבן של מרפי בראון

אני זוכר כשהייתי בן עשר, וצריך לצאת לבית הספר

אמא מרפי הרשתה לי לישון עוד שעה, ולגרור את הזמן במיטה

אחר כך הייתי פותח ת'עיניים לקול החדשות,

מתלבש, מתארגן ויוצא איתה לרחובות

בשדרות הקרות של וושינגטון די.סי, היא היתה הולכת ומדברת איתי

אני לכיוון בית הספר, היא לכיוון המערכת, היינו עוצרים ומסתכלים על השלכת

מרפי בראון בעבודה. צעקה על כולם, פחדה להיפגע

אמא היתה מובילה אותנו לבית הקפה הקטן בפינה,

וקונה לשנינו קפה רותח ועוגת תפוחים עם גבינה

אחרי זה היינו נפרדים והיא היתה מגיעה לעבודה

צועקת על כולם, מתכוננת לשידור ועוברת פגישה אחר פגישה

מצד אחד שלטה שם בכולם, מצד שני מאוד פחדה להיפגע

אבל תמיד יצאה מנצחת ולא הרשתה שישחקו איתה

בערב הייתי חוזר ונשפך על הספה

מדליק את הטלוויזיה וצופה בה

בלילה, כשכבר היה מאוחר, הייתי שומע אותה ממתחת לשמיכה

נכנסת בזהירות לבית הגדול ומיד ניגשת לטלפון, לקשקש על השידור שעברה

באותו רגע הייתי יודע שמרפי היא האמא הכי טובה שהטלוויזיה יכולה לי לתת

רק בגלל שהיא קצת מזכירה לי את אמא שלי באמת (אור ברנע)

שרי רוצה להיות הבת של מרי פופינס

לצד תאריכים שונים שנולדו מחדש בעקבות אפליה מגדרית מתקנת, יום האם הפך ליום המשפחה. ולכן, אפשר להשתדרג גם באומנת מן השורה. אז פראן דרשר ("נני") היתה מקודשת, וגם מצחיקה, עם תספורת שלא היתה מביישת אף מספרה לוהטת בכיכר המדינה בתקופה שהוקמה. אבל המקור האמיתי שלה, הרבה יותר נוצץ מגניב ואנגלי.

מרי פופינס. אמא בלי להיות אמא

אם השנה של כל השנים, שזכתה למעשה לתואר, בכלל בלי להיות אם או אפילו אשה נשואה, היא מי אם לא מרי פופינס. האומנת, האשה המרחפת, הזמרת המהוללת, המטריה והאגדה.

כשחושבים על מרי פופינס מבינים שלא צריך הרבה יותר מזה: ג'ולי אנדרוז עם כובע קוקני משעשע, תיק מלא בהפתעות בלתי נגמרות, מחיאת כיף שמסדרת את החדר, אצבע צרדה שגורמת לציפורים לשיר, והכי חשוב - יכולת לשלוט בשיווי המשקל. במשך שנים, ניסו ילדים להתגלש בכיוון ההפוך על מעקה המדרגות רק כדי לנסות להתקרב לקסם שנדף מכל רמ"ח אבריה של פופינס.

זה נכון. למרות הפנטזיות, כולם יודעים שאין אהבה כמו זו שמעניקה אמא אמיתית. כל אפרוח יודע את זה. אבל גם אין כמו לאכול ארוחת בוקר על התקרה, לחסל ערימת פנקייקים עם תותים בתוך סרט מצויר, ולקפוץ קפיצת ראש אל תוך הארובה. שלא לדבר על העובדה שלמרות שכל הפלאות הללו התרחשו בלונדון האפרורית, אך באופן צבעוני ובלתי תלוי באמרה הידועה: "אל תשכח סוודר". אצלנו, זה לא היה קורה. (שרי שביט)

למרות שכילד הייתי די דומה למרקו עם הפנים העגלגלות והפוני, לא סבלתי את הברנש. משהו בבכיינות שלו הביא לי את הסעיף, ועוד יותר מכך הדבקות העיוורת במטרה שלו - אמא.

כך, למרות שכל קיץ החל בצפייה בפרקי סדרת האנימה "הלב" כחלק משגרת שעמום החופש הגדול, אף פעם לא הצלחתי להגיעה אל סופה. עכשיו, כשגדלתי ובגרתי, קצת. ונספגתי בטסטוסטרון, הדברים נראים קצת אחרת: גם הלב שלי רוצה לאמא, של מרקו.

מרקו ואמא. דבקות עיוורת במטרה (מתוך ה-DVD של "הלב")

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

<object width='408' height='296' type='application/x-shockwave-flash' data='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'><param name='movie' value='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'/><param name='flashvars' value='config={&quot;key&quot;:&quot;#&#036;82d88990cf33aa2235a&quot;,&quot;clip&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://ynethd-f.akamaihd.net/z/upl/601/795.flv/manifest.f4m&quot;,&quot;scaling&quot;:&quot;fit&quot;,&quot;provider&quot;:&quot;akamai&quot;,&quot;type&quot;:&quot;video&quot;},&quot;plugins&quot;:{&quot;akamai&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/AkamaiAdvancedFlowplayerProvider-3.9.swf&quot;},&quot;controls&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.controls-3.2.16.swf&quot;,&quot;autoHide&quot;:false,&quot;height&quot;:26,&quot;zIndex&quot;:1},&quot;amta&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/amta_plugin_20314.swf&quot;,&quot;siteKey&quot;:&quot;ynet&quot;,&quot;category&quot;:&quot;538.Entertaiment&quot;}},&quot;logo&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/ynetlogo.png&quot;,&quot;top&quot;:15,&quot;left&quot;:15,&quot;fullscreenOnly&quot;:false}}'/><param name='allowfullscreen' value='true'/><param name='quality' value='high'/><param name='cachebusting' value='true'/><param name='bgcolor' value='#000000'/><param name='wmode' value='opaque'/><param name='AllowScriptAccess' value='always'></object>

בגיל 30 פלוס אתה נזכר בבבואתה המטושטשת של אמא של מרקו וחש דברים שלא חשת אז כילד, האישה של דה אמיציס מרגישה כמו זו של פליני. החיבוק האוהב, וההבטחה הגדולה שבחיקה החם. אותן לחמניות עגלגלות בתיק של מרקו הן תחליף תפל לדבר האמיתי.

פתאום זה לא הלב שרוצה לאמא...אי שם מעבר לים - יש שמועות שהיא חולה, אחרות גורסות שהיא ירדה לזנות. ואני שלא הגעתי אף פעם לסוף הסדרה, נשארתי עם הפנטזיה, תחושת ההחמצה, שוקו ולחמניה. (אמיר בוגן)

עמית רוצה להיות הבן של אמא של קלי טיילור

בפרק הפיילוט של "בוורלי הילס 90210", שצולם בתחילת 1990, גילמה את תפקיד אמה של קלי טיילור, ג'קי, השחקנית פמלה גאלוואי. בשל בעיות אישיות שכללו התמכרות לאלכוהול, היא הוחלפה בשחקנית אן גילספי. בהחלפה המציאותית והלא נעימה הזו, היה אולי כדי לרמוז על דמותה של ג'קי טיילור העתידה להיחשף בסדרה. 

ג'קי טיילור בעימות עם קלי. זאת אמא

אמא ג'קי היתה גם אמו החורגת של דיוויד סילבר, הדי ג'יי החנון והלא מקובל, בשל היותה נשואה למל, אביו של דיוויד. על הדרך היתה שם גם עוד אחות מופרעת בשם ארין.

בשורה התחתונה, אמא ג'קי היתה דאבל-אמא של כוכביה הראשיים של "בוורלי", מה שהופך אותה בראש ובראשונה לאלכוהוליסטית, שכן אי אפשר להתמודד אחרת עם ילדים כמו קלי ודיוויד. שנית, המעמד (ואני מודה, גם האלכוהול) הופך אותה לאמא המגניבה בהיסטוריה של הטלוויזיה, שהייתי שמח לאמץ.

ג'קי, שהמשיכה לסדרת הרימייק "90210", סיימה את דרכה בה בנובמבר 2009, כאשר דמותה נפטרה מסרטן השד. בימיה האחרונים דיוויד עבר להתגורר עמה, והתעורר יום אחד כאשר אמא ג'קי לא נשמה. היא נלקחה אל בית החולים, שם לאחר זמן קצר נפטרה בזרועותיהם של קלי ושלו, והלכה לעולם שכולו דמויות טלוויזיוניות שהמפיקים ביקשו להיפטר מהן (עמית קוטלר)

לירון רוצה להיות הבת של אנג'לה באואר 

לו היתה לי האפשרות לבחור, הייתי רוצה לגדול תחת ידה המכוונת, ובעיקר הנעדרת, של אנג'לה באואר (השחקנית ג'ודית לייט) ב"מי הבוס". בלונדינית גרושה, מרשימה וקצת היסטרית, עם חליפות בצבעים תואמים וכריות כיאה לשנות ה-80. היא היתה עובדת קשה כדי שיהיה לנו כסף לגור בבית רב-מפלסי בפרברי קונטיקט. 

ג'ודית לייט בתפקיד אנג'לה באואר. אמא נהדרת ועסוקה מדי

אמא אנג'לה היתה משמשת לי דוגמה חיה לאשה שמצליחה לבנות לעצמה קריירה מרשימה. בגלל שהיתה כל כך עסוקה, רוב הזמן היא לא היתה בסביבה כדי לומר לי מה לעשות, אבל זה לא היווה שום בעיה. הפינוק האמיתי היה מגיע בצורת טוני, אותו שכרה כדי שיהיה מי שיבשל ארוחות איטלקיות, יסדר, ינקה ויהיה חתיך ממש. 

וכשהייתי זקוקה להנחיות בענין יחסיי עם בני המין השני, היתה לי הדרכה מלאה מהסבתא הכי מגניבה בעולם, מונה. בערב, היינו אוכלים יחד לחם בננות וצוחקים על מהומת היום שחלפה. הו, לו הייתי מבלה את ילדותי בחיקה של אנג'לה, על רקע ניצנים ראשונים של פמיניזם מהוסס וקצת סטריאוטיפי, אולי גם אני הייתי גדלה להיות מכשפה מגניבה כמו סמנתה. (לירון סיני)

ומה איתכם? איזו אמא הייתם רוצים לעצמכם? טקבקו במרץ!