'אמרו שאמות בגיל 12'. אורן, חולה CF, חי וקיים
אורן קוזלובסקי אובחן כשהיה תינוק כחולה CF, ולא צפו שיחיה אחרי גיל 12. בגיל 36 הוא עבר השתלת ריאות שהצילה את חייו, וכמעט מיד חזר לרכוב על האופנוע האהוב שלו, כולל במסלול המירוצים עם אינפוזיה וחמצן. כתבה שלישית בסדרה
אורן קוזלובסקי, בן 39, נולד למציאות שבה הוא חולה בסיסטיק פיברוזיס והרופאים צופים לו תוחלת חיים קצרה במיוחד. לפני כשנתיים וחצי עבר השתלת ריאות שהחזירה אותו לחיים ולשלל העיסוקים שלו - הוא כתב רכב שרוכב על אופנוע באופן מקצועי, מרצה ומספר סיפורים וגם אב טרי. אורן לא ויתר על החיים בקצב מהיר, גם כשכל נשימה היתה בלתי אפשרית.
קראו וצפו בכתבות הקודמות בסדרה:
"בוקר אחד אין לך אוויר"
"לפני 40 שנה תוחלת החיים הצפויה לחולה ב-CF היתה 12-6 שנים", סיפר קוזלובסקי. "ההורים שלי החליטו שהם יגדלו ילד בריא, והמערכת לא ידעה לקבל את זה. השירות הפסיכולוגי בתל השומר לא הבין למה הם לוחצים עליי להוציא ציונים טובים, כי עדיף שאהנה בזמן הקצר שיש לי לחיות.
"ההידרדרות במצבי התחלקה לשניים - הידרדרות איטית שלא כל כך מרגישים, ואתה חושב שאתה בסדר ושלא צריך להקשיב לרופאים, ו'בום' שמגיע בוקר אחד, כשאתה מנסה ללבוש מכנסיים ואין לך אוויר ואתה לא יכול להתכופף. נסעתי ישר לבית החולים, בלי לספר לאף אחד.
"המשקל שלי ירד ל-44 קילו. הגיע השלב הקריטי והמתנתי להשתלת ריאות. המשכתי לנסוע באופנוע לכל מקום, רכבתי במסלול מירוצים עם חמצן ואינפוזיה. תמיד היה לי ברור שיהיה בסדר, שזה ייגמר טוב. שלושה שבועות אחרי ההשתלה כבר נסעתי על האופנוע לבדיקות בבילינסון".
הכוח להמשיך
"בהתמודדות שלי יש שילוב בין הנסיבות לבחירה. מצד אחד ההורים שלי הכניסו אותי למצב שהתרגלתי לחיות בו מגיל צעיר, ומצד שני בשלב מאוחר יותר הגיעה גם המודעות העצמית וההשוואה לאחרים, בריאים וחולים.
אדם עם חיוך חזק יותר מאדם על אנטיביוטיקה. עברתי שעתיים של פיזיותרפיה כל יום, אינהלציות, טיפול תרופתי מאסיבי, אינפוזיה 24 שעות וחמצן - וראיתי שמי שמחייך שורד, ומי שמרים ידיים לא שורד, או לפחות לא במצב טוב. תפיסת החיים שלנו משנה הרבה יותר מהטכנולוגיה הרפואית ומכל דבר חיצוני".
"הרגשתי שדווקא לי יש מזל". אורן והאופנוע (צילום: אוהד צויגנברג)
הרגע שבו צף הקושי
"היו רגעי משבר, כמו הפעם ששכבתי בבית החולים ולידי היתה ילדה שחלה החמרה במצבה. רק שמעתי חלקי דברים של הרופאים ולא הבנתי שהיא נפטרה בלילה. זה היה נורא ערטילאי, כמו לקרוא עתידות בבזוקה. לא הבנתי שזה קשור אלי.
"אחרי ההשתלה מצפים שתגיד שהחיים מדהימים, אבל זה מורכב. הרבה דברים לא נעשים בתקופת ההשתלה - לא דיווחתי למס הכנסה ולמע"מ, בבנק נצברו חובות כי הגיעו צ'קים שלא פדיתי. עד היום צצים לי דברים שצריך לפתור".
עוד חלומות להגשים
"מאז ההשתלה עליתי 20 קילו במאמצים רבים, כדי לעבור את ה-60 קילו.
זאת עוד עבודה במשרה מלאה, לתחזק את הגוף עם שש ארוחות ביום, הפסקות תרופות, מנוחה, בדיקות וביקורות בבית החולים... אני עובד במשרה שנייה בתחזוק הגוף אחרי ההשתלה.
"יש לי אינספור חלומות, ואת כולם אגשים בצורה כזאת או אחרת. היעד שלי לשנה הקרובה הוא לפרוץ לרדיו ולטלוויזיה בתחום הרכב".
הצד הטוב של המטבע
"אני מאמין שכשאני מספר את הסיפור שלי, יש אנשים שבעוד שנתיים-שלוש יעמדו בסיטואציה דומה ויזכרו שהיה מישהו שקיבל החלטה להמשיך לחיות ולרכוב על האופנוע שלו, ויתנהגו באופן דומה. זאת סוג של שליחות. גם אם לא יזכרו את שם שלי, הסיפור ייחרט".
לפנייה לכתב/ת 
