האם זה עיתון האייפד שיציל את העיתונות?

אתמול, רביעי בערב (שעון ישראל), הושק ה-Daily, העיתון היומי הראשון לאייפד. ההכרזה על הדיילי השתלבה בידיעה לא פחות חשובה - מודל המנויים של אפל יוצא לדרך והוא אטרקטיבי הרבה יותר ממה שליחשו השמועות בשבועיים האחרונים. לאחר בדיקה של העיתון הראשון אי אפשר שלא לתהות מי מבין ההכרזות חשובה יותר.

האייפאד ושוק המגזינים

כאשר האייפאד הושק, אחת מהתעשיות שצפתה בו בדריכות הייתה תעשיית ההוצאה לאור, והעיתונות בראשה. בשנים האחרונות ראינו עיתונים נאלצו לסגור את מכבשי הדפוס שלהם ולכבות את האור. עם כל כך הרבה מידע זמין חינם ברשת באתרי חדשות רשמיים, בלוגים ואתרים חברתיים, לאנשים אין סיבה טובה מספיק לגשת לדוכן העיתונים ולקנות חתיכות עץ מתות עליהן יש מילים שאי אפשר להקליק עליהן. מה גם שאין צבעים, ותשכחו מווידאו.

האייפד הבטיח להיות המקום בו לעיתונים תהייה הזדמנות חדשה לגבות כסף בתמורה לתוכן. עולם האפליקציות התוסס ומיליארדי הדולרים שזורמים בו היו הבטחה אמיתית. אבל ההבטחה הזו לא הוגשמה. מגזינים כמו Wired השיקו אפליקציות יפהפיות, עם עיצוב מודרני, תכני וידאו, פרסומות שהיה כיף לצפות בהן, ואפשרויות שיתוף עם רשתות חברתיות. הגיליון הראשון של Wired מכר יותר מ-70 אלף עותקים ביום הראשון, כמעט הכמות שגרסת הדפוס מוכרת. המגזין אף הגיע למאה אלף עותקים ביוני אשתקד, אבל משם המכירות צנחו עד שהגיעו ל-23 אלף עותקים בלבד בנובמבר. מי אשם? על פי Macstories שדיווח על המספרים, אלו המגזינים עצמם. מעבר למחיר (וויירד נמכר ב-5 דולר לגיליון, כאשר מנוי למגזין המודפס עולה 10 דולר לשנה), רוב המגזינים לא עשו יותר מאשר להמיר את המגזין המודפס ל-PDF ולהוסיף כמה אפקטים. 

מה מביא איתו הדיילי לשולחן? מודל כלכלי אחר, עיצוב וסגנון אחרים.

מה ניתן למצוא בדיילי?

הדיילי כולל חדשות, ראיונות, כתבות עומק, טורי דעות, מדורי אומנות ובריאות, רכילויות וספורט. הוא משלב בין טקסט ותמונות כמו כל עיתון מודפס, אך מוסיף גם וידאו לתערובת. כאשר משווים את הדיילי למגזינים כמו Project של ריצ’ארד ברנסון קשה לומר שהוא אטרקטיבי. לא תמצאו בדיילי הרבה אינטראקטביות, תכני הווידאו מועטים יחסית, יש בו הרבה מאוד תוכן לא רע אבל הוא רחוק מלהיות מבריק. אין ספק שתהנו, והצוות שרופרט מרדוק הביא הוא צוות חזק מאוד, אבל יש להם לאן להתקדם. לזכותו של העיתון יאמר שיש בו המון תוכן. יהיה מעניין לעקוב אחריו בשבוע הקרוב ולראות איך הצוות שמאחוריו מצליח להפיק תוכן איכותי כמו שמרדוק הבטיח, ולעשות זאת מדי יום.

 תמונות של דוגמניות! דפדוף בתמונות ב-The Daily

בזמן הקריאה תוכלו למצוא בחלקו העליון של המסך בר התקדמות (לא, מגיב 19, לא בר רפאלי). מתחת לבר ההתקדמות תמצאו את שמות המדורים השונים. הקשה על שם מדור תביא אתכם אליו. מימין לבר ההתקדמות תמצאו צלמית שתחזיר אתכם לקרוסלה, אבל גם את צלמית השיתוף. הקישו עליה ותוכלו לשמור את הסיפור, אך חשוב יותר - לשלוח אותו לפייסבוק או טוויטר, להגיב עליו (תגובה שכל קורא אחר יוכל לראות בתוך האייפד שלו) ואפילו לשלוח תגובה קולית. אגב, כדי להגיב תהיו חייבים להירשם. כאן טמונה, כנראה, אחת מהסיבות שהובילו להגשמת מודל המנויים אליו נגיע בהמשך.

 כותרות בלי רישיות? ככה נראית כתבה במגזין

וכעת לבעיות

אולי זה לא הוגן לבקר עיתון יומי על פי הגיליון הראשון שלו, אבל אחרי כל כך הרבה רעש, רופרט מרדוק היה צריך לדאוג שהמוצר יהיה מושלם. הוא לא כזה. הבעיה הגדולה ביותר של האפליקציה נכון לרגע זה היא התרסקויות לא מעטות, ואיטיות כמעט בלתי נסבלת גם של טעינת התוכן וגם של הפעלה כללית. בנוסף כל עמוד הוא למעשה תמונה ולא מורכב מטקסט. אי אפשר לסמן טקסט ולהעתיק אותו, או ללחוץ על מילה ולקבל פירוש שלה, או כל פעולה אחרת של מניפולציית טקסט.

כאמור, גם טעינת החומר איטית ומעצבנת. הורידו את האפליקציה (חינם - שימו לב, קישור לאייטיונס) והפעילו אותה. האפליקציה תתחיל להוריד את העיתון היומי. ההורדה לקחה זמן רב מאוד, כנראה בגלל העומס על השרתים. הדבר המוזר הוא שאחרי ההורדה בכל פעם שתרצו לקרוא כתבה תאלצו להמתין עוד כמה שניות ולראות את גלגל השיניים עובד. מה שקורה הוא שהעיתון ממשיך להתעדכן לאורך היום ולכן בכל פעם שאתם בוחרים כתבה, הדיילי בודק אם יש עדכון. הדרך היחידה להיפטר מהאיטיות הזו היא לנתק את האייפד מהרשת. הכל זז הרבה יותר מהר עכשיו. בנוסף, למרות שהדיילי מתעקש לדעת היכן אני בעולם, הוא התעלם לחלוטין והמשיך להציג את מזג האוויר בניו יורק. אולי מדובר בפרסומת שהמטרה שלה היא לגרום לקורא לארוז הכל ולטוס.

טוען... בזמן הזה יכולנו לקרוא מוסף ספורט שלם

המודל שמרדוק אוהב

רופרט מרדוק הוא אחד מהאנשים המוכרים והחזקים ביותר בתחום המדיה בעולם. כבר זמן רב שהוא מסתובב עם מחשבה אחת בראש - איך לעשות כסף מעיתונים, גם אם הם מקוונים. מרדוק דיבר די בבוטות כנגד התפיסה שנוצרה ברשת על פיה תוכן צריך להיות מוצג חינם. צוות של עורכים מיומנים וכותבים עולה כסף. הדחיפה לכיוון תוכן חינם שוחקת משכורות, דבר שגורם לפגיעה באיכות התכנים. תוכן חינם גם דורש להסתמך על פרסומות בלבד והמודל הזה לא מוצא חן בעיני מרדוק.

כאשר האייפד יצא, מרדוק ראה בו את ההזדמנות המתאימה - מדיום חדש שאינו האינטרנט, בו אנשים רגילים לשלם בתמורה למה שהם מקבלים. אבל הוא ידע שהמודל הרגיל לא יעבוד. במשך חודשים רבים התקיימו מגעים בין מרדוק ואנשיו, לבין ג’ובס ואנשי אפל. השמועות שעלו סביב המפגשים הללו דיברו בעיקר על מודל המנויים שהדיילי (Daily, משמעותו יומי) יביא איתו. השמועות בשבוע שעבר עוד דברו על 99 סנט ליום, מה שאומר שמנוי יעלה 328.5 דולר לשנה - מספר בלתי נתפס שלו היה המספר האמיתי היה מבשר את מותו של הדיילי כבר ביומו הראשון. אז כמה זה יעלה לנו באמת? ובכן, 99 סנט לשבוע.

מודל המנויים של אפל

תוכלו ליהנות מהדיילי למשך השבועיים הקרובים חינם. לאחר מכן תצטרכו להתחיל לשלם. מנוי לעיתון עולה 0.99 דולר לשבוע, או 39.99 דולר לשנה. אדי קיו, האחראי לתפעול של אייטונס וחנות האפליקציות, ציין שזה המודל שהגיעו אליו עם הדיילי ומודלים אחרים - למגזינים ועיתונים נוספים, יושקו בקרוב. מודל המנויים הוסיף נדבך חשוב ומעניין נוסף - הרשמה.

 מסך ההרשמה. רק דולר בשבוע!

מי שרוצה לרכוש מנוי, או להגיב לכתבות, חייב להרשם ולתת את שמו ואת האימייל שלו. מדוע זה חשוב? אחד מהנושאים שהיוו מכשלה ליצירת תוכנית מנויים עד כה הייתה שאפל ראתה בלקוחות האייפד והאייפון לקוחות שלה. יצירת מנוי הייתה אפשרית כבר לפני זמן רב אך לעיתון או למגזין לא הייתה גישה לפרטים של המנויים. העיתונים היום יוצרים פילוח מדויק למפרסמים שלהם. הם יודעים בני כמה המנויים, היכן הם גרים, ועוד פרטי מידע לא מעטים. על ידי יצירת ההרשמה הנפרדת הזו, אפל אפשרה לדיילי לקבל חזרה את השליטה על הנושא החשוב כל כך.

הדיילי לאנדרואיד?

מרדוק ציין מעל הבמה שהדיילי יגיע לטאבלטים אחרים, אחרי שאלו יתבססו טוב יותר בשוק. מעניינת יותר התוספת שזרק בסוף התשובה הזו “השנה שעברה, השנה הזו והשנה הבאה שייכות לאפל”.