הו מגיב 19, תפרחת ירכיים פועמת!
כלי מקוון חדש מאפשר לכם להפוך כל מילה לשיר אירוטי מרטיט בעברית. מה אפשר ללמוד ממנו על המוח האנושי, ומי צריך את זה? אולי מי שאהב את מייצר שירי הביטלס האוטומטי, מחולל שמות הלהקות ודומיהם
<< המולטיספירה: רבנים ושחקניות פורנו נגד פייסבוק
מתי בפעם האחרונה ריגשתם את בני הזוג שלכם בשיר אהבה רומנטי? אל תמהרו להתמרח בקיטש: אהבה זה נורא 2010, ומה שהולך היום זו שירה אירוטית. הנה דוגמה מפרי מקלדתי:
מגיב 19, צווחה קוצפת
דוממת, קנטרנית
נפש ורודה על גבי רוך דומם
הו, מגיב 19
שאיפה בהירה, עמומה
יחסים ריקים כליטוף משגל אופף
אבל כל מה שאני כתבתי מהפואמה שלפניכם זה צמד המילים "מגיב 19". השבוע עלה לאתר של מגזין האמנות והסקס Ms.Use מחולל שירה אירוטית, שמאפשר גם לעיתונאי טכנולוגיה ליצור שירים מרגשים בלחיצת כפתור. אתם רק מכניסים ביטוי, והמחולל שותל אותו בשיר שבנוי לפי תבניות שירה מודרנית, מהיבואן לצרכן. הנה, תראו:
צב אוכל פירה, כמו משכב כוחני
פרח אדום כמעט כמו רוך אנחה
זיעה, מסתורין רחוב אפל
בלחש, בלחש
את המחולל כתב שועל התוכנה הוותיק וידיד המערכת ניר יניב. לניר יש היסטוריה ארוכה של זמן פנוי מדי. בשנות התשעים הוא כתב מחולל קללות שהפך לתופעת רשת. המחולל יכול לשלוח מספר קבוע של קללות לכל נמען מייל שתרצו, והוא עדיין משרת את הציבור הרחב.
בואו להגיב בעמוד הפייסבוק של ynet
אמנות נוגעת
באוגוסט אשתקד כתב ערן הדס בבלוג חדר 404 אסופת שירים שכתב באמצעות שירות השלמת החיפושים של גוגל (Google Suggest). כל שורה מתחילה במילה האחרונה של השורה שלפניה, וגוגל סאג'סט הציע את השורה עצמה. יניב אהב את הרעיון וכתב מחולל שמבצע את התעלול הלירי הזה באופן אוטומטי.
עובדים על המוח שלכם, ובקלות
המוח קולט הרבה יותר גירויים ממה שהוא מסוגל לעבד, וכדי להתמודד איתם הוא מחפש אוטומטית תבניות ודפוסים. במידה מסויימת, הדבר נכון גם לגבי יצירה ואמנות. זו הסיבה שאנשים יודעים להגיד שמשהו יפה לדעתם, אבל לא ממש יודעים להגיד למה: המוח שלהם מתייג את שהם רואים תחת "דברים יפים". מתוך כך, גם היצירה שלנו - מקורית ככל שתהיה - עשויה להפוך לתבניתית.
ומה קורה כשמזהים תבנית כזו (לדוגמה, מבנה של שיר מודרני), ומזינים את החוקיות לתוכנה? פרסטו - מקבלים יצירה שנראית אמיתית, לפחות ממבט ראשון. מצד שני, התבנית של יניב ומרודי לא תצליח להטעות את מי שמכיר שירה - באותו אופן שבו צופי טלוויזיה מנוסים יודעים שאת "שני גברים וחצי" לא כותבים אנשים אמיתיים.
כנראה שאמנות סינתטית עדיין לא יכולה להחליף את האמנות האנושית, אבל היא הולכת ומתקרבת. "המכונה שלי מייצרת זבל משובח יותר מכל בנאדם שהוא, זולת משוררים גדולים", אמר יניב.
רוצים לכתוב שיר של ג'ון לנון?
יניב הוא לא הראשון שבנה מחולל שמייצר שירה או טקסט יצירתי אחר. מכירים את המערכון הקלאסי של כוורת, בו מתראיין משורר ומספר שהוא אוהב לכתוב בעיקר שירים של ביאליק? הנה מחולל גאוני לשירי ביטלס. מעדיפים את סינטרה? סיימון וגרפונקל? בריטני ספירס? הקליקו ותכתבו כמו כוכבים.
מה דעתכם? האם גוגל, פלוס ניתוח תבניות אמנות יוכלו להחליף יצירה אנושית? האם תרצו לראות מחזה שנכתב, נניח, רק מציוצי טוויטר אקראיים? ספרו לנו בטוקבקים ובפייסבוק שלנו
מה הקשר בין ויקיפדיה, מבנה המוח ותלמידים עצלים? >>
לפנייה לכתב/ת 
