שתף קטע נבחר

 

הקצבים הראשונים

יצורים דמויי אדם חתכו סטייקים הרבה יותר מוקדם ממה ששיערנו עד כה. ממצאים מהשנה האחרונה כוללים עצמו בעלי חיים שעליהן סימני חיתוך

לפני שנים רבות, על חופיו של אגם במזרח אפריקה, התקבצו לקטי מזון רעבים כדי לזלול ארוחת סטייק קדמונית. הם פרסו את בשרן של חיות, שדמו בגודלן לפרות ולעִזים, באמצעות כלי אבן חדים וניפצו את העצמות כדי להגיע אל מוח העצם המזין שבתוכן.

 

זהו מחזה יוצא דופן בעיקר מפני שהוא התרחש לפני 3.4 מיליוני שנה, 800,000 שנה לפני הדוגמה הקדומה ביותר המוכרת עד כה של הומינידים המשתמשים בכלי אבן ואוכלים בשר.

 

לקטי המזון האלה היו כנראה בני המין הביולוגי אוסטרַלופיתֶקוס אַפַארֶנזיס, אליו משתייך גם המאובן המפורסם בשם לוסי. מדענים סברו במשך זמן רב שהאוסטרלופיתקים, ששיניהם ולסתותיהם היו מותאמים לאכילת פירות, זרעונים ומזונות צמחיים אחרים, היו בעיקר צמחונים.

 

הממצאים האחרונים, הכוללים עצמות בעלי חיים שעליהן נראים סימני חיתוך, נמצאו באתר הקרוי דיקיקה, רק כמה קילומטרים מן האתר שבו נמצאה לוסי באזור אפאר שבאתיופיה. העצמות האלה מרמזות על כך ש"אנחנו נוכחים כעת לדעת על תקופה ארוכה שבה הומינידים כללו גם בשר בתפריטם וערכו ניסויים בשימוש בכלי אבן", אומר המדען הראשי של המחקר שאנון פ' מק'פרון ממכון מקס פלאנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית בלייפציג שבגרמניה. מאמר המדווח על העצמות הופיע בכתב העת Nature ב-12 באוגוסט 2010.

 

מה גרם לשינוי התזונתי הזה? יש ארכיאולוגים הסבורים ששינויים אקולוגיים הביאו אולי את המין הזה לחפש מקורות קיום חדשים. "ייתכן שהתאמות התנהגותיות אפשרו לא' אפארנזיס להסתגל להפרעות הסביבתיות האלה בלי לעבור שינויים אנטומיים", מסכם הארכיאולוג דייוויד ר' בראון מאוניברסיטת קייפטאון שבדרום אפריקה.

 

מבקרי המאמר תהו אם אמנם נעשו הסימנים בכלי אבן, בין השאר מפני שלא נמצאו כלים כאלה באתר. תגליות עתידיות יפתרו ככל הנראה את השאלה. "אני חושב שנתחיל לראות הרבה יותר אנשים המחפשים באופן מכוון יותר... ראיות מסוג זה," צופה בראון.

 

הכתבה התפרסמה בגיליון דצמבר-ינואר של המגזין "סיינטיפיק אמריקן - ישראל" בהוצאת אורט.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
יוצאים לצוד
צילום: Gettyimages Imagebank
מומלצים