מתדלקים הפיכות: קול איראן מקטאר
אחרי שכמעט הפילה את אבו מאזן עם מסמכי המשא ומתן, עברה אל-ג'זירה לשלהב את ההמונים במצרים. "זה לא שקטאר תומכת באחים המוסלמים", אומר גורם בפתח, "קטאר מובלת על-ידי האחים המוסלמים". על הקשר בין רייטינג, נפט ואג'נדה פוליטית
מיליון מפגינים בכיכר א-תחריר בקהיר הופכים לשניים תוך דקת שידור. בכל כמה דקות עולה לדבר נציג אופוזיציה או מי מטעמו, ומקבל זמן אוויר כמעט בלתי מוגבל לומר את שעל לבו ולדווח על אירועים שחלקם מתבררים כלא מדויקים במקרה הטוב, או שקריים ומגמתיים במקרה הרע. לפעמים זה גובל בגיחוך, כאשר חלק מהמרואיינים עולים לשידור רק כדי לשבח את רשת הטלוויזיה על הסולידריות שהיא מפגינה עם האופוזיציה. קולו של הצד השני בסיפור כלל לא נשמע, אך יש דווקא כתבות פרופיל על סגן הנשיא הטרי, עומר סולימאן, מלוות בצילומים שלו לוחץ ידיים לנתניהו, פרס, ברק ולבני. על כך נאמר בערבית: אכן תמונות קשות. כך משלהבת אל-ג'זירה את מתנגדיו של הנשיא חוסני מובארק.
מצרים על סף הפיכה - הדיווחים והתמונות בעמוד מיוחד :
- דיווח: ניסיון התנקשות בסולימאן, מאבטחיו נהרגו
- התהפכו היוצרות: מבריחים סחורה מעזה למצרים
- אלפי מפגינים ברפיח; אירופה: להתחיל השינוי כעת
- "יום העזיבה": המונים בתחריר, הצבא תופס פיקוד
- נשארים עם היד על הדופק גם בפייסבוק של ynet
באופן אירוני משהו, חבים תודה ברשות הפלסטינית לרשת הקטארית על כך שהזרקור הוסט מהם לסיקור האירועים במצרים. אחרי שכמעט חוללו מהומות נגד הנשיא הפלסטיני, אבו מאזן, עברו לשלהב את ההמונים בקהיר. אבל גם ברשות הפלסטינית יודעים שהשידור הישיר מכיכר א-תחריר יכול בן רגע לעבור לכיכר אל מנארה ברמאללה. אז מדוע החליטה אל-ג'זירה לזעזע
"זה לא שקטאר תומכת באחים המוסלמים", אומר גורם בפתח, "קטאר מובלת על-ידי האחים המוסלמים". עם העובדות קשה להתווכח: קטאר היא ביתו של ד"ר יוסף קרדאווי, גדול הפוסקים הסונים, שידוע באהדתו לתנועת חמאס, קרדאווי שצידד בפיגועי התאבדות נגד ישראל, קרדאווי שאמר שאש"ף נפח את נשמתו וקרדאווי שמופיע אחת לשבוע מול 40 מיליון צופים בערוץ אל-ג'זירה. בעיקר זכורה הופעתו בשבוע שעבר, שבה קרא לחוסני מובארק ללכת הביתה - בשידור חי, קבל עם והעולם הערבי.
כתבים של אל-ג'זריה במשרדי הרשת בקהיר (צילום: AP)
כבר קשה לעקוב אחרי קצב ההתפתחויות במזרח התיכון בחודש האחרון, שכלל הפיכה בתוניסיה, נפילת ממשלת סעד אל-חרירי בלבנון, מהומות קשות במצרים, ומי בכלל זוכר שאך לפני זמן לא רב, התחוללה רעידת אדמה ברשות הפלסטינית עם חשיפת מסמכי המשא ומתן. ומעל כל אלה, מלהטטת במקצועיות רבה, רשת התקשורת המפורסמת ביותר בעולם בימים אלו - אל ג'זירה, שמביאה לכל בית ערבי את רוחות השינוי, אותן רוחות שהיא בעצמה מלבה.
סיקור ההפיכות מעלה כמה שאלות: מהו סדר היום שעומד מאחורי שידוריה של רשת אל ג'זירה, והאם צודקים המתנגדים לה בעולם הערבי, שטוענים כי יש ציר סודי בין קטאר ומנהיגה שמארחים את הרשת במדינתם, לבין תנועת האחים המוסלמים, חמאס ושחקנים נוספים שמבקשים לעשות שינוי פוליטי רחב היקף במזרח התיכון בעטיפה של שידור נוצץ, יוקרתי וחובק עולם. מטרתה המוצהרת של הרשת היא להשמיע את "הקול האחר" בעולם הערבי, ומה שנראה טריוויאלי כל כך במערב אינו מובן מאליו במזרח התיכון. על העיקרון הזה שילמה אל ג'זירה ביוקר. משרדי הרשת נסגרו ונפתחו חדשות לבקרים בכווית, ירדן, מצרים, הרשות הפלסטינית ואפילו בעיראק בעקבות פרסומים ביקורתיים מדי.
"אל-ג'זירה עלתה לאוויר ב-1996, שש שנים אחרי שהחלו פעילות רשתות הלוויין הפאן-ערביות. אחת ממטרותיה המוצהרות היא להציע אלטרנטיבה ולהדוף את הפלישה התרבותית המערבית", מסביר ד"ר אוריה שביט, מזרחן מאוניברסיטת תל-אביב. "העניין הוא שמבחינה חזותית וצורנית, אל-ג'זירה מעבירה את מסריה בקונסטרוקציה מערבית. היא נראית מערבית, היא דומה
עד כמה שאל-ג'זירה תצהיר, היא אינה רשת עצמאית והפרסומים בה מוטים על-פי רצון מנהיגי קטאר. יו"ר "הפורום למזרח תיכון חכם" וראש הנציגות הישראלית לשעבר בקטאר, אלי אבידר, סבור שתמונת העולם הפופוליסטית והפרו-איסלאמית שמציירת אל-ג'זירה, היא בבואה לקו האופורטוניסטי שבסיס עמדתה של קטאר. "צריך להבין שמדובר בנסיכות קטנה עם עתודות הגז הגדולות בעולם. גרים בה 800 אלף בני אדם, מתוכם רק 160 אלף קטארים. בית המלוכה חושש בכל רגע נתון מהפיכה בתוך משפחת אל-תאני (מהצד הנאמן לאמיר המודח) או מצד גורמים איסלאמים קיצונים. כפועל יוצא מכך, אל-ג'זירה, עם מאות מיליוני הצופים שלה מדי ערב, תומכת בכל ארגון שיספק לשלטון הקטארי לגיטימציה להתקיים. היא זו שהפכה לדוגמא את יוסף אל-קרדאווי למטיף הפופולארי ביותר בעולם הערבי, היא תמכה בהשתלטות חמאס על רצועת עזה וכיום היא גם התומכת מספר 1 של חיזבאללה בניסיון ההשתלטות שלו על לבנון. אל-ג'זירה היא תמיד הראשונה לחשוף שחיתויות או לתקוף משטרים ערביים אחרים, אך לא תוכל למצוא בה ביקורת דומה על התנהלות השלטונות בקטאר".
המסך של אל-ג'זירה, לאחר שהוחשך (צילום: AFP)
לדברי אבידר, מאחורי עמדתה הצעקנית של אל-ג'זירה עומד ניסיון לייצר רייטינג גבוה, וזה עולה לא פעם בקנה אחד עם הסתירות הרבות שבבסיס המדיניות הקטארית. מצד אחד, אל-ג'זירה מובילה קו ריאקציוני אנטי-מערבי, אך מצד שני קטאר הייתה זו ששימשה בת-ברית אסטרטגית של ארה"ב במלחמה בעיראק, ואירחה את מפקדת הצבא האמריקני בדוחא.
"מכבה מדורות עם חביות של נפט"
אבל מעבר לכל ההסברים האחרים, נראה כי אין מנוס מהמסקנה שהתייצבותה של אל-ג'זירה בצד המהפכנים נובעת במידה רבה מיחסיה המצוינים של קטאר ואיראן. האחרונה היא המרוויחה העיקרית מקריסת בני בריתה של ארצות הברית במזרח התיכון בזה אחר זה. מסמכי ויקיליקס חשפו את עומק הקשר הקטארי-איראני. בזמן שמדינות כמו סעודיה דחקו בממשל האמריקני לתקוף את"בעוד שמדינות כמו איחוד האמירויות, סעודיה, בחריין וכוויית מסוכסכות עם איראן - המדינה היחידה במפרץ שיש לה יחסים מצוינים עם טהרן היא קטאר. קטאר תמיד תנסה להיראות כמי שמנסה לפשר בסכסוכים. הבעיה היא שיש לה כישרון נהדר לכבות מדורות 'עם חביות של נפט'", אומר אבידר. למרות זאת, אבידר סבור כי פרסום מסמכי המשא ומתן בין ישראל לרשות אינם מעידים על עסקה כלשהי שנרקמה בציר טהרן-דוחא. "אין כאן דיל. יש כאן רצון לתמוך בעמדת חמאס ויש רצון לשמור על רייטינג. אל-ג'זירה מעניקה לקטאר עוצמה גדולה בזכות הרייטינג האדיר שיש לה, ואת העוצמה הזו הקטארים רוצים לשמר".
קרב האגרוף בין אל ג'זירה לרשות הפלסטינית לא החל באחרונה. כבר עשור שלם, אולי יותר, רוחשת השנאה בין שתי היריבות המרות וגם יאסר ערפאת, סבל מנחת זרועה של הרשת הקטארית, שלא חוששת לומר את מה שערוצים ערבים אחרים מפחדים אפילו לחשוב. לרשת הקטארית יש אינטרסים ויש אג'נדה, כפי שמגדיר זאת גורם בפתח: "הטון שלה מזכיר לי את הטון של פוקס ניוז לפני הפלישה האמריקנית לעיראק", משל לסיקור חד-ממדי ובלתי מסויג.
תמונות אמיר קטאר בהפגנות חמאס
עדויות ליחסים המתוחים בין הפלסטינים לקטארים נמצאות גם במסמכים שהודלפו לרשת, בהם צוטט מפקד המשטרה הפלסטינית, חאזם עטאללה, ב-2008 שמישהו מקטאר מממן את חמאס. אבו עלא מצוטט בפגישה באותה השנה שרשת אל-ג'זירה אינה ידידה של הרשות הפלסטינית ונמצאת בצד של חמאס. בין המסמכים אפשר היה גם למצוא ציטוט של סאיב עריקאת שהאשים את אמיר קטאר בכך שהוא מתקשר באופן אישי לאינטלקטואלים פלסטינים ומבקש מהם לתקוף את אבו מאזן.
אקדמאים פלסטינים, שאינם נמנים עם תומכי פתח, סבורים שלרשות הפלסטינית יש בעיה עם אל ג'זירה, משום שהרשת אינה חוששת לגעת בנושאים רגישים, נושאים שברשות הפלסטינית מעדיפים להסתיר. קטאר הייתה גם המדינה שכינסה פסגת חירום ערבית בעקבות מבצע עופרת יצוקה בעזה. אבו מאזן הוזמן, אך בחר שלא להגיע, כנראה מחשש שקטאר תנצל את המצב כדי לנגח אותו. "קטאר לא לוקחת צד במאבק בין פתח לחמאס, והרשות הפלסטינית רואה את זה כאילו קטאר לוקחת את הצד שנגדה", אומר איש אופוזיציה פלסטיני, ומתקשה להסתיר את שביעות רצונו מהתנגחות הרשת הקטארית ברשות הפלסטינית, "עמדת הרשות היא שאם אתה לא איתנו במאת האחוזים אז אתה נגדנו".
בזירה התקשורתית הפנים-פלסטינית, לא ידעו איך לבלוע את חשיפת המסמכים. כדי "לעזור" להם להבין, כינס ראש המודיעין הכללי ברשות, הגנרל מאג'ד כפאח, את אנשי התקשורת הפלסטינים הבכירים לשיחה. בסופו של דבר, עיתונים ואתרי אינטרנט המזוהים עם פתח פתחו בהתעלמות אלגנטית מהחשיפה ואחר כך בחרו להבליט את תגובות ההנהגה ואת הפגנות התמיכה בה. בהנהגת חמאס ברצועה מינפו את החשיפה לטובתם ותמונות האמיר הקטארי הפכו פופולאריות יותר מתמונותיו של סדאם חוסיין, והונפו בהפגנות ובתהלוכות. בפתח עדיין מסרבים להתרגש, שם בטוחים שדעת הקהל הפלסטינית לא תשתנה בעקבות הפרסומים. בלאו הכי, החדשות משתנות ואנשים שוכחים, ובקצב שזה קורה בחודש האחרון - מי בכלל זוכר את הוויתורים מרחיקי הלכת של הפלסטינים בירושלים?
לפנייה לכתב/ת 
