שוויון זה טוב ויפה, אך האבולוציה נמשכת
בינתיים, האבולוציה היא זו שמכתיבה את הקצב, והיא זו שגרמה לכך שנכון לרגע זה, הגנים שלכן, גבירותיי, שונים בהחלט מהגנים שלכם, רבותיי
מה שנשאר היום הוא חיפוי פתטי לגבריות. הצורך התמידי לשמוע שאתה "גבר", או בהכפלה לשם הדגשה, "גבר גבר", רק מצביע על כך: אם אין לך שום הוכחה שאתה גבר, צריך להשמיע לך את זה שוב ושוב כדי שתאמין שכזה אתה.
בינתיים, נשים מנהלות עניינים ומרגישות כמו "גבר לעניין" כשהן צונחות ממסוקים, צועקות מעל דוכן הכנסת, מתכנתות את הגברים שלהם לפי הלו"ז העמוס בין הילדים, העבודה והשאיפות, וכל מה שהן מחכות לשמוע הוא "יש לה ביצים".
הכל טוב ויפה, רק לא סיפרתם את זה לדנ"א ולמוח, שני הגורמים המרכזיים שמנהלים את איך שאנחנו נראים ומתנהגים. הם לא יודעים על הפמיניזם, הם לא יודעים שנשים עכשיו הן כמו הגברים, והם כנראה היחידים שזוכרים שלנשים אין ביצים אלא ביציות.
אתם יודעים למה?
דארווין כבר הסביר את זה, אבל היום הוא כנראה מליגה אחרת. אבולוציה לוקחת זמן, חברים. אי אפשר להכתיב לה את הקצב. בינתיים, האבולוציה היא זו שמכתיבה את הקצב, והיא זו שגרמה לכך שנכון לרגע זה, הגנים שלכן, גבירותיי, שונים בהחלט מהגנים שלכם, רבותיי. כשעוד הייתם מצבור קטן של תאים, היא הכתיבה את התמונה - ואני אספר לכם בדיוק מהי התמונה.
ברירת המחדל של הטבע היא נקבות
כשכל אחד ואחד מאיתנו היה עוד מצבור קטן של תאים שנלחם על חייו בתוך רחם חמים - הוא היה נקבה. ואני אחזור על זה ליתר הדגשה - ברירת המחדל של הטבע היא נקבות! כל עוּבּר עד השבוע השמיני להתפתחותו הוא נקבה ובעל פוטנציאל להתפתח לנקבה. רק אם יגיע פרץ מספיק של טסטוסטרון לאותו צבר תאים, אז תחול פנייה חדה והעובר יתחיל להתמיין לזכר.
אתן, גבירותיי, ברירת המחדל של הטבע, רוצות לשכוח שזכיתן להיות נשים? אתן רוצות להיות גברים? מי שמע על דבר כזה?
בואו נלך עוד קצת יותר רחוק: עם פרץ הטסטוסטרון ברחם מגיעה ההחלטה שהעובר יהפוך לגבר. מה קורה אז?
כל מערך ההתפתחות המוחי משתנה. מוח נשי ומוח גברי שונים מאוד. הטסטוסטרון מורה למוח, למשל, לצמק את אזורי התקשורת הרגשית ויכולת הבעה בדיבור, ולהכפיל בגודלם את האזורים המקושרים עם דחף מיני.
גברים נוטים הרבה יותר מנשים להתאהב ממבט ראשון - למה? מפני שכשהם בחיפוש רומנטי או מיני, מסלולי המוח שלהם שקשורים בעיבוד ראייה פועלים הרבה יותר מאצל נשים. הנשים, לעומת זאת, מתוכנתות לחפש רמזים קוליים והתנהגותיים שיצביעו על אי נאמנות אצל גבר, כדי שיוכלו להימנע מקשר לא אמין. אולי בשטח זה לא תמיד מתבטא, אבל בגנים זה עדיין נמצא ומשפיע על ההתנהגות הנשית, בין אם אנחנו מודעות לכך ובין אם לא.
רוצים הצצה לגנום האנושי? בבקשה: נמצא שנאמנות אצל גבר קשורה להורמון ואזופרסין. ככל שהגן לקולטני ואזופרסין במוח יותר ארוך, כך הגבר יותר נאמן. למה? כי הוואזופרסין מעצים סיפוק מיני מבת זוגך ומפחית מאוד את הנטייה לחפש אותו אצל אחרות.
מצד שני, יש אנתרופולוגים שטוענים שתכסיס פיתוי ונטישה הוא עתיק כל כך באבולוציה האנושית, שאולי הברירה הטבעית העדיפה גברים שרימו נשים לצורך השגת יחסי מין, מה שהכריח את המוח הנשי להיות כה חשדן כלפי אי נאמנות.
זוהי משוואה אחת מיני רבות לאי השוויון האבולוציוני. גברים ונשים תופשים את העולם ומתקשרים איתו בדרכים שונות לגמרי.
אז איפה השוויון? אם הוא לא נמצא במוח, ולא בדנ"א. היכן הוא? מה משמעותה של ריצת האמוק הנשית אל עבר הגבריות? גבירותיי, להיות נשים בא לכן טבעי - למה להילחם על משהו שלעולם לא יהיה לכן? כן, תוכלו לכבוש את התפקידים הגבריים ולשלב את הקריירה המפוארת יחד עם גידול ילדים, אבל בתוך כל המהומה הזו זיכרו שאתן נשים. שמותר לכן פשוט להיות יפות, רגישות, ופגיעות כשצריך.
הבה נשעט קדימה, בנות, אבל בואו נעשה את זה בחינניות. אחרת אין לגברים הזדמנות לתת לנו את הכבוד וההערכה הראויים לנו כנשים. בגלל זה הם מאוימים כשאנחנו שועטות קדימה. בואו נייצג את האסטרוגן שלנו בכבוד, בנות. ואתם, הגברים, אנא עמדו מאחורי הטסטוסטרון שלכם ותנו לו להוכיח את עצמו בזמן אמת.
- רחלי לנגפורד, MSc,
בוגרת המחלקה לניורוביולוגיה, בי"ח הדסה. עסקה בחקר תיקון מומי מוח מולדים באמצעות תאי גזע.
