רחובות: במקום ריאה ירוקה - 45 אתרי פסולת
סקר אקולוגי חדש מגלה כי מרחב טבעי אחרון מסוגו - בין רחובות לנס ציונה - הפך לרצף של אתרי פסולת פיראטיים. לצד זה, התגלה גם ביוב זורם ושורה של מבנים חקלאיים נטושים. כך נראית ריאה ירוקה, שיועדה בחלקה להיות שמורת טבע
מרחב טבעי אחרון מסוגו - המשתרע בין נס ציונה, רמלה ורחובות - אמור היה לשמש כריאה ירוקה ובחלקו אף יועד לשמורות טבע. אך סקר אקולוגי חדש שבוצע בו מגלה כי יש בו כיום לא פחות מ-45 אתרי פסולת בלתי חוקיים וכן שורה של מפגעים סביבתיים.
הסקר, שממצאיו מתפרסמים כאן לראשונה, בוצע עבור החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים וועד הפעולה למען מרחבי רחובות. תמונת המצב שהוא חושף מגלה כי עשרות אתרי הפסולת מתפרשים על פני רצועה קטנה מאוד - כ-10 קמ"ר רבועים בלבד - שבחלקה כאמור יועדה לטובת שמורות טבע.
חלק מאתרי הפסולת הם אתרי אזבסט מסוכנים ורעילים, חלקם אתרי פסולת חקלאית ומרביתם - אתרי פסולת בניין פיראטיים. אולם רשימת המפגעים בשטח אינה מסתכמת בכך. בשטח אותרה גם בנייה בלתי חוקית, ביוב בלתי מוסדר וגם מבנים חקלאיים נטושים.
אתרי פסולת פיראטיים בשטח (צילומים: החברה להגנת הטבע)
כך נראית ריאה ירוקה?
עורכי הסקר ציינו כי השטח שנבדק מכיל אזורים רבים בעלי ערכי טבע חשובים, בהם גבעות כורכר, עושר של צומח וכן שטחים חקלאיים נרחבים.
האזור המדובר מתפרש בין רחובות לבין הכבישים 40 ו-431 וכולל גם שטחים צפונית-מערבית לקיבוץ נצר סרני, את אזור עמק השושנים, גבעות רחובות ואגן בריכות רחובות. במרחבים הסמוכים לאזור זה חיים כיום כ-230,000 תושבים - מרביתם בערים רמלה, נס ציונה, רחובות ומושב סתריה.
ד"ר יובל ספיר, מנהל הגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב וחבר ועד הפעולה למען מרחבי רחובות, אמר בתגובה כי: "פינוי המפגעים הסביבתיים ואכיפת החוק, שימנע השלכת פסולת וחומרים מסוכנים, הם תנאי בסיסי להפיכת השטח לידידותי ונגיש לתושבים".
לדבריו, "מרחבי רחובות הם הריאה הירוקה של הערים במרחב כולו ופינוי הפסולת ומפגעים אחרים ממנו יהפכו את המרחב מחצר אחורית מוזנחת, לאזור נופש ופנאי טבעי פתוח".
בעקבות הממצאים, פנו נציגי החברה להגנת הטבע לרשויות המקומיות באזור בבקשה להפעיל את סמכותם ולטפל במפגעים.
אלון רוטשילד, רכז מגוון ביולוגי בחברה להגנת הטבע, הבהיר כי "המרחב מיועד בתוכניות להישאר שטח פתוח ואתרי הטבע המרכזיים שבו מיועדים להכרזה כשמורות טבע, ולכן יש להגן עליהם ולשמור על המרחב כולו כשטח פתוח, טבעי ונקי ממפגעים".
בחברה להגנת הטבע מציינים כי מדובר באתרים בהם ערכי טבע, נוף ומורשת, ולכן יש לבצע את הטיפול בזהירות ותוך התייעצות ותיאום עם הגורמים הרלוונטיים.
בחברה הבהירו עוד כי הם "תומכים בחידוש עירוני ובינוי בתוך העיר רחובות ובשימור כל המרחב הפתוח שממזרח לכביש העוקף המזרחי של העיר כשטח פתוח, המשמר את החקלאות והטבע שבו".
מעיריית נס ציונה נמסר: "העירייה פינתה בשנים האחרונות יותר מ-2,000 משאיות פסולת בניין. לא ידוע לנו שיש פסולת בנין בשטח נס-ציונה".
מעיריית רחובות נמסר בתגובה: "השלכת פסולת בניין בשטחים פתוחים היא מכת מדינה שלצערנו הרב הרשויות המוסמכות לכך אינן נותנות לה מענה. אם לא די בכך, העירייה הציעה להקים אתר לפינוי פסולת בניין באזור המדובר אולם המשרד להגנת הסביבה התנגד לכך. כיום העירייה מממנת ומבצעת ניקיונות יזומים במרחבים הפתוחים, אך אין בכך מענה ארוך טווח וכל עוד אין שימושי קרקע ראויים הם הופכים לאתרי השלכת פסולת. לפיכך פועלת העירייה לקידום תוכניות לפיתוח ושימור השטחים, כולל הקמת מערך שבילי אופניים והחייאתם של המרקמים ובין היתר אנו ממתינים לדוח מדיניות הוועדה המחוזית, שיאפשר שימושים במבנים חקלאיים המיועדים לשימור ולפיתוח- והכל במסגרת תוכנית מיתאר עירונית שרואה בשטחים הפתוחים כנכס שיש לפעול לפיתוחו ושימורו".
לפנייה לכתב/ת 
