על גלנט תיחרב ירושלים?
כאשר דנים על פי דין התורה בלבד - עלולים להגיע לחורבן ירושלים. חז"ל מלמדים אותנו שתמיד ראוי לשפוט לפנים משורת הדין. הרהורים בעקבות פרשת גלנט
בגמרא (מסכת בבא מציעא) מביא רבי יוחנן סיבה נוספת לחורבן: "לא חרבה ירושלים - אלא על שדנו בה דין תורה". אמירתו של רבי יוחנן איננה ברורה: הרי העובדה שדנים בדיני תורה היא בעלת משמעות חיובית, לכאורה. והגמרא אכן שואלת: "אלא דיני דמגיזתא לדיינו?" (כלומר, שידונו בדיני הגזלנים?! ורש"י מסביר שהיו דנים בייסורים ובחוזקה). מיישבת הגמרא את דבריו של רבי יוחנן, שיש לומר "שהעמידו דיניהם על דין תורה, ולא עבדו (עשוּ) לפנים משורת הדין".
על קוצו של י'
בגלל שדנו רק במידת הדין - ואפילו שהדין צודק - הרי שמדובר כאן בדין תורה. ומשום שלא דנו לפנים משורת הדין - זו הסיבה שבגינה חרבה ירושלים. כידוע, רבי יוחנן לא בא ללמד אותנו היסטוריה; דבריו נכנסו לתלמוד עקב
הערך הנצחי שגלום בהם, בדומה לדברי חז"ל אודות הנבואות שנכנסו לתנ"ך: "נבואה שנצרכה לדורות - נכתבה; נבואה שלא נצרכה לדורות - לא נכתבה" (ילקוט שמעוני).
השבוע נפל דבר בישראל. ממשלה שנבחרה על ידי הציבור, מינתה לתפקיד רמטכ"ל צה"ל אלוף עתיר זכויות, לוחם ומפקד על המעולות שביחידות הצבא. האלוף החל בחפיפה מסודרת לכניסה חלקה לאחד התפקידים הקשים ביותר שיש במדינה. שבועיים לפני כניסתו לתפקיד - המינוי בוטל, עקב דקדוק משפטי על קוצו של יוד, בלא דיון משפטי מסודר על ידי בית משפט.
בלי להיכנס למשמעות גבולות הגזרה של היועץ המשפטי לממשלה - האם ייעוצו אמור להסתכם בתמצות ניטרלי של העבירות, או גם בשיפוט ערכי ומוסרי שלהם – אין ספק שהדברים מתמיהים.
כולם חוטאים
קהלת, הוא שלמה מלך ישראל, לימד אותנו "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". כולנו בני אדם - כולל נשיאי המדינה, ראשיה, רמטכ"ליה, אלופיה, חייליה ואזרחיה. פרקליטים מבריקים וחוקרים מוכשרים יוכלו למצוא אצל כל אדם - אף אם הוא ישר מאין כמותו – אי דיוק בחוק, שייתכן שאותו אדם עבר עליו בלא משים ובלי כוונת זדון. אין חולק על כך שממנהיגי הציבור מצפים אנו להלך ביושרה ובניקיון כפיים הרבה יותר מאשר מהאדם הממוצע, אולם בל נשכח כי גם הם בני אדם, ומעצם אנושיותם – מעדו, במוקדם או במאוחר.
פרשת גלנט איננה מגלמת עבירה שיש בגינה קלון, או אמירת שקר מובהק. עיקרה הוא באי דיוק קל וחסר משמעות משפטית, במילה או מספר מילים מתוך תצהיר שנתן. מול מעידה זו עומדות זכויות רבות מספור, שירות משמעותי, ותרומה אדירה לעם ישראל ולצה"ל. לא ייתכן שכף המאזניים של המעידה הקלה, תכריע את הכף המלאה והגדושה בזכויות. גם אם שגה גלנט ולא דייק בלשונו בתצהיר שנתן לבית המשפט, וגם אם לשיטת היועץ המשפטי מתבקש משורת הדין לבטל את המינוי – היה נכון לנהוג לפנים משורת הדין.
רק נס יועיל שלא ינצלו אויבינו את צורת הפיקוד המוזרה הזו על צה"ל. נזכור את דברי רבי יוחנן, שהזהיר אותנו כי חורבן ירושלים עלול להגיע מכך שדנים רק בדין תורה, ולא עושים לפנים משורת הדין.
לפנייה לכתב/ת 
