סובארו XV - בסך הכל עניין של אופנה

הכל מותר בתצוגות אופנה. למשל דוגמנית עם גרביונים, וסט, שמלת סטרפלס וסנדלים. מין מראה שמשמעותו ברורה רק לאותם יחידי-סגולה שהגו אותו. עולם הרכב, לא במפתיע, משגר אף הוא מדי פעם יצירות דומות, שאיש אינו מבין את מקורן, למרות הצהרות חד-משמעיות של היצרן. השימוש במונחים כמו "קרוס-אובר", "רכב פנאי" או "רב משימתי" עשו אמנם רושם רב, אך בסופו של יום ספק אם הוסיפו לקוחות.

סובארו לא שיחקה את המשחק הזה, לפחות לא בעידן המודרני. דגמיה - למעט מוביל נוסעים אחד מוזר - הבהירו תמיד ובדיוק מה הם אמורים לעשות. כולל דגמי הפנאי הוותיקים והמאד מוערכים של החברה. ה-XV החדש נראה מעט פחות ברור. הוא אמנם צועד בדרך המוכרת של סובארו - שימוש בבסיס מוכר ומוכח מתחת למרכב ייחודי ושימושי - אך נראה כי הוא פרי ניסיון לשלב כמה אופנות מוטוריות חסרות גבולות, עד כדי חוסר יכולת לשייך לקטגוריה כלשהי.

• סובארו מציגה קרוס-אובר חדש - XV
  

במסלול התצוגה

במקום לייצר רכב פנאי קטן וחדש לחלוטין, לקחה סובארו את הפלטפורמה המוכרת של האימפרזה-B3, וביססה עליה גרסת פנאי. למרות שנדמה כי זו נקודת פתיחה בעייתית, מתברר שדווקא הצליח להם. ה-XV יפה ומרשימה יותר מהמכונית עליה היא מבוססת. קשתות גלגלים תפוחות, מסיטי אוויר וגגון סקסי, מצליחים להקנות לה מראה שונה ומעניין למדי.

אבל מה שיצא להם הוא לא בדיוק רכב פנאי. מרווח גחון של 15.5 ס"מ לא רק שאינו מעניק ל-XV יכולות שטח משמעותיות, הוא גם אינו מייצר את המראה הקרבי הנחוץ. למעשה, ה-XV נראית יותר כמו גרסת סטיישן של ה-B3 ופחות כמו גרסת הפנאי שלה. או, אם להשתמש בשפה הפנימית של סובארו, היא יותר ספורטבק מפורסטר. 

למרות שהיא מוגדרת "רכב פנאי", תנוחת הישיבה בה נמוכה למדי, וזה לא משהו שהיינו מצפים לו ברכב שכזה. הפתעה שנייה מצפה מאחור: למרות המראה הסטיישני, נפח האחסון של ה-XV הוא 301 ליטרים בלבד. לשם השוואה, יונדאי i30 סטיישן, שארוכה ממנה ב-4.5 ס"מ בלבד, מציעה 415 ליטרים. גם בתחום האבזור ה-XV אינה נדיבה במיוחד. למעט חלון שמש כסטנדרט, היא אינה מציעה הרבה יותר מהדגמים המאובזרים של ה-B3.   

במסלול של החיים

ה-XV מפתיעה לחיוב דווקא במקום שבו רכבי פנאי לרוב מצטיינים פחות - שיוט רגוע. נוחות הנסיעה, למרות כיול מתלים מעט נוקשה, מצליחה ליצור פשרה טובה בין נדנודים מיותרים ושיכוך טוב. אבל מי שמגיע עם ציפיות להתנהגות מהנה ואף ספורטיבית, אולי בגלל קרובת המשפחה המיתולוגית - ה-STi - יגלה שה-XV אינה מתמסרת לנהנתנות מוטורית. ולמרות שבסובארו מספרים בגאווה כי ל-XV יש הגה הידראולי, הוא אינו עולה בהרבה על ההגאים החשמליים המקובלים כיום בתעשיית הרכב.

יש לציין כי למרות הילת ההנעה הכפולה של סובארו, הבחירה במערכת שכזו ל-XV הנמכרת בישראל אינה כה ברורה מאליה. נדמה כי אין הצדקה אמיתית להנעה לארבעת הגלגלים, במכונית שיכולותיה בשטח אינן גבוהות משמעותית מאלו של מכוניות משפחתיות רגילות. ולראיה, בשווקים הזקוקים להנעה כפולה יותר מישראל השחונה, נמכרת גרסה עם מרווח גחון עדיף ב-3 ס"מ.

השילוב בין מנוע הבוקסר בנפח 2.0 ליטר (150 כ"ס) לתיבת ההילוכים האוטומטית, אינו מרשים. ארבעה הילוכים בלבד, ביחד עם ניסיון לשפר את צריכת הדלק - שמתבטא ביחסי העברה ארוכים - גורמים ל-SV להרגיש איטית למדי ואנמית. והאמת היא שזה לא ממש מצער. הבלמים היו שותפים לדעתנו, לאחר שהתחממו יתר על המידה בסוף קטע נהיגה מאתגר קמעה.

סוף מסלול?

בסוף תצוגת האופנה ששמה סובארו XV, נדמה כי הצופים נשארים מעט מבולבלים. הפרטים השונים אינם מצליחים להתגבש לכדי יצירה קוהרנטית, ולא ממש ברור מה רוצה ה-XV להיות. לעומת זאת, יש דבר אחד ברור למדי: ה-XV לא ממש עונה להגדרה של רכב פנאי. היא לא שימושית במיוחד, אין לה יכולת שטח משמעותית, וגם המראה שלה אינו הולם את הציפיות מרכב פנאי.

וזו בעיה, שכן יצרניות אחרות מציעות רכבי פנאי עם עיצובים ייחודיים ו"קרביים" הרבה יותר, כמו למשל ניסאן עם הג'וק - או כאלה שמציעים שימושיות עדיפה, כמו במקרה של סקודה ייטי. בסופו של יום, ה-XV לא מצליחה להשתלב בזרם האופנתי אליו היא מעוניינת להשתייך, ועם מחיר שמתחיל ב-142,000 שקל, היא גם אינה צפויה לנצח בקרבות של "עלות-תועלת".