מי יציל את אוצרות מצרים?
אוצרות מצרים העתיקה נמצאים בסכנה בשל המהומות במדינה, אולם הקהילה המחקרית שרויה בעלטה תקשורתית ונאלצת להסתפק בדיווחים סותרים על מצבן של העתיקות הנדירות
המהומות הנוכחיות במצרים עשויות לקבוע יותר מאשר את עתידם של אזרחי המדינה המצריים: הן עלולות להשפיע גם על אוצרות השייכים לאנושות כולה – אוצרות מצרים העתיקה.
כפי שהמלחמה בעיראק הובילה להרס ולביזה של רבים משרידי מסופוטמיה העתיקה ולנזקים חמורים למוזיאונים המקומיים שבהם אוכסנו, בין השאר, אוצרות ממלכת אכד, אשור ובבל - כך גובר כעת החשש בעולם לשלמותם של ממצאים ארכיאולוגיים בני אלפי שנים ממצרים העתיקה.
חוקרים רבים חשים כי למרות הדיווחים השוטפים על המהומות במצרים, אין הציבור נותן את הדעת על הסכנה הנשקפת למונומנטים ולממצאים ארכיאולוגיים בני אלפי שנים, שרידים לאימפריה מפוארת האחראית לרבים מהישגיה התרבותיים של העת העתיקה.
כזכור, במהלך המלחמה בעיראק נשדדו מעל ל-15,000 חפצים מן המוזיאון הלאומי בבגדד, ביניהם פסלים, לוחות בכתב יתדות וחותמות גליל, מתוכם רק כ- 4,000 אותרו על-ידי הרשויות או הוחזרו על-ידי האזרחים. חפצים רבים אחרים, חלקם נכסי צאן ברזל של מסופוטמיה העתיקה, נפגמו באופן חמור.
חפירות בלתי-חוקיות בעשרות אתרים ארכיאולוגיים גרמו לאובדנם של ממצאים יקרי-ערך שמצאו את דרכם לשוק העתיקות מבלי שניתן יהיה לתארכם או לשייכם בוודאות לאתר מוצאם, וכן להרס מוחלט של אתרים בני אלפי שנים.
אוזלת היד שהפגין צבא האמריקני אל מול הפגיעה בממצאים ארכיאולוגיים בעיראק הובילה בזמנו לביקורת בינלאומית חמורה, בין השאר בעקבות הקמת מחנות צבאיים על-גבי אתרים ארכיאולוגיים, ביניהם בבבל הקדומה.
הנזק הארכיאולוגי שנגרם במהלך שנות המלחמה בעיראק השפיע לנצח על האופן שבו תלמד האנושות על עברה בסהר הפורה, ערש הציוויליזציה, והולך וגובר החשש כי הלקחים המרים שהופקו בעיראק לא הופנמו, וכי הטרגדיה תחזור על עצמה גם במצרים.
דיווחים סותרים
החשש העיקרי מתמקד במוזיאון לעתיקות מצרים, המוכר בכינויו "המוזיאון המצרי", הממוקם בלב המהומות האלימות, בכיכר תחריר שבעיר הבירה קהיר. המוזיאון הוא מקום משכנם של מעל למאה ועשרים אלף פריטים, ביניהם מומיות פרעוני מצרים העתיקה, פסלים מונומנטאליים, כתובות חשובות ושלל חפצים זעירים כמו מטבעות ותכשיטים, ובין השאר נשמרים בו מנחות קבורה עשירות מקברו של תות-ענח'-אמון.
כבר בבוקר שבת שעברה החלו להישמע דיווחים על מאמצי הצבא המצרי להשתלט על מספר ניסיונות ביזה של המוזיאון. בטרם הגיע הצבא המצרי הקימו אזרחים מודאגים שרשרת אנושית אל מול שעריו, ובכל זאת הצליחו ונדליסטים לעקור את ראשן של שתי מומיות עתיקות, לנפץ ויטרינות, להטיח כ- 70 ממצאים על הרצפה ואף לגנוב חפצי זהב מחנות המוזיאון בשבוע שעבר.
בניין ממשלתי שנמצא בסמוך למוזיאון הובער על-ידי מפגינים בשבת שעברה, אך למקום עצמו לא נגרם נזק. לאחר מכן דווח על השלכת בקבוקי תבערה לחצר המוזיאון ונשמעו דיווחים נוספים על שריפה שפרצה, אולם טרם דווח על נזקים. חלק מעובדי המוזיאון ישנים בו מזה ימים רבים בניסיון להגן עליו.
צבא מצרים ליד המוזיאון המצרי בקהיר, כיכר התחריר (צילום: AFP)
ד"ר זאהי חואס, ראש המועצה המצרית העליונה לענייני עתיקות ואגיפטולוג במקצועו, פרסם לאחרונה בבלוג האישי שלו קריאה נרגשת להרגעת קהילת החוקרים הבינלאומית, שמביעה דאגה הולכת וגוברת לשלום העתיקות במוזיאון, באומרו כי ברצונו לשים קץ לשמועות שנועדו, לדבריו, להציג את העם המצרי באור שלילי.
חואס, הנחשב לדמות צבעונית המוכרת היטב בחוגים בינלאומיים בשל תביעותיו להשיב למצרים ממצאים ארכיאולוגיים המוצגים מחוצה לה, נוהג לכתוב בקביעות בעיתון הממשל המצרי אל-אהראם ואף לפקוד מסיבות בביתו של הנשיא המצרי מובארק.
באתרו הוא כותב כי הוא נמצא בקשר ישיר עם גנרלים מצריים המגנים על אתר הקבורה הפרעוני בסקארה, כ- 30 ק"מדרומית לקהיר, מפני בוזזים מקומיים, וכי הובטח לו כי אין בסיס לשמועות בנוגע להרס וביזה באתר זה או באתרי עתיקות אחרים, כגון לישט.
הדבר עומד בסתירה לכתבה שפרסם לאחרונה הכתב ג'פרי ברטולט בבלוג של כתב העת נשיונל ג'אוגרפיק, שם נכתב כי קברו של פקיד בכיר בממשלו של הפרעה תות-ענח'-אמון אכן נבזז וכי קברים אחרים בסקארה נפרצו, אך ככל הנראה לא נפגעו, ומנוגד לשמועות הנפוצות בין חוקרים ברחבי העולם, המדווחים על ניסיונות חוזרים ונשנים לשדוד חפצי יוקרה מקברים מצריים עתיקים בחסות המהומות.
בתוך כך נשמעו דיווחים כי טנקים מצריים מגנים על אתרי עתיקות בלוקסור שבדרום מצרים, שם נמצאים מקדשי כרנך ולוקסור וקברי עמק המלכים; כולם מוקד משיכה לתיירות עולמית. ידוע בודאות כי נזק נגרם לממצאים ארכיאולוגיים בקנטארה, באזור סיני, שם דווח על ביזת מחסן בו נשמרו הממצאים.
מתגייסים למען העתיקות
הדיווחים המשתנים מסעירים את חוקרי מצרים העתיקה ברחבי העולם, אך הקשר עם צוותי משלחות המחקר שנותרו במצרים עצמה אינו סדיר, היות והממשל המצרי מצנזר את התקשורת ברשת האינטרנט.
אתרי אינטרנט רבים מנסים לאגד בתוכם את פיסות המידע הסותרות וליצור תמונת מצב עדכנית שתשקף נאמנה את הנזקים הנוכחיים לשרידים ארכיאולוגיים במצרים, אך בהעדר דיווחים אמינים בתקשורת ולאור ניסיונות הממשל המצרי להסתיר מידע, התמונה המלאה עודנה מעורפלת.
לאור ההתפתחויות האחרונות הודיעו צוותי חפירה בינלאומיים רבים על ביטול משלחותיהם למצרים, ומשלחות רבות מרחבי העולם צפויות בוודאי לשקול מחדש את מעורבותם העתידית במדינה. כמו כן, ברחבי העולם נערכים לאפשרות שעתיקות מצריות גנובות ימצאו את דרכן לשווקים הבינלאומיים ויוצעו למכירה למוזיאונים.
ליאת נאה היא כותבת ותלמידת תואר שני בארכיאולוגיה מקראית במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, ירושלים
לפנייה לכתב/ת 
