ארה"ב: בת 19 מכורה לאכילת סבון ואבקת כביסה
טמפסט הנדרסון, סטודנטית לסיעוד מפלורידה, ליקקה מדי שבוע חמישה סבונים. רופאיה היו מודאגים מכך שהתמכרה לאכילת הסבונים הרעילים - וחששו לחייה. כיום היא עוברת שיקום ממושך בהפרעה הנדירה, הקרויה PICA
"אני זוכרת את הפעם הראשונה שבה טבלתי את האצבעות באבקת כביסה. טעמתי את האבקה, והטעם היה מתוק ומלוח ומאז התמכרתי", כך מספרת טמפסט הנדרסון, בת ה-19, המכורה לאכילת סבונים ואבקות כביסה. עתה רופאיה של הנדרסון מזהירים כי ההתמכרות מסכנת את חייה. את הסיפור הביא אתר ה"דיילי מייל" הבריטי.
"אני אוהבת את התחושה הנקייה שהסבון נותן לי"
הנדרסון, סטודנטית לסיעוד מפלורידה, יודעת שאכילת סבון מסכנת את בריאותה,
"אני אוהבת את התחושה הנקייה שהסבון נותן לי", מספרת הנדרסון. "כשאני אוכלת סבון אני מרגישה עוד יותר נקייה, מאשר אם הייתי רק משתמשת בו לרחצה".
לאחר שישה חודשים של אכילת סבון החליטה הנדרסון לפנות לעזרה רפואית. היא אובחנה כסובלת מהפרעה נדירה הקרויה PICA - תיאבון לחומרים לא מזינים. בהפרעה זו קיימת כפייתיות לאכילת חומרים כמו מתכות, מטבעות, גיר, סוללות, משחות שיניים ואפילו אבק ועפר. המצב נגרם לעיתים בשל מחסור במינרלים, מה שעשוי להסביר את העובדה שלנשים רבות בתקופת ההריון ישנה גחמה לאכול פחם, כשקיים אצלן מחסור בברזל.
אולם במקרה של הנדרסון הרופאים מאמינים שהמצב נגרם מלחץ, לאחר שנפרדה מהחבר שלה, העונה לשם ג'ייסון. "הוא אמר לי שהוא עוזב לקולג' בקנזס ללמוד מינהל עסקים", היא מספרת. "התחננתי שיתן צ'אנס לזוגיות הזו ממרחק, אך הוא אמר לי שזה נגמר בינינו. הייתי הרוסה".
מצבה של הנדרסון החמיר כשעזבה את משפחתה בפלורידה ללימודים בקולג', מרחק חמש שעות מעיר מגוריה. "הלחץ הלך וגבר", היא משחזרת. "בלי חבר, בלי משפחה, הפכתי לאדם בודד עצוב ומדוכא".
אחד המומחים הגדולים בעולם בתחום הפרעת ה-PICA, ד"ר ברטון בליינדר, הסביר ל"דיילי מייל" כי אכילת סבון בכמויות כאלה היא רעילה ביותר. "מדובר בכימיקלים מסוכנים שהם בדרגת pH גבוהה, כלומר בסיסיים. בנוסף יש בהם חומרים רעילים, אשר פוגעים בחילוף החומרים, גורמים לבעיות עיכול ומביאים להפרעת איזון החומציות בדם".
"אהבתי תמיד להריח אבקות כביסה וסבונים" מספרת הנדרסון, "אבל כשהחיים הפכו יותר ויותר לחוצים, מצאתי שאכילת סבון משפרת את המצב. זוהי התמכרות, אני לא מסוגלת להפסיק. הרופאים לוחצים עליי להוציא מהבית את כל הסבונים וחומרי הניקוי שמעוררים את ההתמכרות שלי".
בינתיים החלה הנדרסון לעבור טיפול פסיכולוגי התנהגותי אינטנסיבי שאמור לסייע לה למצוא תחליפים שימנעו ממנה להגיע לסבון. הפסיכולוגים גם עודדו אותה לצאת לצעידות ארוכות ולהימנע ממקומות כמו חדרי אמבטיה ושירותים.
אבל סוף טוב הכל טוב: הטיפול אכן הצליח ומאז ספטמבר, הנערה שנטלה עמה שלושה סבונים למקלחת, הפסיקה לאכול סבונים.
לפנייה לכתב/ת 
