היא מובטלת ודורשת שיעבור מקום עבודה
היא אומרת שניסתה לחיות איתו בדרום, אבל לא טוב לה שם והיא מתגעגעת למשפחה שלה בצפון. הוא לא מוכן לבקש העברה למקום חדש אם טוב לו כאן והוא המפרנס היחיד בבית. זה מגיע לדמעות בכל פעם מחדש
זוגיות טובה היא נדירה מאוד. בדיוק מהסיבה הזו, מצאתי את עצמי לא פעם חושבת איך נראית זוגיות שבאה מאהבה. אני מטיפה לחברותיי באופן קבוע שכל בן או בת זוג צריכים לוותר על 50% מהבקשות שלהם, כדי שהקשר יצליח.
הרי אני טלי ובעלי הוא טל, לא סתם כל אחד מאיתנו הוא אדם בפני עצמו. ברור שיש לנו דעות וחלומות שונים ולעיתים אף מנוגדים, וגם חלק משותפים. למשל, עד היום אפשר לשמוע את טל ממלמל לעצמו "מה הייתי עושה בתאילנד אם לא היתה טלי" ואותי עונה מיד "מקבל זיבה".
ובכל זאת, אני לא יודעת כמה ויתורים נהיה מוכנים לעשות למען זוגיות טובה, ועד כמה אנחנו מותחים את הקו בכל פעם. אני בסך הכל אומרת את דעתי, ולא מחייבת את כולם להסכים איתי, כמו שאני לא מצליחה להגיע לעמק השווה עם לירון, למשל.
יכול להיות שאתם זוכרים אותה ואת אלון, בן זוגה, מטור קודם שעסק בכך שלירון נהנית להישאר מובטלת. כשהשניים הכירו, הקשר נראה מבטיח ממש: אלון הגיע לפגישה עיוורת, בלי כוונה להתעמק בזוגיות, כי הוא בדיוק יצא ממערכת יחסים של שלוש שנים. אפשר לומר שהסיבה היחידה שהוא רצה לראות בחורה היה כדי לצורך סיפוק צרכיו, אבל לירון שינתה את דעתו ביום שפגש אותה.
אני בפירוש מדגישה שמדובר באהבה אמיתית, שעומדים בפניה כמה מכשולים. הראשון הוא סירובה העיקש של לירון לצאת לעבוד, והשני הוא שלירון הגיעה מהצפון. בדייט הראשון אלון נסע צפונה לאזור הקריות להכיר בחורה שחזרה משהות של שנה בארצות הברית עם בן זוג ממנו נפרדה. באותו ערב הם טיילו על שפת הים וישבו לקפה במשך ארבע שעות.
הבעיות החלו לצוץ אחרי חודשיים חלומיים
בסוף הדייט אלון היה מאוהב. לדעתי בדרך חזרה לביתו הוא ריחף ולא נהג. בכל זאת, הוא כן העלה את בעיית המרחק הרב בין ביתה לביתו שנמצא בדרום במהלך השיחה. אלון עובד בחברה גדולה ומוכרת, ולא היה סיכוי שהוא יקום יום בהיר אחד ויעזוב את עבודתו. לירון ענתה שזה לא מטריד אותה. יחסית לארצות הברית, מרחק של שעה וחצי נסיעה הוא לא מה שיעצור אותם.
אחרי חודש הם עברו לגור יחד. טל ואני היינו מאושרים וריכלנו לנו בכיף על הבחורה החדשה, וכמה נחמד ששוב יש לנו זוג לצאת איתו. יותר נכון, אני ריכלתי וטל הקשיב. לא משנה, העיקר שהיה מדובר בסיפור אהבה יפה.
אלון ענה שאין מה לעשות, היא ידעה לאן היא נכנסת ושיש לו עבודה קבועה שהוא לא מתכוון לעזוב. לירון שתקה חודש נוסף, כי לטענה הזו לא היה לה מענה. בתום אותו חודש טל ואני הגענו אליהם לביקור. כשנכנסנו, אלון היה רציני מדי וענה בהברה אחת, וללירון היתה דלקת עיניים (היא בכתה). שיחה קצרה הובילה למריבה איומה בסלון, וכל אחד מהם הטיח בשני האשמות.
"לירון, אל תעצבני אותי", סינן אלון לכיוונה. "האגואיסט אמר את דברו", החזירה והפנתה את מבטה ממנו.
"תפסיקו, מה קורה לכם?" אמרתי לשניהם וסחבתי את לירון למטבח. "את לא באמת מצפה שהוא יעזוב את החברה, נכון? את לא עובדת והוא מרוויח כמה משכורות באחת. מה יש לך?" שאלתי אותה בלחש.
"נתתי לו פיתרון מצוין שהוא לא מוכן לשמוע עליו, הוא צבוע ושקרן", ענתה בקול גבוה, כדי שאלון ישמע.
"איזה פיתרון?"
"שיבקש העברה לסניף צפון. הוא מסרב", היא אומרת.
לא היתה לה עבודה גם לפני שהכירה אותו
נשאלת השאלה אם אלון מוכן לשקול את האפשרות. מדובר באזור אחר, לא מוכר, עם חברים חדשים ואולי גם מנהל אחר. כשהסברתי את זה ללירון, היא לא כיבדה אותי בתשובה. לדבריה, בקשתה מאוד ברורה: לא טוב לה כאן, למרות שניסתה, והיא רוצה לחזור למקום ביתי ומוכר.
שתי המריבות הקבועות השתקעו בחיי הזוג הנפלא הזה. מקום מגורים ושאלת המיליון, האם היא מחליטה להצטרף לשוק העבודה ממשיכים להעיק עליהם. הרגע שוחחתי איתה שוב, וקולה היה מעובה מהרגיל. אלון יצא לעבודה כעוס, והיא שוב בוכה על מר גורלה.
"את לא מבינה אותי. את לטובתו, זה לא יעזור", היא אומרת לי.
"לא מדויק, אני מבינה אותך אבל אם תשקלי את כל הגורמים את תראי שאלון מוותר על יותר דברים", אני מנסה.
"איזה דברים?" היא מתריסה.
ושוב אני מתחילה בהסבר ארוך בו אני מביאה את גורם ההסתגלות לאזור חדש, שמשותף לשניהם, ומציינת שגורם מקום העבודה מכריע את הכף לטובת אלון. הרי ללירון אין עבודה להחליף. לא היתה לה עבודה גם לפני שהכירה אותו, ולו יש. הוא יוותר על תקן בדרום לטובת אחר בצפון מבלי לדעת מה יכול לקרות. מה שהוא כן יודע, זה שבדרום טוב לו. וכל אלו דברים שהיא כבר יודעת, אבל כאמור, הדעה שלי לא באמת מעניינת אותה.
וכך נשארות הבעיות עם בני הזוג, ששניהם אוהבים זה את זו מאוד אבל מפה גיאוגרפית עומדת ביניהם, מתישה ואתם ומעלה בכל יום מחדש את אותו ריב. ולצערי, לא נראה יל שהוא ייגמר בזמן הקרוב.
מה אתם חושבים שיכול לפתור את הבעיה בין השניים? אתם נתקלתם בדילמה דומה? טקבקו לנו
לפנייה לכתב/ת 
