שפע של זהב שחור מוביל לעתיד ירוק

בעקבות פיצוץ צינור הגז בסיני, הצבא המצרי הפסיק את זרם הגז ממצרים לישראל. אנחנו חוששים שמא יפסיקו לנו את אספקת הגז ומדברים אצלנו במדינה על ה"תלות בנפט"; מחירי הדלק עולים מדי חודש וכך גם מפלס זיהום האוויר.

מסתבר שלמדינות ערב יש חשש הפוך בדיוק. לפני מספר ימים הכרוניקל פרסם מאמר תחת הכותרת "עתיד בלי גז". המאמר

 עוסק בחשש של מדינות ערב, שמא מקור השפע שלהן - הנפט, "הזהב השחור" –-יפסיק יום אחד להניב להן עושר.

כדי להקדים תרופה למכה, האוניברסיטאות במפרץ הפרסי החלו לפתוח מכוני מחקר לאנרגיות חלופיות וטכנולוגיה ירוקה. הממשלות במדינות המפרץ הקימו בעצמן תוכניות ומכונים שמוקדשים כולם למחקר באנרגיות חלופיות ולשמירה על הסביבה. הוקמו מתקנים משוכללים, המילה האחרונה בטכנולוגיה בתחום, ומדענים וסטודנטים לתארים מתקדמים מהעולם כולו עובדים ומפתחים תאים סולאריים נגישים ויעילים יותר.

ואילו אצלנו, בוועידת הנשיא לפני יותר משנה בנימין נתניהו אמר בנאומו: "יש לנו יעד להיפטר מהתלות בנפט". נתניהו התחייב להקים ועדה לאומית של מדענים, מהנדסים ואנשי תעשייה. "אני אבקש להסתייע במוחות, בכישרונות, שחלקם נמצאים כאן", כדי למצוא תחליף לנפט תוך עשר שנים. "התלות בנפט", אמר נתניהו, "פוגעת בעולם מבחינה ביטחונית וסביבתית: ביטחונית כי היא מחזקת משטרים אפלים שמממנים טרור... כלכלית - כי לאורך זמן ללא פיתוח אנרגיה חלופית, הגברת והקטנת ההיצע יגרמו לעליית מחירים... זיהום נפט פוגע באוויר שאנחנו נושמים, במים שאנחנו שותים ובמזון שאנחנו אוכלים".

ולנו יש זמן

אולם בעוד אנחנו נאנקים תחת מחירי הדלק הגבוהים בעולם, מאז אותו נאום של נתניהו לא נעשה הרבה להקמת הוועדה הזו. בנוסף, הממשלה לא חשבה על הקמת מכוני מחקר ברמה בינלאומית באוניברסיטאות במדינת ישראל או בהשקעה במכונים קיימים, שיעסקו במציאת פתרונות לאנרגיות חלופיות. בניגוד אלינו, דומה שארצות המפרץ הפרסי - שכלכלתן תלויה במצבורי הנפט והגז הטבעי שמצוי אצלן בשפע - דווקא הן מקימות את המכונים הראשונים לאנרגיות חלופיות וירוקות. מדוע דווקא הן ולא אנחנו?

מדינות ערב גילו, שבנוסף לנפט שמצוי אצלן בשפע, מצוי אצלן גם בשפע מקור אנרגיה חלופי נוסף: השמש והמדבר. אולם גם אצלנו בנגב יש את אותו מקור אנרגיה. בניגוד אלינו, מדינות ערב החליטו שכדאי להשקיע בפרישת לוחות סולאריים על פני שטח עצום ולהפיק בקלות תעשייה שלמה של אנרגיה סולארית נקייה. לשם כך צריך להתאים את הלוחות הסולאריים לתנאיי מזג האוויר של המדבר, ולהגביר את יעילות הלוחות הסולאריים.

הכרוניקל מספר שב-2009 נפתח בסעודיה מכון מחקר להנדסה פוטו-ואלטאית וסולארית באוניברסיטה למדעים וטכנולוגיה על שם המלך עבדאללה. הנפט הוא כמובן מאוד זול בסעודיה. ולכן רק ייעול והוזלת תעשיית הלוחות הסולאריים ישכנע את הסעודים שכדאי להשתמש בסוג אנרגיה זה.

כמוכן, במאי 2009 הוקם בלב ליבו של המדבר באבו דאבי מכון למדע וטכנולוגיה

 בשם מאסדר. זהו אחד ממרכזי המחקר למקורות אנרגיה מתחדשים החדישים ביותר במפרץ; ומכון המחקר הראשון לתארים מתקדמים, שמוקדש לאנרגיות חלופיות ולטכנולוגיות נקיות. הוא נבנה על פלטפורמה מוגבהת כדי שניתן יהיה לנצל בצורה היעילה ביותר את הבריזה המדברית. המכון מונע על ידי אנרגיות מתחדשות והוא מקבל אנרגיה נקייה. ישנו עמוד קירור גדול בגובה של 45 מטר שלוכד את הרוחות העליונות הקרות ומובילן אל תוך המכון. כמוכן, ישנם לוחות סולאריים שפרושים על גג המכון ומספקים 30% מהחשמל למכון.

דומה ששפע של זהב שחור ועננות הפיח האפור עוד יובילו בסוף לעתיד ירוק. אצלנו כרגיל העתיד הוא פחות ירוק ויותר נוטה לכיוון האפור-שחור...

גלי וינשטיין, ד"ר להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים, מומחית למורשת אלברט אינשטיין