חדש בבילינסון: סטנט שאחרי שנה מתפוגג מהגוף
סטנט מתכלה חדש פותח עורקים סתומים ולאחר כשנה מתפוגג מהגוף, בניגוד לסטנטים המקובלים לשימוש היום, הנותרים לתמיד בעורקים. היתרון: אין תופעות לוואי, וגמישות העורק נשמרת, כך מדווח "ידיעות אחרונות"
"המהפכה הירוקה" הגיעה גם לעולם הרפואה: אחרי שלל מוצרי צריכה מתכלים וידידותיים לסביבה, מדענים המציאו גם סטנט (תומכן) מתכלה שמרפא את העורק ונעלם בלי להשאיר סימן. בשבועות האחרונים הושתל הסטנט המהפכני בשישה חולים בבית-החולים בילינסון.
סטנט רגיל נשאר בגוף לנצח
מדי שנה עוברים כ40- אלף איש בישראל צנתור במטרה לברר את מצב עורקי הלב שלהם. אצל כמחצית מהם יתגלה עורק סתום, והצנתור יסתיים בהשתלת סטנט מתכתי שאמור לסייע לפתוח את העורק ולשמור עליו פתוח בעתיד.
בהליך הצנתור מוחדר לעורק הלב הסתום צינור (צנתר) שבקצהו בלון ועליו הסטנט, שהוא מעין כלוב מתכת בצורת גליל (ראו איור.( כשהצנתר מגיע למקום הסתימה, מנפחים את הבלון, פותחים את העורק הסתום וממקמים את הסטנט בדופנותיו כדי לתמוך בו. לאחר מכן מוציאים את האוויר מהבלון ומושכים החוצה את הצינורית.
רוב הסטנטים שמושתלים כיום משחררים תרופה שנועדה לסייע בשמירת העורק פתוח ובמניעת הצרתו מחדש. לרוב כעבור כשנה העורק מבריא וכבר אין צורך בסטנט, אך את הסטנטים הרגילים אין דרך להוציא מהגוף והם נשארים שם לנצח.
"לדרך הפעולה הזו יש כמה מגבלות, שחלקן משמעותיות," מסביר פרופ' רן קורונובסקי, מנהל מכון הצנתורים במערך הקרדיולוגי של בתי-החולים בילינסון והשרון ומי שאחראי על המחקר החדש. "כלי הדם שלנו אמורים להיות גמישים, אך הסטנט הופך אותם לקשיחים. כך למשל הסטנט מונע מהעורק להתרחב או להתכווץ בתגובה לגירויים פיזיולוגיים שונים. נוסף על כך, בחלק מהחולים גורם השתל המתכתי לתופעות לוואי כמו קרישי דם, רקמה שסותמת את הסטנט ועוד."
אחרי שנה - אין זכר לסטנט החדש
לכל הבעיות האלה נמצא עכשיו פתרון מבריק בדמות סטנט חדיש שבתום השימוש מתפרק ומתכלה מעצמו ונספג אל דופן העורק בלי להשאיר עקבות. הסטנט החדש, שנקרא ,Absorb פותח על ידי מדענים אמריקאים והוא עשוי מחומרים ביוכימיים מתקדמים. בדומה לסטנט הוותיק, גם הוא פותח את החסימה בעורק הלב ומשחרר לדופן כלי הדם תרופה שאמורה להבטיח שיישאר פתוח לאורך זמן. אלא שבניגוד לסטנטים הרגילים, כשנה לאחר ההשתלה הוא מתחיל להתפרק בהדרגה ולהתמוסס למרכיביו האורגניים - מים ודו-תחמוצת הפחמן. כשנה לאחר מכן לא נותר זכר לקיומו.
"בשנה הראשונה בגוף עושה הסטנט החדש בדיוק מה שעושה סטנט רגיל: תומך בכלי הדם ומשחרר תרופה," מסביר פרופ' קורונובסקי. "בתוך שנה העורק יודע לחדש את עצמו ולמעשה לא זקוק עוד לסטנט שיתמוך בו. אז מתחיל תהליך מבוקר של פירוק הסטנט לחומרים ידידותיים לרקמה שלא מגרים אותה. אחרי שנתיים הסטנט נעלם ומשאיר את העורק כאילו לא הושתל בו סטנט מעולם: פתוח, גמיש ומגיב לגירויים פיזיולוגיים. הסטנט החדש מתוכנת לעשות את תפקידו ולאחר שהוא הופך מיותר הוא פשוט נעלם".
עדיין בשלב הניסויים
הסטנט המהפכני נמצא עדיין בשלב של ניסויים קליניים, ובית-החולים בילינסון הוא אחד מכמה מרכזים רפואיים מובילים בעולם שבהם מנוסה הסטנט בחולים. מרכזים נוספים נמצאים באירופה, בקנדה, באוסטרליה, בניו-זילנד ובברזיל.
בחודש האחרון השתילו בבילינסון את הסטנט החדש בשישה חולים ישראלים שסבלו מחסימות חמורות בכלי הדם של הלב, ועד כה לא נצפו שום תופעות לוואי. עד סוף השנה מקווים בבית-החולים לגייס כמה עשרות חולים נוספים שיתאימו לניסוי. לדברי הרופאים, רק בתום הניסויים ניתן יהיה להעריך באמת את מידת יעילותו של הסטנט ולקבוע למי מהחולים הוא מתאים.
"מדובר ללא ספק במהפכה טכנולוגית בתחום צנתורי הלב," מסכם פרופ' קורונובסקי. "לטכנולוגיה החדשה יש חשיבות גדולה כיוון שבעזרתה עשויים להימנע סיבוכים ארוכי טווח כתוצאה מנוכחות התומכן בגוף".
לפנייה לכתב/ת 
