פייסבוק - אל תילחמו ,הצטרפו

לבני הנוער הישראלים של היום יש אזרחות כפולה. הם אזרחי מדינת ישראל הקטנה אך גם אזרחי מדינת פייסבוק, המדינה השלישית בגודלה בעולם ובעלת קצב גידול האוכלוסיה המהיר ביותר. ההבדלים בין מדינת ישראל, או כל מדינת לאום אחרת, למדינת פייסבוק הם תהומיים, שכן הן משתייכות לעידנים אחרים בהיסטוריה האנושית - העידן המודרני, התעשייתי והלאומי מחד גיסא והעידן הפוסט-מודרני, הפוסט-תעשייתי והגלובלי החדש מאידך גיסא. כפי שמדגימים האירועים האחרונים בתוניס ובמצרים, בין מדינת הלאום למדינת פייסבוק (ובעלות בריתה האסטרטגיות - יוטיוב וטוויטר) מתקיים קונפליקט שיכול להתלקח ולשנות סדרי עולם - מבלי שאיש יראה את זה בא.

האזרחות הכפולה של בני הנוער הישראלים (ושל בני נוער ברחבי העולם) קורעת אותם מבפנים. מצד אחד הם נדרשים לציית לדרכי העולם הישן בתחומי החברה, הכלכלה, החינוך והתרבות. מצד שני, עולם האינטרנט שוקד כיום על המצאה מחדש של התחומים האלה באופן שמרגיש להם טבעי ונכון הרבה יותר.

השקר יתגלה בקלות

האם זה אומר שלנו, הדורות הבוגרים, כבר אין לא תפקיד ולא סמכות מול בני הנוער? ממש לא. לא רק שאין טעם להילחם במהפכת המידע ובהשלכותיה על דור העתיד שלנו, אלא שיש למנפה ולנצל את היתרונות שהיא מקנה לנו. אני מודה שגם בי מעוררים פייסבוק וטוויטר אנטגוניזם, ולמען האמת עדיין לא הסכמתי לקחת חלק במוסד השנוי במחלוקת הזה. מצד שני, ברור לי ששמרנות כזו רק מובילה לסוג של "התנגשות הציביליזציות" מזן חדש, וכי כל מי שטוען שהנוער של היום מנוכר צריך לתקן את עצמו ולהבין כי הניכור של הנוער הוא כלפי כל מי שמטיף לו מוסר מתוך דבקות בתבניות חשיבה שזמנן הולך ואוזל.

ראוי לשים לב לכך שהאינטרנט מעלים לא רק פערים גיאוגרפיים, אלא גם פערי דורות, וכי הדורות הצעירים כבר אינם תלויים בבוגרים כדי לדעת מה קורה בעולם וכיצד הוא עובד. הרי כל מה שאנחנו רוצים לדעת - או לא רוצים לדעת - נמצא במרחק חיפוש בגוגל. המשמעות היא שהצעירים רואים אותנו, אנחנו כבר לא יכולים להסתיר מהם דבר ולא לגונן עליהם מפני דבר, ובמצב כזה מושגים כמו "מודל לחיקוי" ו"דוגמה אישית" מקבלים משמעות מועצמת. בעולם שבו אין סודות אנחנו לא יכולים לדרוש מהנוער להיות ערכי ואכפתי אם אנחנו כחברה בוגרת איננו כאלו. אנחנו לא יכולים לדרוש מהם לנהוג באחריות אם אנחנו אלה שבוגדים בעתיד שלהם, כי השקר הזה יתגלה בקלות.

כל מי שמחפש את האשם בתחלואי הנוער צריך קודם כל להביט בעצמו ובסביבתו, כי זה בדיוק מה שהנוער רואה בלי שום מסננים או הגנות. רואה, מפנים ומחקה. לא נמצא את הפתרון בצנזורה או ביצירת סביבת חיים מלאכותית לדור העתיד שלנו, מכיוון שהגבולות כבר נפרצו ולא יהיה נכון או אפשרי להשיבם. הפתרון טמון בנו, כחברה שצריכה להשתפר ולהתחזק ברמה המוסרית והערכית. על כל אחד מאתנו להתנהג כפי שהיינו רוצים להיראות למתבוננים מהצד, ולזכור שתמיד יש מישהו שמתבונן - ומפיק מזה משהו.

החדשות העולמיות חוללו בי מהפך וגרמו לי להבין שפייסבוק שינה את העולם באמצעות הגישה שלו לבני הדור הצעיר, ומקננת בי ההבנה שגם עלי להצטרף לזרם מכיוון שאחרת אשאר מאחור. לאחר שנים שבהן סירבתי לקחת חלק בחגיגה הזו, היום גם אני מבינה שעלי לפתוח במהירות האפשרית פרופיל בפייסבוק ולצבור חברים בזריזות, כי לפעמים צריך להודות: "If you can't beat them- join them".

הכותבת היא ממייסדות תנועת "התעוררות בירושלים". הטור התפרסם במסגרת פרויקט נוער מנותק באתר בית אבי חי

פייסבוק, מערכת חינוך חלשה, קרייריזם עיקש והישרדות – כולם תורמים לניתוק הנוער. מה עושים? הצטרפו לדיון בדף הפייסבוק של בית אבי חי