ילדים עולים מתאבדים ומשתמשים בסמים פי 2
זו כבר לא רק סטיגמה: נתונים חמורים אלו הוצגו היום בכנסת. עוד עולה - 60% מהילדים העולים משתמשים באלכוהול, ואצל עולי אתיופיה יש עלייה במכורים. סיבה נוספת לדאגה: אחד מכל ארבעה נערים בבתי החולים הפסיכאטריים - עולה חדש
מצוקת הנוער העולה בישראל: נתונים חמורים שהוצגו היום בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת, בדיון על מצבם של ילדים ונוער בני עולים, הצביעו כל שיעור גבוה מאוד של שימוש בסמים, אלכוהול ואובדנות. מהנתונים עלה גם כי אחד מכל ארבעה ילדים המאושפזים בבתי החולים לבריאות הנפש הוא ילד עולה וכי שליש ממשפחות העולים הן חד הוריות.
צריכת האלכוהול בקרב העולים: גדולה ב-10%
עו"ד איתן גורני, סמנכ"ל הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, גילה בדיון כי בעוד שאחוז המשתמשים בסם כלשהו אצל בני הנוער הלומדים עומד על כ-10%, הרי שאצל נוער עולה הוא מזנק ל-16.5%. הנוער העולה גם משתמש פי שניים מנוער ישראלי בסמים מסוג קנאביס, חשיש ומריחואנה (11.4% לעומת 5.6%) וצריכת האלכוהול בקרבו גדולה ב-10%, לעומת נוער ישראלי (60.6% לעומת 49.9%).
גורני ציין כי בשנים האחרונות נרשמה עלייה באחוז בני הנוער העולה מאתיופיה המכור לאלכוהול, וכי במחקרים שנעשו בשנים האחרונות נמצא כי 67% מכלל הנוער יוצאי אתיופיה צרכו אלכוהול ו-43% מהם גם השתכרו. עוד ציין כי הרשות למלחמה בסמים משקיעה מידי שנה כשלושה וחצי מיליון שקלים בנוער דובר רוסית וכמיליון וחצי שקלים בנוער שעלה מאתיופיה.
מה עורר את צריכת האלכוהול המוגברת בקרב העולים מאתיופיה? יפה צוברי, מידענית הרשות למלחמה בסמים, אומרת כי רבים מיוצאי העדה החלו ללגום כמויות גדולות של בירה אחרי שעלו לישראל. לדבריה, ייתכן ששורשי השתייה הנפוצה של משקאות אלכוהול מייצור תעשייתי נעוצים בתקופה הארוכה שבה נאלצו העולים מאתיופיה לשהות באדיס אבבה, אחרי הגעתם מהכפרים ולפני שהועלו לישראל. הבירה הזכירה להם את הטעם של המשקה המסורתי טלה, אך זו מכילה רק כ-2% של אלכוהול, בעוד שבירה מכילה 5% של אלכוהול.
צוברי הוסיפה כי העולים מאתיופיה לא היו מודעים לפוטנציאל ההתמכרות של שתיית בירה ולהבדל המשמעותי בין שני המשקאות, שאינו רק בריכוז האלכוהול במשקה, אלא גם בערכים התזונתי שיש לטלה שלא כמו לבירה. יתרה מזו, המחיר של פחית או בקבוק בירה בישראל הוא מועט וזהה למחיר של בקבוק או פחית משקה קל.
עוד אמרה צוברי כי בשל החשיבות הרבה של האירוח בקרב יוצאי אתיופיה רבים מהם מעדיפים רכישת בירה על רכישת ספרים לבית הספר, צעצועים לילדים או אפילו מוצרי מזון חיוניים למשפחה. הבירה היא פריט אירוח חשוב ביותר באירועים המשפחתיים, כפי שהייתה הטלה המסורתית באתיופיה. ישנה מחויבות משפחתית להשתתפות באירועים אלה והיא חלה גם על הילדים, גם אם היא כרוכה בהיעדרות מבית הספר. עולים רבים מאתיופיה רואים בצריכת בירה סימן לזהות גברית ובמפגשים משפחתיים וחברתיים הם מציעים כמויות גדולות של בירה אף למתבגרים. באירועים המוניים כמו חתונות (שנמשכות כמה ימים, בדרך כלל) ואפילו בלוויות (מנהג שלא היה קיים באתיופיה), מוגשים משקאות אלכוהול בכמויות גדולות. צוברי עוד מצטטת מאמר אשר הגדיר את התופעה של שתיית אלכוהול בקרב בני הנוער יוצאי אתיופיה כ"פצצה מתקתקת".
"למנוע מהם להידרדר לתהום שלא יוכלו לצאת ממנה"
על-פי נתונים של המשרד לקליטת העלייה, מאז שנת 2005 מספרם ושיעורם של קטינים עולים המעורבים בפליליים בישראל נתון במגמת ירידה. על פי נתונים של המשרד לביטחון פנים, בשנת 2009 כ-18% מכלל העבירות של קטינים היו של בני נוער עולים. בשנת 2010 חלה ירידה, ושיעור העבירות של בני נוער עולים עמד על כ-16% מכלל העבירות של בני הנוער. על אף הירידה, שיעור העבירות של בני נוער עולים גדול משיעור בני הנוער העולים באוכלוסייה.יו"ר הוועדה, ח"כ דני דנון (הליכוד), הזדעזע מהנתונים ואמר כי המדינה חייבת לשנות את סדרי העדיפויות, להשקיע בילדים שנמצאים בשולי החברה ולמנוע מהם להידרדר לתהום שלא יוכלו לצאת ממנה. "כל שקל שיושקע בחינוך, רווחה ותרבות כשהנוער העולה בבית, בבית הספר או בקהילה, יחסוך אלף שקלים בשיקום פשיעה או בגמילה", אמר.
ח"כ שלמה מולה (קדימה) התריע כי לכל משרד ממשלתי בסיס נתונים והגדרה שונה ל"נוער עולה" והציע ליצור הגדרה זהה, שתחייב את כל הרשויות הממלכתיות.
בדיון הועלתה גם בעיית הוצאת ילדים בסיכון יוצאי אתיופיה מבתי הוריהם. עו"ד דנה מכניאן מעמותת "טבקה" הזהירה כי פעמים רבות נעשה ההליך המשפטי ללא תרגום לאמהרית ומבלי שההורים מיוצגים בבית המשפט. יו"ר הוועדה דנון דרש מהנהלת בתי המשפט ומהסנגוריה הציבורית לקיים דיון בתופעה ולחייב תרגום לאמהרית, וייצוג של ההורים על ידי עורך דין יוצא העדה.
לפנייה לכתב/ת 
