מה מותר ואסור לכם לעשות במחשב של העבודה

בית הדין הארצי לעבודה קבע אתמול (ד') בפסק דין תקדימי עקרונות מנחים לשימוש שעושים עובדים במחשב של מקום העבודה שלהם. העקרונות עוסקים בשימוש של עובד במחשב ובתכתובות מייל, במעקב ובחדירה של מעסיק לתכתובות העובד בתיבות דוא"ל שהוקצו לו בארגון, ובהגשת תדפיסים שהופקו מאותן תכתובות, כראיה בהליך המשפטי. קביעות עקרוניות אלה נעשו במסגרת שני ערעורים שהוגשו על שתי החלטות של בתי-דין אזוריים לעבודה.

היועץ המשפטי של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, עו"ד שי תקן, אמר אתמול בעקבות פסק הדין כי "מדובר בהישג לעובדים ולהסתדרות". בפסק הדין קבעו השופטים נילי ארד, סטיב אדלר ורונית רוזנפלד, כי לאור זכות הקניין של המעסיק במקום העבודה, וההגנה הנדרשת מפני חדירת גורמים חיצוניים למרחבו הווירטואלי, רשאי המעסיק לקבוע, באופן מידתי, כללי אסור ומותר בשימוש במחשב וביישומיו, לרבות איסור שימוש באתרים מזיקים או מסיחי דעת מן העבודה, דוגמת פייסבוק, טוויטר ואחרים.

המעביד רשאי להשתמש בטכנולוגיות שמטרתן לחסום מלכתחילה שימוש בלתי ראוי שעושים העובדים במחשב תחת מעקב; ולקבוע את סוגי הטכנולוגיות שישמשו במקום העבודה למעקב אחר העובדים.

על מעסיקים לקבוע מדיניות במקום העבודה לניהול תיבות דוא"ל במרחב הווירטואלי בעבודה, ולהביא לידיעת העובדים בבירור מדיניות זו. בנוסף, לפי הפסיקה, על המעסיק לתת ביטוי "מפורש ומפורט" למדיניות זו בחוזה האישי עם העובד.

אישי, מקצועי ומעורב

בית הדין קבע הבחנה מהותית בין שני סוגים עיקריים של תיבות דוא"ל בשימוש העובד: תיבה בבעלות המעסיק, ותיבה בבעלות העובד. גם תיבות דוא"ל שבבעלות המעסיק נחלקות לסוגים: תיבה מקצועית. ניתן להקצות לעובד תיבה מקצועית לצורכי עבודה בלבד, ולאסור עליו שימוש פרטי בה.

בכפוף לעיקרון השקיפות ולמסירת המדיניות, רשאי המעסיק לקיים פעולות ניטור ומעקב אחר נתוני התקשורת וחדירה לנתוני תוכן בתיבה זו, לרבות תכתובת המייל המקצועית שבה. עם זאת, גם אם עובד קיים תכתובת אישית בתיבה המקצועית בניגוד למדיניות, המעסיק אינו רשאי להיכנס לנתוני התוכן שלה. זאת, אלא אם כן מתקיימים תנאים המצדיקים חדירה לנתונים, ורק בהסכמת העובד.

תיבה מעורבת. בתיבה שהועמדה לשימוש העובד לצורכי עבודה, יכול המעסיק להתיר לעובד לקיים תכתובת אישית. תיבה אישית. אפשרות אחרת היא הקצאת תיבה נפרדת לעובד, שבה יוכל לנהל תכתובת אישית שלא בענייני העבודה.

בית הדין מדגיש כי בשונה מהתיבה המקצועית, הרי שבתיבה האישית או המעורבת אסור למעסיק לקיים מעקב אחר התכתובת שמקיים העובד לצרכיו האישיים, או לחדור לתוכן תכתובת זו, אלא בנסיבות חריגות המצדיקות זאת. בכל מקרה, על המעסיק לבקש ולקבל הסכמה מפורשת של העובד.

תיבה חיצונית-פרטית. המעסיק רשאי להתיר לעובד שימוש לצרכיו הפרטיים בתיבה חיצונית-פרטית בבעלותו בתוך מקום העבודה. נוכח בעלותו של העובד על תיבה זו, אסור למעסיק לקיים מעקב של נתוני תקשורת או תוכן על השימוש בה, ואסור לו לחדור אליה ולתוכן תכתובת המייל של העובד במסגרתה. אם לדעת המעסיק התנאים מצדיקים זאת, יבקש מבית הדין סעד לחיפוש ותפיסה בתיבה פרטית של עובד.

האם ניתן להגיש כראיה תדפיס תכתובת מייל של העובד שנמצא בפח? רק בהסכמה מפורשת. "הימצאות התכתובת בפח אינה מעידה על הסכמת העובד שהמעסיק יעשה שימוש באותה תכתובת, או על הסכמת העובד להגשתה ע"י המעסיק כראיה בהליך משפטי המתנהל ביניהם", נקבע.

אם נמצאה בפח במקום העבודה תכתובת אישית של העובד שהודפסה מתיבת דוא"ל שהעמיד המעסיק לרשותו, יורשה שימוש בה בתנאים אלה: קיום אינטרס לגיטימי, כמו חשד סביר לביצוע עבירה; סבירות ומידתיות. בתנאים אלו המעסיק יוכל לבקש הסכמה מהעובד לשימוש בתכתובת שנמצאה בפח. בהיעדר הסכמה יוכל לבקש מביה"ד האזורי "להתיר לו להגיש התכתובת כראיה, בכפוף למבחן הרלבנטיות והקשר לעבודה".

הכתבה המלאה פורסמה במוסף "ממון"