מסחרה ביום האהבה: נשף המסיכות של הסוחרים
ולנטיין דיי הוא יום המרצ'נדייז הגדול של השנה: הסוחרים מוכרים לנו אהבה בכסף, ואנחנו קונים וקונים. מה הקשר בין מסחר למסחרה הערבית, למסיכה המקראית ולמסקרה האיטלקית? בלשנות כלכלית לאוהבים
לכבוד יומו של הקדוש ולנטינוס (Valentine's Day), אנו מגישים הפעם טור מיוחד על מִסְחוּר. הסוחרים הבינו מזמן שאוהבים הם מקור טוב לכסף (אם כי כסף אינו קונה אהבה), ושחגיגת אהבה כמו ולנטיין דיי של עולם המערבי, או ט"ו באב של העולם היהודי, היא כר פורה להמון מוצרים נלווים עבור אוהבים המוכנים לשלם הון כדי להוכיח את אהבתם.
- חמש המתנות הכי גרועות לוולנטיינ'ס דיי
- שלג של אוהבים: אתרי סקי רומנטיים
- מזון התשוקה: מבשלים ביום האהבה
- הצטרפו לדף הפייסבוק של ynet
מסחור הוא הפיכת משהו למסחרי. משתמשים במילה גם כדי לתרגם את המילה merchandizing - כלומר ייצור קו מוצרים מסחרי שקשור לנושא כלשהו - לעיתים קרובות לסרטים, או לכוכבים אחרים: ברומא אפשר למצוא חולצות, לוחות שנה, תמונות, תליונים, מחזיקי מפתחות, מניפות ועוד - עם תמונות של הוותיקן ושל האפיפיור. בארצות הברית אפשר לקנות מרצ'נדייזינג של נשיאים ושל ספורטאים, והרשימה עוד ארוכה.
המילה מִסחוּר, בעיקר בעברית, נושאת בתוכה גם ביקורת. לוקחים משהו טוב והופכים אותו למסחרי, למקור הכנסה.
המילה מִסחוּר עצמה היא כמובן שם פעולה של הפועל לְמַסְחֵר. כפי שאפשר להבין, מ-ס-ח-ר הוא שורש תנייני גזור שם, כלומר שורש שנגזר משורש אחר - ס-ח-ר, דרך שם עצם - מִסְחָר. כמו רוב השורשים המרובעים, הוא נוטה בבניין פיעל. גם המילה מסחר בנויה באותו משקל - כלומר באותו מבנה כמו מִקָּח (מִלְקָח) ומִמְכָּר, עם השורש ס-ח-ר. מיקח זה מה שעושה הלקוח (הוא לוקח), ממכר זה מה שעושה המוכר, ומסחר הוא עיסוקו של הסוחר.
ומדוע קוראים לסוחר סוחר? כי הוא מסתובב - הולך סחור סחור ומציע את סחורתו. המילה סחורה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא (יחזקאל כז:טו): אִיִּים רַבִּים סְחֹרַת יָדֵךְ. המובן כאן אינו ברור לגמרי - לפי תרגומים מדובר בשווקים מיוחדים, או במסחר. המשמעות הנוכחית מתועדת החל מהעברית המשנאית. השורש ס-ח-ר מופיע במובן מיקח וממכר כבר בשפות שמיות קדומות מאוד כמו הפניקית, לצד המשמעות הסיבובית שלו.
תשמו"ץ: מערבית לאיטלקית ובחזרה
ומה הקשר למַסְחָרָה? אין קשר. ליתר דיוק, אין קשר אטימולוגי - כלומר מוצא המילה מסחרה אינו מ-מִסְחָר, אבל רובנו תופסים את המילים כקשורות. מילת הסלנג מסחרה באה מערבית מסח'רה (مَسْخَرَة), שפירושה האחד הוא צחוק או לעג, ופירושה האחר הוא נשף מסכות. המשמעות "עסקים לא כשרים" באה מההגדרה השנייה.
המשמעות "נשף מסכות" אינה גזורה ישירות מאותו שורש ערבי של לעג וקלס, אלא מ-maschera האיטלקית (לקרוא: מַסְקֶרָה), שפירושה מסכה, ו-masquerade, שהוא נשף מסכות, וגם העמדת פנים.
לא ברור האם maschera היא התפתחות משמעות מהשורש הערבי - ואז חזרה לערבית במובנה החדש, או שהיא גזורה מהשורש ההודו אירופי mask- שפירושו להשחיר (להיות או לעשות שחור), שממנו יש בשפות רבות פועל שמשמעותו להשחיר את הפנים - הדרך הקדומה ביותר להתחפש - ומשם גם המַסְקָרָה - אותו איפור שחלקנו שמות על הריסים.
אם זוהי האטימולוגיה הנכונה, הרי שמסח'רה בערבית הוא תשמו"ץ - תרגום שומר משמעות וצליל. לקחו את העמדת הפנים וקישרו אותה לשורש שפירושו לעג וקלס. וגם מסחרה העברית היא תשמו"ץ: שאלנו את המילה שפירושה העמדת פנים או לעג וקלס, קישרנו אותה למסחר, ולכן נתנו לה גם פירוש עסקי.
הקשר בין מסכות להעמדת פנים ברור. האם יש קשר גם בין מסכה העברית ל-mask/masque? גם כאן מדובר בתשמו"ץ: במקרא יש מַסֵּכָה שהיא סוג של פסל - פסל יצוק, מהשורש לנסוך - לצקת. מאחר שהמשמעות הזו פחות שימושית, והמילה דומה מאוד ל-mask, היא קיבלה את המשמעות החדשה הזו.
האם זה מקרי שהקדוש הממוסחר ביותר הוא ולנטינוס? מבחינה אטימולוגית זהו אינו מקרה. כי שמו של ולנטינוס נגזר מ-valens "כוח, עוצמה", מהשורש הלטיני valere שפירושו "להיות חזק, טוב, בעל ערך", שממנה נגזרת גם המילה value "ערך".
הבלשנית ד"ר תמר עילם גינדין חוקרת במסגרת האוניברסיטה העברית, מרצה בנושאי בלשנות, איראן הקדומה ומגילת אסתר במסגרות שונות ומשמשת כמנכ"ל מיזם המרצים מר צים וחבורתו
רוצים לזכות באוטו? השתתפו בתחרות הנהג החסכוני בפייסבוק שלנו
לפנייה לכתב/ת 
