יוצרי היפסטר היטלר: "לא מקבלים דואר נאצה"

<< נחשף הטאצ'פד - מחשב הלוח החדש של HP

היפסטר היטלר הוא קומיקס אינטרנטי שצבר המון פופולריות מאז שיצא לראשונה באוגוסט 2010. הקומיקס מתאר את עלילותיו של היטלר במלחמת העולם השניה, לו היה משתייך לתרבות ההיפסטרים של היום. כמו הרבה אנשים, ביניהם גם לא מעט ישראלים, גם אני התאהבתי בקומיקס. החלטתי לראיין את היוצרים שלו כדי להבין קצת איך עושים פרנסה מלצייר את היטלר על אופניים ועוד לא לספוג ביקורת קשה מצבא של מגיבי 19.

מה זה היפסטר?

שאלה קשה. גם היוצרים של היפסטר היטלר לא יכולים להגדיר בדיוק.

JC: היפסטר זו לא הגדרה מדויקת שאתה עונה עליה או לא, אלא יותר אוסף של קריטריונים או תכונות שאם כמה מהם נכונים לגביך, אתה נחשב היפסטר. כלומר, אם יש לך בבית אוסף תקליטים או אם יש לך זוג אחד של סקיני ג'ינס זה לא בהכרח אומר שאתה היפסטר.

JC: אנחנו לא מגדירים את עצמנו כהיפסטרים. מצד שני, היפסטר אמיתי כנראה לא יודה לעולם שהוא היפסטר, אז אולי בעצם אנחנו כן היפסטרים. אנחנו בטח לא אופנתיים מספיק בשביל להיות היפסטרים. אנחנו סתם שני אנשים שמציירים קומיקס באינטרנט.

APK: אנחנו לא משתמשים בדמות של היטלר סתם כך. יש באופי של הדיקטטור הזה הרבה דברים אבסורדיים וסותרים שאנחנו רוצים להבליט. זה לא רק בגלל שהוא היה צמחוני ולא התקבל לאקדמיה לאמנות, אלא דברים יותר עמוקים באישיות שלו שראויים ללעג כמו האימפולסיביות שלו והחלטות כושלות שהוא עשה בתור מנהיג צבאי. גם האישיות של היטלר וגם התרבות ההיפסטרית מספקות לנו אינסוף חומר לקומיקס.

ואיך הציבור אוכל את זה?

מהצצה חטופה בעמוד הפייסבוק של היפסטר היטלר אפשר לראות שגולשים מאד אוהבים את הקומיקס, ואף כמה מהבדיחות בו הפכו למשפטי מפתח של ממש. ספרתי לפחות עשרה אנשים שכתבו על הקיר: "I love Juice", בדיחה מהסטריפ השני של הקומיקס:

צילום: אסף שגיא

APK: אני מכירה אנשים שבאים אלי ואומרים לי שהם אוהבים את הקומיקס אבל הם מפחדים לעשות לנו לייק בפייסבוק. הם חוששים שאם חברים שלהם שלא מכירים את הקומיקס יראו שהם עשו לייק, זה יצור את הרושם שהם אוהבים את היטלר. אני מבינה את החשש הזה לגמרי.

JC: באופן מפתיע אנחנו כמעט לא מקבלים דואר נאצה. אולי אחד מתוך מאה מיילים הוא זועם. מרבית הפידבק שאנחנו מקבלים הוא חיובי, וגם קיבלנו הרבה מיילים מאנשים שמצהירים שהם יהודים שאומרים שהקומיקס ממש הצחיק אותם. אני חושב שהרבה מהאנשים שקוראים את הקומיקס שלנו הם היפסטרים, והם דווקא מבינים שכל הבדיחות שאנחנו עושים עליהם הן רק ברוח טובה. לגבי ניאו-נאצים, אני לא חושב שגלוחי ראש מספיק חכמים כדי להשתמש באינטרנט ולהגיע לקומיקס שלנו.

המיעוט שכן כותב לנו שאנחנו לא בסדר דווקא לא מזהה את עצמו בתור יהודי. אני חושב שהאנשים שנעלבים מהקומיקס נעלבים בשם קבוצה שהם לא משתייכים אליה. ההערכה שלי היא שהם פשוט לא יודעים איך לאכול את הבדיחות כשהם לא משתייכים לציבור שזה נוגע אליו.

JC: לדעתי, השואה זה נושא שהוא הרבה יותר שנוי במחלוקת. העמדה שלנו היא שאנחנו לא רוצים להכניס את השואה לתוך בדיחה בקומיקס. זה פשוט לא נושא שאפשר לכתוב עליו בלי לפגוע באנשים.

APK: אנחנו לא רוצים לצחוק על השואה, ואנחנו בטח לא מכחישים שזה קרה. לשים את השואה בתוך משהו הומוריסטי כזה קצת מזלזל בעוצמה של הזוועות שהיו שם.

אסף: אז אתם בוחרים במודע להתמקד במלחמת העולם השניה ולא בשואה?

APK: כן, אבל אנחנו גם מבינים שהיתה כמות עצומה של קורבנות גם במלחמה. הסיבה שאנחנו יכולים לכתוב על זה היא שבצמרת הצבאות הלוחמים ישבו אנשים שעשו החלטות נוראיות, ואנחנו משתדלים להתמקד בהם.

APK: בהתחלה אמא שלי היתה בהלם, בלשון המעטה. היא שאלה אותי מה אנחנו מנסים להעביר בקומיקס, אבל בגלל שהיא בהודו ושם תרבות ההיפסטרים לא נפוצה כמו פה, אז הייתי צריכה להסביר לה שאנחנו צוחקים על הדיקטטור ולא על הקורבנות. מהר מאוד גם המשפחה שלי ושל JC נתנו את תמיכתם בקומיקס, וכולם בסדר איתו.

הראיון ל-ynet הוליד סטריפ חדש

במהלך הראיון שאלתי את JC ו-APK אם הם מתכוונים להתייחס לנושא המצרי. הם אמרו שהם לא רוצים לגעת בזה ישירות כי הקומיקס מתרחש בזמן הרייך השלישי, אבל בנושא המצרי יש אלמנטים שאפשר להפוך לסטריפ. למשל, השתעשענו ברעיון שבו גבלס, שר התעמולה, אומר להיטלר שצריך לעצור את העיתונות כי בעזרתה הציבור יכול להתאגד נגדו. ואכן, ימים ספורים אחרי הראיון יצא הסטריפ הזה:

מה דעתכם: הומור לגיטימי או גועל נפש? ספרו לנו בטוקבקים

רוצים לזכות באוטו? השתתפו בתחרות הנהג החסכוני בפייסבוק שלנו