היום שאחרי הנאום: מצרים בדרך לאנרכיה?

ההמונים במצרים ציפו אמש (יום ה') לקתרזיס במחזה שנמשך שם זה היום ה-18, אבל מובארק שוב לא סיפק את הסחורה. החייל הקשיש מתעקש לשמור על כבודו, וכנראה חרד באמת לכאוס גדול עוד יותר שישרור במצרים, אם יפרוש רשמית עכשיו. לכן, בתמיכת הצבא ונאמניו, הוא החליט שעדיין לא הגיע העת לרדת מהבמה.

היסטוריה במצרים - הדיווחים והתמונות בעמוד מיוחד :

• מובארק נשאר: אעביר חלק מהסמכויות לסולימאן
• הציפייה התחלפה בזעם: "נצעד לארמון מובארק
• מלך הפופ המצרי סולק מתחריר: "שופר של מובארק"
• יומיים קטלניים בדרום מצרים: 3 נהרגו ו-100 נפצעו
• לייק למהפכן המצרי מגוגל בכיכר א-תחריר
• בואו לעשות לייק גם בעמוד הפייסבוק של ynet
  

ההמון המאוכזב נהם בזעם כבר במהלך הלילה. היום בצהריים, בתום תפילות יום השישי במסגדים, עלולים מיליונים לתת ביטוי אלים לכעסם ותסכוליהם. מולם ניצב הצבא, שלפחות לפי שעה ממשיך לתמוך במובארק, בסגנו עומר סולימאן ובממשלה הזמנית שהוקמה.

עוד לפני נאומו של מובארק אמש, הגנרלים בראשות שר ההגנה מוחמד חוסיין טנטאווי והרמטכ"ל סאמי ענאן, הודיעו כי הם לוקחים לידיהם את השליטה במצרים והציבו עשרות אלפי חיילים, טנקים ונגמ"שים ברחובות קהיר והערים הראשיות.

ההמון זועם, הצבא מפקח מקרוב. קהיר, אמש (צילום: AP)

החיילים מאיישים רשת מחסומים צפופה, שמקיפה במערך עבה את המתקנים הרגישים, בהם ארמון הנשיאות ובניין הטלוויזיה. ראשי הצבא מסכימים כנראה עם הערכת מובארק וסגנו כי אם יפרוש מובארק כליל מהנשיאות כעת ישתרר ברחובות כאוס שבו לא יהיה ביטחון לאזרחים ולרכושם ומה שלא פחות מסוכן - הכלכלה המצרית תשותק כליל.

בימים האחרונים נטל עליו הצבא למלא תפקידים אזרחיים שונים, כמו חלוקת מזון ואיוש מתקני תשתית חיוניים. למרות זאת, לא די בכך כדי לספק את צרכי 82 מיליוני בני האדם שחיים במצרים. הם זקוקים לשלטון אזרחי מתפקד, אך כזה אינו נראה כרגע באופק.

השיחות עם ראשי האופוזיציה שבהן התפאר עומר סולימאן נקלעו למבוי סתום, ולכן גם העברה מסודרת של השלטון ועריכת בחירות חדשות אינן צעדים הנראים באופק. למפגינים ולכוחות האופוזיציה במצרים אין הנהגה אחידה ברורה, כזו שיכולה לקחת לידיה את השליטה הפוליטית ולהשיב את הסדר לרחובות ואת המשק הכלכלי המצרי לתפקוד פחות או יותר נורמלי.

האחים המוסלמים ממתינים בשקט

מבין גופי האופוזיציה במצרים, מי שהיה ונותר הכוח הפוליטי המשמעותי והמאורגן היחיד הוא ארגון האחים המוסלמים. כפי הנראה כעת, הם אינם מעוניינים לעבור לקדמת הבמה, מחשש שהדבר יגרור לא רק תגובה קשה מצד המפגינים החילוניים, אלא גם יוביל לאובדן התמיכה האמריקנית והבינלאומית בהתקוממות.

במצב דברים זה, מעדיפים באחים המוסלמים שההמונים ברחובות יעשו עבורם את העבודה. אחרי שיישקע האבק, הם כבר ינסו למצוא את הדרך הלגיטימית להשתלט בהדרגה על המערכת הפוליטית, ובאמצעותה על מצרים כולה.

זקוקים להמשך התמיכה במערב. המפגינים במצרים (צילום: AFP)

תמונת המצב הנוכחית הפכה את הצבא לכוח היחיד במצרים שמסוגל כעת לתעל את זעם ההמונים לאפיקים פחות או יותר שפויים, והנהגתו היא שתקבע את מהלך העניינים בימים ובשבועות הקרובים. כעת נותר להמתין ולראות איך ינהגו היום ההמונים, ולא פחות חשוב: איך יגיב הצבא למעשיהם.

מעניין יהיה לראות גם כיצד יפעלו תומכי מובארק, ובראשם כמיליון אנשי כוחות ביטחון הפנים, שמקבלים את משכורתם מהשלטון הנוכחי והם בעלי אינטרס חד וברור לדאוג שהמושכות יישארו בידיו. תומכי מובארק ואנשי כוחות ביטחון הפנים אמנם נעלמו בימים האחרונים מהרחובות, אך הם עלולים לשוב אליהם וללבות את האלימות.

כל הדרכים מובילות לכאוס

אם אכן יממשו המוני מתנגדיו המאוכזבים של מובארק את איומיהם להסתער על ארמון הנשיאות ועל בניין הטלוויזיה, קיימת אפשרות ממשית שההפגנות יהפכו אלימות וייזכו לתגובה קשה מצד החיילים והקצינים המצריים, שיפתחו באש לעברם בתמיכת נאמניו של מובארק שיצטרפו לשורותיהם. תרחיש שכזה עלול לגבות הרוגים ופצועים רבים מבין המפגינים, שבתגובה רק יסלימו את פעולותיהם עד כדי שהמצב במצרים עלול יהיה לצאת שליטה.

אבל קיימת גם אפשרות שנייה, שלפיה יסרבו חיילי הצבא וקציניו, בדרגים הנמוכים, לפתוח באש לעבר המפגינים - ואולי אף יחליטו להצטרף למתקוממים. גם תסריט כזה מוביל, בסופו של דבר, לאנרכיה מוחלטת שאת מהלכה ותוצאותיה לא ניתן לחזות כעת.

הצבא ברחובות קהיר. אווירת אנרכיה (צילום: AFP) 

תרחיש שלישי ואחרון הוא כי בהוראת הגנרלים, יאפשר הצבא להמון המשתולל "לשחרר קיטור" במשך כמה ימים, עד שהמצב ישוב בהדרגה לקדמותו, כפי שהיה בשבוע שעבר. במצב כזה, יהפוך הצבא למעין "ועדה קרואה" שתפקח על ההעברה המסודרת של השלטון למשטר חדש בקהיר, שזהותו תיקבע בבחירות דמוקרטיות שייערכו בחודשים הקרובים.

"טורקיה" חדשה מדרום?

בכל התוהו ובוהו בשכנה מדרום, נוגעות השלכות המצב לגבינו בעיקר לוואקום השלטוני שנוצר, בחסות המהומות, ברחבי חצי האי סיני. בימים האחרונים עלול מצב זה רק להחריף, אחרי שהצבא וכוחות ביטחון הפנים נטשו את תחנות המשטרה שם וגם רבים מבין מוצבי הצבא.

פרט למעט המזון שהם מקבלים מגורמים ידידותיים באזור, אין כרגע מי שיספק אוכל ומצרכים חיוניים אחרים לחיילים ולשוטרים המצריים שמוצבים בסיני. בימים האחרונים התירה ישראל לצבא המצרי להעביר חיילים נוספים, פרט ל-800 שהוצבו לפני כשבוע, לאזור פתחת רפיח ולקו התפר עם רצועת עזה - כדי למנוע הברחות נשק והעברת סיוע עזתי למתקוממים במצרים.

לא ברור עד כמה כוחות אלה אכן מצליחים למלא את ייעודם, אולם בהסתכלות לטווח הארוך יותר - סביר להניח שביחסה של מצרים הרשמית יחול מהפך. היא עלולה לעבור שינוי לפי "מודל טורקיה" - ולהפוך לגורם לא אוהד לישראל, בלשון המעטה.