שבת עם סימן קריעה
לפתוח אריזה בשבת זה לא פשוט כמו שזה נשמע שכן קצר הוא המרחק בין נשנוש מוצלח לחילול שבת בקריעת האותיות. אריזות מיוחדות לשבת יהיו סטארט-טפ מוצלח, שיכול לסמל את הסרת העטיפות בינינו, מבלי לקרוע את רקמות היחסים העדינות
פתיחת מארזים בשבת דורשת מומחיות מיוחדת. שבריר שנייה מפריד בין קריעת אותיות שמשמעה מחיקה (שהוא חילול שבת), לבין צליחה בהצלחה. יש בנושא מקילים ומחמירים לכאן ולכאן, עם טעמים ונימוקים מגוונים. עם זאת, ראיתי איך אריזת במבה ילדותית הופכת לאתגר למבוגרים בלבד.
מיטב מיומנויות האוריגאמי נדרשות כדי לחלץ עטיפות נייר תמימות מאחיזת ציפורני סוכריות טופי דביקות. מומחיות כירורגית נרכשת באמצעות הסרת מכסי מעדני חלב בשלמותם. המילים הן מבוך דרקוני למיטיבי חתכת. פתיחת מארזים כהלכתה מפתחת את המוטוריקה העדינה של עם סופרי הסת"ם. יש הפותחים מבעוד יום ויש בלב מקווה ויד המשתדלת שלא להיות רועדת. הראש היהודי ממציא לנו פטנטים כך שלא ראיתי
צדיק נעזב מנשנושים שהמתיקה יפה להם. ואולם, יש בעיה בלתי פתורה עדיין המגיעה באריזות קטנות ומעצבנות.
לפני זמן מה, בעיצומו של אירוח, חשתי בראשי. על אף האופציה לעסוק בתורה, חשתי לבעל-הבית וביקשתי כדור. כך החלה משימת חילוץ נועזת. על הצד הכסוף המיועד לפתיחה אין מה לדבר. רצף האותיות מילא אותו בצפיפות רבה יותר מזו המופיעה על מדבקות קטנות של תפילת הדרך, או בספרי תהלים מיניאטוריים, שזכוכיות מגדילות חוטפות לידם שברון לב. לפיכך, נטל סכין חדה, פנה לחלקו העליון של המארז וניסר את הפלסטיק המקיף את בועת האוויר שבה שוכן הכדור. הוא עשה את ההשתדלות שלו למופת, אך קצה הכדור התפורר וכאבק יעוף.
חמדת ימים אותו קרעת
כמה מעלות רעות לפתיחת מארזי תרופות בשבת עלינו. הסכין עלולה לפגוע בכדור, להוריד מהחומר העוטף ובולם את טעמו המר ולהביאו לפינו. מלאכת ניסור הפלסטיק הקשה והחמקמק עם המדרון החלקלק אינה פשוטה. ייתכן שעמך ישראל ימצא מחתך את קצות אצבעותיו וזו בלבד שדמו יוקז, אלא שבדרך לפלסטר הנכסף יידרש לעבור משוכת מילים מודפסות נוספת ויש גבול לכל תעלול. והכי חשוב, בתרופות חיוניות, שבהן הכדורים ניתנים במשורה ויש לשמור על המינונים בקפדנות, ההתפוררויות הללו משבשות את הדיוק בכמויות ומזיקות.
לא כל תרופה צריכים או זוכרים לפתוח מראש. פעם, כשהייתי דתייה, קיבלתי את קשיי הפתיחה של מארזי התרופות כחלק ממנהגי השבת והחג ולא התעכבתי לחשוב עליהם. הפעם כשהתבוננתי על כך לראשונה מהצד, זה נראה לי לא כגזרת הכתוב אלא כדבר פתיר טכנית. על-ידי שינוי המארז עצמו ניתן יהיה לפתוח אותו בנוחות מבלי לקרוע אותיות.
החלטתי לעשות מעשה והתייעצתי עם אישה מקסימה העובדת בחברת תרופות. התגובה הראשונית הייתה התלהבות. תוך כדי דיסקוס עלו פתרונות כמו העברת תרופות רבות יותר לצנצנות, הדפסה רק על חלק מהצד הכסוף כדי שחלקו השני יתאים לפתיחה בשבת, או הדפסה על צדו הפלסטי של המארז והשארת הצד הכסוף נקי מכיתובים.
מבדיקה שעשתה בחברה, חזרה ללא בשורה. נמסר שאין אפשרות להדפיס על הפלסטיק ושצפיפות הכיתוב מעוגנת בהנחיות משרד הבריאות. איני מתמצאת בתהליכי ייצור של מארזי תרופות ולא נותר לי אלא לקוות שאם נמצאו לצורך השבת כל-כך הרבה פתרונות טכנולוגיים עתירי שכלולים, גם פה בוא יבוא.
בעזרת גוגל מצאתי התייחסות לרעיון ברחבי הרשת, ואולי כתבה בתפוצה רחבה תקרב את התשובה.
להקדים תרופה לעטיפה
חברת תרופות שתציע לציבור הדתי מארזים המתאימים לפתיחה בשבת תבוא על שכרה. יהיה לה קהל לקוחות נאמן שיעדיף את מרכולתה. לחברה הראשונה שעל מוצריה תוטבע החותמת "מארז לשבת" או "מארז המתאים גם לפתיחה בשבת", מה שיתאים להנחיות, תיזכר זכות ראשונים לכתה אחרי נתח השוק במדבר בארץ לא ארוזה.
כמובן גם חברות המזון יכולות להצטרף ולעצב את האריזות כך שיהיה קל יותר לפותחן מבלי לקרוע את הכתוב עליהן. לטווח הרחוק זה זול,
יעיל ורווחי. זו הזדמנות שיווקית.
ולמה לי בעצם? כה למדתי מהסיפור הידוע על אלישע בן אבויה שרכב על סוס בשבת בעודו משוחח עם רבי מאיר. כאשר הגיע לקצה תחום שבת, מחוץ לעיר, הזהיר אלישע את רעהו מלהמשיך.
בעבר סופר לי המעשה כדוגמא לכך שגם מי שמפסיק לקיים מצוות, עדיין הן חלק ממנו עד כדי מניית אלפיים אמה בלבו (המרחק המקסימלי שמותר ללכת בשבת מחוץ לעיר). כעת הסיפור שונה בעיניי, ומייצג סובלנות ואכפתיות הדדית. רבי מאיר הלך ולמד יהדות עם אלישע בעודו מחלל שבת בפרהסיה (רכיבה עם סוס) ובכך הביע כלפיו את ידידותו. אלישע מנע מרבי מאיר לחלל שבת כי ידע עד כמה זה חשוב לחברו. שניהם שמרו זה על זכותו של זה ללכת בדרכו. הלוואי ונסיר את העטיפות המפרידות בינינו מבלי לקרוע את רקמות היחסים העדינות.
לפנייה לכתב/ת 
