באוצר טוענים: "השכר הציבורי בנוי עקום"
רבים מכלכלני האוצר דווקא סבורים כי שכר המינימום בישראל נמוך מדי. הוויכוח עם ההסתדרות נוגע לאופן שבו מגדירים מי מרוויח מינימום? "אנשים הולכים הביתה ב-17:00 וממשיכים לקבל מהבית תוספת כוננות. בגלל איזו קומבינה שעשו פעם"
כלכלנים רבים במשרד האוצר תומכים בהעלאת שכר המינימום - כך אמר הבוקר (א') ל-ynet גורם במשרד. עושה הרושם שאותם כלכלנים שבהם מדובר, מעניקים פרשנות אחרת לנתון שהציג שר האוצר ביום חמישי בערב, לפיו שכר המינימום בישראל גבוה יחסית למדינות המפותחות.
לדברי אותו גורם, בארגון ה-OECD (ארגון הכלכלות המפותחות, שאליו הצטרפה ישראל לאחרונה - א.ל) טוענים ששכר המינימום בישראל גבוה יחסית לשכר הממוצע במשק, כ-50% ממנו. אך מכיוון שישראלים רבים מרוויחים שכר מינימום, הם מורידים את השכר הממוצע ומכיוון ששכר זה נמוך יחסית, שכר המינימום נראה גבוה ביחס אליו.
המאבק על השכר הציבורי
- ההסתדרות לא מבטלת את סכסוך העבודה במשק
הקולות אינם אחידים. במשרד האוצר מרבים לדבר גם על ההשלכות השליליות שעשויות להיות להעלאת שכר המינימום. "עיני וברוש מייצגים משווקים חזקים, שיכולים לספוג עלייה של 10% בהוצאות השכר שלהם", אמר הגורם באוצר. "נוחי דנקנר לא יצטרך, ככל הנראה, לפטר או להעלות מחירים בעקבות עלייה של שכר המינימום ב-450 שקל לחודש. אבל בישראל יש עוד משווקים, קטנים יותר, שמעסיקים מאות עובדים בשכר מינימום והם יצטרכו אולי לפטר או להעלות את מחירים".
ובכל זאת, עושה הרושם שהכף נוטה לכיוון פשרה עם ההסתדרות שתאפשר העלאה. "בסופו של יום, לבן אדם שמשתכר 3,850 שקל בחודש קשה ללכת למכולת בישראל. בסוף נפל האסימון ובמשרד מודעים לכך", סיכם הגורם.
השלמה לשכר המינימום
אם כן, על מה נסוב הוויכוח עם ההסתדרות? כשבמסדרונות משרד האוצר נשמעת המילה "ישראבלופ", הכוונה היא לתלושי המשכורת של כשליש מעובדי המדינה. "אם בודקים את תלושי השכר של עובדי המדינה, רואים שכ-20 אלף עובדים מקבלים השלמה לשכר מינימום. האם נראה למישהו הגיוני שכל כך הרבה עובדי מדינה מקבלים פחות משכר מינימום?".
בפועל, טוענים באוצר, אותם עובדים מרוויחים כ-8,500 שקל בחודש, אך באופן רשמי שכרם הוא מתחת לשכר המינימום. הסיבה לכך היא שלאורך השנים נבנה השכר הציבורי בישראל ברצף של העלאות שניתנו בצורה של פשרה שבאה לאחר סכסוך ואיום בשביתה.
לא פעם העלאות אלה נכנסו לתלושי השכר מבלי להיכלל בשכר הבסיס. כלומר, הן באו בצורת תוספת כזו או אחרת בעוד ששכר הבסיס נותר נמוך. "יש עובדי מדינה שהולכים בחמש אחר הצהרים הביתה וממשיכים משם לקבל תוספת שכר על כוננות בגלל איזו קומבינה שעשו פעם אחרי שההסתדרות איימה לשבות. השכר הציבורי בישראל בנוי עקום".
במשרד האוצר רוצים לוודא שהפעם, שכר המינימום יעלה רק למי שבאמת מרוויח מינימום ומבקשים לכלול אחת ולתמיד את כל התוספות השונות בשכר הבסיס המדווח, מבלי לקרוא להן בשמה של תוספת כזו או אחרת.
המערכת הכלכלית מנותקת מהחברתית?
מההסתדרות נמסר בתגובה, כי נכון להיום טרם החל משא ומתן עם הממשלה בנוגע לנושאים העומדים על הפרק: העלאת שכר המינימום וביטול ההתייקרויות האחרונות במשק. בהסתדרות טוענים כי הם הביעו נכונות להשהות את המאבק, שאמור לכלול הפגנות והשבתה של המשק, עד שיושלם המשא ומתן ויושגו הסכמות עם הממשלה, הן בנושא שכר המינימום והן בנושא ההתייקרויות.
לטענת דובר ההסתדרות, "לא ברור מההצהרות האחרונות של ראש הממשלה ושר האוצר, מה תוכניות הממשלה בנוגע לנושאים הללו ולכן גם אין בכוונתו להתייחס לשאלת התוספות שיכללו או לא יכללו בשכר הבסיס של עובדי המדינה".
מלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים נמסר: "המערכת הכלכלית אינה יכולה להיות מנותקת מהמערכת החברתית ואיש אינו סבור שאפשר לחיות על משכורת של 3,850 שקל בחודש. לפיכך, הוחלט על עדכון שכר המינימום בצורה שקולה והדרגתית תוך שמירה על חוק שכר המינימום הקיים, המצמיד את שכר המינימום ל-47.5% מהשכר הממוצע במשק. אנו מאמינים שהסכם זה מגלם בתוכו שמירה על רווחיות הפירמות לצד הצורך לעדכן את שכר השכבות החלשות".
רוצים לזכות באוטו? השתתפו בתחרות הנהג החסכוני בפייסבוק שלנו
לפנייה לכתב/ת 
